רמב"ם הלכות מאכלות אסורות ז
ספר המצוות לאו קפה: "המצוה לא לאכול שומן בהמה (חלב)"
דפוס[עריכה]
הלכה א[עריכה]
האוכל כזית חלב במזיד חייב כרת בשוגג מביא חטאת קבועה ובפירוש אמרה תורה שאינו חייב אלא על שלשה מיני בהמה טהורה בלבד שנאמר כל חלב שור וכבש ועז לא תאכלו בין שאכל מחלב שחוטה בין שאכל מחלב נבלה וטריפה שלהן אבל שאר בהמה וחיה בין טמאה בין טהורה חלבה כבשרה וכן נפל של שלשה מיני בהמה טהורה חלבו כבשרו והאוכל מחלבו כזית לוקה משום אוכל נבילה.
הלכה ב[עריכה]
האוכל מחלב נבילה וטריפה חייב משום אוכל חלב ומשום אוכל נבלה וטרפה מתוך שנוסף האיסור בבשרה שהיה מותר נוסף על החלב ולפיכך לוקה שתים.
הלכה ג[עריכה]
השוחט בהמה ומצא בה שליל כל חלבו מותר ואפילו מצאו חי מפני שהוא כאבר ממנה ואם שלמו לו חדשיו ומצאו חי אף על פי שלא הפריס על הקרקע ואינו צריך שחיטה חלבו אסור וחייבין עליו כרת ומוציאין ממנו כל החוטין והקרומות האסורין כשאר הבהמות.
הלכה ד[עריכה]
הושיט ידו למעי בהמה וחתך מחלב העובר שכלו לו חדשיו והוציאו הרי זה חייב עליו כאילו חתכו מחלב האם עצמה שהחדשים הן הגורמין לאסור החלב.
הלכה ה[עריכה]
שלשה חלבים הן שחייבין עליהן כרת:
חלב שעל הקרב ושעל שתי הכליות ושעל הכסלים אבל האליה מותרת באכילה לא נקראת חלב אלא לענין קרבן בלבד כמו שנקראו חלבים כליות ויותרת הכבד לענין קרבן כמו שאתה אומר חלב הארץ וחלב כליות חטה שהוא טובם ולפי שמרימין דברים אלו מן הקרבן לשריפה לשם נקראו חלב שאין שם דבר טוב אלא המורם לשם ולכך נאמר בתרומת מעשר בהרימכם את חלבו ממנו.
הלכה ו[עריכה]
חלב שעל המסס ושעל בית הכוסות הוא החלב שעל הקרב וחלב שבעיקרי הירכות מבפנים חייבין עליו כרת והוא החלב שעל הכסלים ויש שם חלב על הקיבה עקום כמו קשת והוא האסור וחוט משוך כמו יתר והוא מותר חוטין שבחלב אסורין ואין חייבין עליהן כרת.
הלכה ז[עריכה]
חלב שהבשר חופה אותו מותר שעל הכסלים אסר הכתוב לא שבתוך הכסלים וכן חלב שעל הכליות נאסר ולא שבתוך הכליות ואף על פי כן נוטל אדם לובן שבתוך הכוליא ואחר כך אוכל אותה ואינו צריך לחטט אחריו.
הלכה ח[עריכה]
יש כמו שתי פתילות של חלב בעיקרי המתנים סמוך לראש הירך כשהבהמה חיה חלב זה נראה במעים וכשתמות ידבק בשר בבשר ויתכסה חלב זה ואינו נראה עד שיתפרק הבשר מן הבשר ואעפ"כ הרי זה אסור שאין זה חלב שהבשר חופה אותו וכל מקום שתמצא בו החלב תחת הבשר והבשר מקיף אותו מכל סביביו ולא יראה עד שיקרע הבשר הרי זה מותר.
הלכה ט[עריכה]
חלב הלב וחלב המעים הן הדקין המלופפין כולן מותרין והרי הם כשומן שהוא מותר חוץ מראש המעי שסמוך לקיבה שהוא תחלת בני מעים שצריך לגרור החלב שעליו וזהו חלב שעל הדקין שאסור ויש מן הגאונים שאומר שראש המעי שצריך לגררו הוא המעי שיצא בו הרעי שהוא סוף המעים.
