רמב"ם הלכות מעשר שני ונטע רבעי ה
דפוס[עריכה]
הלכה א[עריכה]
הפודה מעשרו לעצמו בין שהוא שלו בין שנפל לו בירושה בין שניתן לו בטבלו מתנה כמו שביארנו הרי זה מוסיף עליו חומש אם היה שוה ד' נותן חמשה שנאמר ואם גאל יגאל איש ממעשרו חמישיתו יוסף עליו.
הלכה ב[עריכה]
ואשה שפדת מעשר שני שלה לעצמה אינה מוסיפה חומש מפי השמועה למדו איש ממעשרו ולא אשה וכן אם פדה פדיון פירות המעשר לעצמו מוסיף חומש.
הלכה ג[עריכה]
פדה פירות מעשרו והוסיף חומש וחזר ופדה הפדיון לעצמו פעם שנייה מוסיף חומש שני על הקרן בלבד ואינו מוסיף חומש על החומש.
הלכה ד[עריכה]
מע"ש שאין בחומשו שוה פרוטה אינו מוסיף עליו חומש וכן מעשר שאין דמיו ידועין דיו שיאמר הוא וחומשו מחולל על הסלע הזה וכל מעשר שהוא אינו פודהו משלו אינו מוסיף חומש ומע"ש של דמאי אינו מוסיף עליו חומש.
הלכה ה[עריכה]
הפודה מע"ש והיה לו מע"ש אחר שלא נפדה אם אין בחומשו שוה פרוטה דיו שיאמר הוא וחומשו מחולל על מעות הראשונות לפי שא"א לאדם לצמצם את מעותיו.
הלכה ו[עריכה]
הפודה מעשר ביותר על דמיו לא נתפסה התוספת למעשר.
הלכה ז[עריכה]
בעל הבית אומר בסלע ואחר אומר בסלע בעה"ב קודם מפני שהוא מוסיף חומש בעה"ב אומר בסלע ואחר אומר בסלע ופרוטה האחר קודם מפני שמוסיף על הקרן.
הלכה ח[עריכה]
מותר להערים על פדיון מעשרו כיצד אומר לבנו ולבתו הגדולים ולעבדו העברי הא לך את המעות האלו ופדה לך בהן המעשר כדי שלא יוסיף חומש אבל לא יאמר לו פדה לי בהן וכן אם אמר לו פדה לי משלך אינו מוסיף חומש.
הלכה ט[עריכה]
אבל לא יתן המעות לפדות לבנו ולבתו הקטנים ולעבדו ושפחתו הכנענים מפני שידן כידו נתן לשפחתו העבריה אם מעשר שני זה מדבריהם כגון שהיה מעציץ שאינו נקוב דבריו קיימין שאמה העבריה קטנה היא ואין הקטן זוכה לאחרים אלא בדבר שהוא מדבריהם.
הלכה י[עריכה]
וכן מערים ונותן המעשר מתנה כשהוא בטבלו ואומר הנותן הרי הפירות האלו מחוללין על מעות שבבית.
הלכה יא[עריכה]
שני אחין או שני שותפין [אב ובנו] פודין זה לזה מע"ש כדי שלא יוסיף חומש אשה שהכניסה לבעלה מעשר שני הואיל והוא ממון גבוה כמו שבארנו לא קנה בעל לפיכך אם פדהו אינו מוסיף חומש.
הלכה יב[עריכה]
הפודה מע"ש לעצמו ונתן את הקרן ולא נתן את החומש אף על פי שאין החומש מעכב והרי נתחלל לא יאכל עד שיתן החומש ואפי' בשבת גזירה שמא יפשע ולא יתן.
הלכה יג[עריכה]
מעות מע"ש אם רצה לצרפם בדינרי זהב כדי להקל משאן מצרפן ואם צרפן לעצמו אינו מוסיף חומש שאין זה דרך פדייה.
הלכה יד[עריכה]
הפורט סלע ממעות מעשר שני בין בירושלים בין חוץ לירושלים לא יצרפנה כולה במעות נחשת אלא בשקל מעות כסף ובשקל מעות נחשת.
הלכה טו[עריכה]
מותר לחלל כסף מעשר עם פירות מעשר על הכסף והוא שיהו בפירות פחות משוה דינר אבל אם היה בהן שוה דינר לא יחללם עם הכסף אלא בפני עצמן כיצד היו לו פירות שוה דינר ושלשה דינרין של מעשר שני אינו מחלל הכל על סלע אחת אבל אם היה לו חצי דינר פירות וחצי דינר מעות מחלל שניהם על דינר אחד.
הגהה[עריכה]
לפרק זה אין טקסט מוגה. הנך מוזמן להוסיף אותו לפי השיטה המוסברת בויקיטקסט:רמב"ם.