רמב"ם הלכות ביאת מקדש ד א

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
הקדמה · המדע · אהבה · זמנים · נשים · קדושה · הפלאה · זרעים · עבודה · קרבנות · טהרה · נזקים · קנין · משפטים · שופטים


<< | משנה תורה לרמב"ם · ספר עבודה · הלכות ביאת מקדש · פרק רביעי · הלכה א | >>
מפרשים על הרמב"ם: כסף משנה מגיד משנהשלימות: 0% משנה למלךשלימות: 0% לחם משנהשלימות: 0%

לשון הרמב"ם · מפרשי הרמב"ם

נושאי כלים על הלכה זו באתר "הִיבּרוּ-בּוּקְס": לחצו כאן


רמב"ם[עריכה]

דפוס[עריכה]

טמא שעבד במקדש חילל עבודתו וחייב מיתה בידי שמים על עבודתו אף על פי שלא שהה שם שנאמר וינזרו מקדשי בני ישראל ולא יחללו את שם קדשי ה"ז אזהרה לעובד בטומאה ולהלן הוא אומר ומתו בו כי יחללוהו מה חילול האמור [שם] חייב מיתה בידי שמים אף כאן מיתה בידי שמים וכל לאו שחייבין עליו מיתה בידי שמים לוקין עליו:

מפרשי הרמב"ם[עריכה]

כעת קיים בוויקיטקסט רק את פירוש הכסף משנה על הרמב"ם בשלמותו. חילקנו אותו לפרקים ולא לפי ההלכות הבודדות של הרמב"ם. יתר מפרשי הרמב"ם חסרים לנו בוויקיטקסט כרגע. מוזמנים להעלות את החומר אם הוא קיים בידכם. ראו בקטגוריה:מפרשי רמב"ם. תודה.