הלכה י[עריכה]
יש בגוף הבהמה חוטין וקרומות שהן אסורין מהם משום חלב ומהן משום דם וכל חוט או קרום שאסור משום כל דם לא תאכלו צריך לנטלו ואח"כ ימלח ויבשל הבשר כמו שאמרנו ואם חתכו ומלחו אינו צריך לנטלו וכן לצלי (אינו צריך לנטלו) וכל חוט או קרום שהוא אסור משום כל חלב בין לצלי בין לבשול צריך לנטלו מן הבהמה.
הלכה יא[עריכה]
חמשה חוטין יש בכסלים שלשה מן הימין ושנים מן השמאל השלשה שמן הימין מתפצל כל אחד מהם לשנים שנים והשנים שמן השמאל מתפצלין לשלשה שלשה וכולן משום חלב וחוטי הטחול וחוטי הכליות משום חלב וכן קרום שעל הטחול וקרום שעל הכסלים וקרום שעל הכליות אסורין משום חלב וקרום שעל דד הטחול חייבין עליו כרת ושאר הקרום אסור ואין חייבין עליו.
הלכה יב[עריכה]
ושני קרומות יש לכוליא העליון חייבין עליו כרת כחלב שעל הכוליא והתחתון הרי הוא כשאר קרומות וחוטין שבהן אסורין ואין בהן כרת.
הלכה יג[עריכה]
חוטי הלב וחוטי היד וחוטי העוקץ וחוטי הלחי התחתון שבצד הלשון מיכן ומיכן וכן החוטין הדקין שהן בתוך חלב הדקין כמו בית עכביש מסובכין זה בזה וקרום שעל המוח שבקדקד וקרום שעל הביצים הכל אסורין משום דם.
הלכה יד[עריכה]
ביצי גדי או טלה שלא השלים שלשים יום מותר לבשלן בלא קליפה לאחר שלשים יום אם נראה בהן חוטין דקין אדומים בידוע שהלך בהם הדם ולא יבשל עד שיקלוף או עד שיחתך וימלח כמו שביארנו ואם עדיין לא נראו בהן חוטין האדומים מותרין.
הלכה טו[עריכה]
וכל בני מעים שהמאכל סובב בחללן אין מחזיקין בהן דם.
הלכה טז[עריכה]
יראה לי שכל אלו החוטין והקרומות איסורן מדברי סופרים ואם תאמר שהן אסורין מן התורה בכלל כל חלב וכל דם אין לוקין עליהן אלא מכת מרדות ויהיו כחצי שיעור שהוא אסור מן התורה ואין לוקין עליו.
הלכה יז[עריכה]
אין מולחין חלבים עם הבשר ולא מדיחין חלבים עם בשר וסכין שחתך בה חלבים לא יחתך בה בשר וכלי שהדיח בו חלבים לא ידיח בו בשר לפיכך צריך הטבח להתקין שלש סכינין אחת ששוחט בה ואחת שמחתך בה בשר ואחת שמחתך בה חלבים.
הלכה יח[עריכה]
ואם דרך אותו מקום שידיח הטבח הבשר בחנות צריך להתקין לו שני כלים של מים אחד שמדיח בו בשר ואחד שמדיח בו חלבים.
הלכה יט[עריכה]
ואסור לטבח לפרוש חלב הכסלים על הבשר כדי לנאותו שהקרום שעל החלב דק ויתמעך ביד הטבח ויזוב החלב ויבלע בבשר וכל הדברים האלו אסור לעשותן ואם נעשו לא נאסר הבשר ואין מכין את העושה אלא מלמדין אותו שלא יעשה.
הלכה כ[עריכה]
וכן אין מולחין את הבשר קודם שיסיר ממנו את הקרומות ואת החוטין האסורין ואם מלח מסירם אחר שנמלחו ואפילו היה בהן גיד הנשה מסירו אחר שנמלח ומבשל.
הלכה כא[עריכה]
וטבח שדרכו לנקות הבשר ונמצא אחריו חוט או קרום מלמדין אותו ומזהירין אותו שלא יזלזל באיסורין אבל אם נמצא אחריו חלב אם היה כשעורה מעבירין אותו ואם נמצא אחריו כזית חלב אפילו במקומות הרבה מכין אותו מכת מרדות ומעבירין אותו מפני שהטבח נאמן על החלב.
הגהה[עריכה]
לפרק זה אין טקסט מוגה. הנך מוזמן להוסיף אותו לפי השיטה המוסברת בויקיטקסט:רמב"ם.