רמב"ם הלכות נדרים א טו
<<
| משנה תורה לרמב"ם
• ספר הפלאה
• הלכות נדרים
• פרק ראשון
• הלכה טו
| >>
מפרשים על הרמב"ם: כסף משנה • מגיד משנה • משנה למלך • לחם משנה
רמב"ם
דפוס
- היה לפניו בשר קדש, ואפילו היה בשר שלמים אחר זריקת דמים, שהוא מותר לזרים, ואמר: "הרי הן עלי כבשר זה", הרי אלו אסורין; שלא התפיס אלא בעיקרו, שהיה אסור.
- אבל אם היה בשר בכור, אם לפני זריקת דמים – הרי זה אסור, ואם לאחר זריקת דמים – הרי זה מותר. (ראה השגת הראב"ד, ובנושאי כלי רבינו).
מוגה
לפרק זה אין טקסט מוגה. הנך מוזמן להוסיף אותו לפי השיטה המוסברת בויקיטקסט:רמב"ם.
מפרשי הרמב"ם
מבין פרשני הרמב"ם, ניתן למצוא בוויקיטקסט בינתיים רק את פירוש הכסף משנה על הרמב"ם בשלמותו, מחולק לפי פרקים ולא לפי ההלכות הבודדות של הרמב"ם.
יתר מפרשי הרמב"ם חסרים לנו בוויקיטקסט כרגע. אתם מוזמנים להעלות את החומר אם הוא קיים בידכם. ראו בקטגוריה:מפרשי הרמב"ם. תודה.
קישורים חיצוניים
הלכה זו עם נושאי כלים:
שימו לב! דף זה כולל תוכן חדש (למעלה) ותוכן ישן (למטה).
יש לשלב ביניהם ואח"כ למחוק תבנית זו. |
רמב"ם
דפוס
- היה לפניו בשר קדש, ואפילו היה בשר שלמים אחר זריקת דמים, שהוא מותר לזרים, ואמר: "הרי הן עלי כבשר זה", הרי אלו אסורין; שלא התפיס אלא בעיקרו, שהיה אסור.
- אבל אם היה בשר בכור, אם לפני זריקת דמים – הרי זה אסור, ואם לאחר זריקת דמים – הרי זה מותר. (ראה השגת הראב"ד, ובנושאי כלי רבינו).
מפרשי הרמב"ם
השגת הראב"ד
היה לפניו בשר קדש אפילו היה בשר שלמים אבל אם היה בשר בכור וכו' — אמר אברהם: חיי ראשי, אין הדברים הללו מחוורין אצלי ולא נראה דרכם בעיני. דר' יהודה שהוא מתיר מתפיס בבכור, הטעם מפני שאינו קדוש בידי אדם, ואם כן אפילו קודם זריקה. ואי כרבי יעקב, הואיל ומצוה להקדישו, כנדר הוא אפילו אחר זריקה נמי, דהא מעיקרו מתפיס הוא. ודומה לי שטעה בפירוש הגמרא, ששאלו בגמרא במחלוקת דרבי יהודה ורבי יעקב במתפיס בבכור: היכי דמי? אילימא לפני זריקת דמים, מאי טעמיה דרבי יהודה? והכי פירושה: אם אמר בפירוש "בבכור לפני זריקת דמים", אמאי מותר? ואם אמר בפירוש "בבכור לאחר זריקת דמים", אמאי אסור? הא בהדיא בהיתרא מתפיסה. אלא לאו דלא אמר מידי, אלא אמר "בשר זה כזה", ואי אמר לפני זריקת דמים, ודאי לדברי הכל אסור, דדבר הקדוש בנדר הוא. אלא לאו לאחר זריקת דמים, וקא מפלגי בהא מילתא, אי בעיקרא דמילתא מתפיס אי בדהשתא. ודחינן, דרבי יהודה ורבי יעקב בפלוגתא אחרת פליגי, דמאן דשרי, אפילו בבכור מחיים שרי, משום דאינו מתפיס בדבר הנדור; ומאן דאסר סבר דדבר הנדור הוא, ובבכור מחיים הוא, אי נמי בבשר שלפני זריקה פליגי, אבל בבשר שלאחר זריקה אפשר דלדברי הכל מותר. האי הוא פירוש דשמעתא בלא ספק.