רמב"ם הלכות נדרים א א

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
הקדמה · המדע · אהבה · זמנים · נשים · קדושה · הפלאה · זרעים · עבודה · קרבנות · טהרה · נזקים · קנין · משפטים · שופטים


<< | משנה תורה לרמב"ם · ספר הפלאה · הלכות נדרים · פרק ראשון · הלכה א | >>
מפרשים על הרמב"ם: כסף משנה מגיד משנהשלימות: 0% משנה למלךשלימות: 0% לחם משנהשלימות: 0%

לשון הרמב"ם · מפרשי הרמב"ם

נושאי כלים על הלכה זו באתר "הִיבּרוּ-בּוּקְס": לחצו כאן


רמב"ם[עריכה]

דפוס[עריכה]

  • הנדר נחלק לשני מחלקות.
החלק הראשון הוא שיאסור האדם על עצמו דברים המותרים לו, כגון שיאמר: פירות מדינה פלונית אסורין עלי כל שלשים יום, או לעולם אסורין עלי, או מין פלוני מפירות העולם, או פירות אלו אסורין עלי כל שלושים יום, בכל לשון שיאסור, הרי זה נאסר בהן, ואף על פי שאין שם שבועה כלל ולא הזכרת השם ולא כינוי. ועל זה נאמר בתורה: "לאסור אסר על נפשו", שאסר על עצמו דברים המותרין. וכן אם אמר: "הרי הן עלי איסר", הרי זה אסור.
וחלק זה הוא שאני קורא אותו נדרי איסר.

מפרשי הרמב"ם[עריכה]

כעת קיים בויקיטקסט רק את פירוש הכסף משנה על הרמב"ם בשלמותו. חילקנו אותו לפרקים ולא לפי ההלכות הבודדות של הרמב"ם. יתר מפרשי הרמב"ם חסרים לנו בוויקיטקסט כרגע. מוזמנים להעלות את החומר אם קיים בידכם. ראו בקטגוריה:מפרשי רמב"ם. תודה.