רמב"ם הלכות מגילה וחנוכה ד ה

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
הקדמה · המדע · אהבה · זמנים · נשים · קדושה · הפלאה · זרעים · עבודה · קרבנות · טהרה · נזקים · קנין · משפטים · שופטים


<< | משנה תורה לרמב"ם · ספר זמנים · הלכות מגילה וחנוכה · פרק רביעי · הלכה ה | >>
מפרשים על הרמב"ם: כסף משנה מגיד משנהשלימות: 0% משנה למלךשלימות: 0% לחם משנהשלימות: 0%

לשון הרמב"ם · מפרשי הרמב"ם

דפים מכל רחבי ויקיטקסט שמקשרים להלכה זו

נושאי כלים על הלכה זו: באתר הִיבּרוּ-בּוּקְס, באתר על התורה


רמב"ם[עריכה]

דפוס[עריכה]

אין מדליקין נרות חנוכה קודם שתשקע החמה אלא עם שקיעתה לא מאחרין ולא מקדימין. שכח או הזיד ולא הדליק עם שקיעת החמה מדליק והולך עד שתכלה רגל מן השוק. וכמה הוא זמן זה כמו חצי שעה או יתר. עבר זמן זה אינו מדליק. וצריך שיתן שמן בנר כדי שתהיה דולקת והולכת עד שתכלה רגל מן השוק. הדליקה וכבתה אינו זקוק להדליקה פעם אחרת. נשארה דולקת אחר שכלתה רגל מן השוק אם רצה לכבותה או לסלקה עושה.

מפרשי הרמב"ם[עריכה]

כעת קיים בוויקיטקסט רק את פירוש הכסף משנה על הרמב"ם בשלמותו. חילקנו אותו לפרקים ולא לפי ההלכות הבודדות של הרמב"ם. יתר מפרשי הרמב"ם חסרים לנו בוויקיטקסט כרגע. מוזמנים להעלות את החומר אם הוא קיים בידכם. ראו בקטגוריה:מפרשי רמב"ם. תודה.



העריכה בעיצומה
שימו לב! דף זה כולל תוכן חדש (למעלה) ותוכן ישן (למטה).

יש לשלב ביניהם ואח"כ למחוק תבנית זו.


אין מדליקין נרות חנוכה קודם שתשקע החמה, אלא עם שקיעתה -- לא מאחרין, ולא מקדימין. שכח או הזיד ולא הדליק עם שקיעת החמה, מדליק והולך עד שתכלה רגל מן השוק; וכמה הוא זמן זה, כמו חצי שעה או יתר. עבר זמן זה, אינו מדליק. וצריך ליתן שמן בנר, כדי שתהיה דולקת והולכת, עד שתכלה רגל מן השוק; הדליקה וכבתה, אינו זקוק להדליקה פעם אחרת. נשארה דולקת אחר שכלתה רגל מן השוק -- אם רצה לכבותה, או לסלקה -- עושה.


מגיד משנה[עריכה]

  • אין וכו' - (שם) מצוותה משתשקע החמה עד שתכלה רגל מן השוק, ופירשו בגמרא דאי לא אדליק מדליק, אי נמי לשיעורא. ובהלכות שני פירושין: הא' שאם הייתה דולקת והולכת עד השיעור הזה ורצה לכבותה או להשתמש לאורה הרשות בידו, והשני שצריך ליתן לתוכו שמן כדי שיהא דולק והולך עד השיעור הזה. ושניהם כתבן רבינו. ושם נתבאר בהלכות: ששעור "עד שתכלה רגל מן השוק" כמו חצי שעה אח שקיעת החמה.
  • וכתב רבינו עבר זמן זה אינו מדליק - וכן לשון הגמרא מוכיח, דקאמר: אי לא אדליק- מדליק, אלמא אחר זמן זה אינו מדליק, דאי לא שיעור זה מה הועיל לנו. ויש מן המפרשים נדחקין ואומרים דווקאי אם לא הדליק בתוך שיעור זה מדליק כל הלילה, דהא תנן (מגילה כ:) כל שמצוותו בלילה כשר כל הלילה, אלא שלא עשה מצוותה כתקנה. אבל תוך זמן זה עשה מצוותה כתקנה- אלו דבריהם ז"ל. ולשון "דאי לא אדליק" קשה לפירוש זה [דמשמע] דמצווה כתקנה אינו כל הזמן הזה דא"כ הוה להו למימר לאדלוקי.
  • ומה שכתב רבינו ולא מקדימין ולא מאחרין - יצא לו ממה שאמרו (שם) תנא ובלבד שלא יקדים ולא יאחר והוא מפרשה בנר חנוכה [בלבד].
  • הדליקה וכבתה וכו'- (שם) כתבה אין זקוק לה וכן העלו בהלכות.
  • נשארה דולקת וכו' - זהו הפירוש הראשון ומכאן למד הרמב"ן ז"ל שדעת ההלכות שמותר השמן שבנר חנוכה מותר לכל צרכי החול. ונראה לו אפילו כבה תוך זמנו, שלא כדברי קצת הגאונים שמותר השמן שביום ראשון מוסיף עליו ביום שני ומדליקו וכן בשאר הימים והנותר ביום שמיני עושה לו מדורה ושורפו לפי שהוקצה למצוותו. ודעת רבינו וההלכות לדמותן לעצי סוכה ונוייה שמותרין לאחר החג וכ"ש כאן שאפילו בעודו דולק תוך שיעורו לא נאסר להשתמש ממנו אלא משום בזוי מצווה וכן עיקר.

לחם משנה[עריכה]

  • נשארה דולקת וכו' - כתב ה"ה ז"ל: ודעת רבינו ז"ל וההלכות ז"ל לדמותה וכו' וכ"ש כאן שאפילו באותו נר דולק וכו' אלא משום בזוי מצווה. וא"ת: בעצי סוכה ונוייה נמי הוי טעמא משום בזוי מצווה, וכמו שאמרו בפ' במה מדליקין (שבת כב.) בעו מיניה מריב"ל מהו להסתפק מנויי סוכה וכו' ואמרו שם במסקנא: אבוהון דכולהו דם, כלומר כסוי הדם דנפקא לן מקרא שלא יכסנו ברגל מפני שלא יהו מצוות בזויות עליו? וי"ל: דמכל מקום איכא טעמא אחרינא בסוכה לימים טובים, והוא מיגו דאיתקצאי לבין השמשות אתקצאי לכולי יוצא, וכמו שכתבו שם התוס' ז"ל.