רי"ף על הש"ס/גיטין/פרק ז

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

פרקים:    א | ב | ג | ד | ה | ו | ז | ח | ט
ראשונים על הפרק: תוספות | רי"ף | רבינו אשר | מאירי | הריטב"א | הרשב"א | שיטה מקובצת
אחרונים על הפרק: צל"ח | פני יהושע | מהרש"א | מהרש"ל | רש"ש
על ש"ס: רי"ף | ראשונים | אחרונים


דף זה נוצר מתוך המרת סריקת קבצים אוטומטית בתוכנת OCR. דרושה הגהה מלאה. יתכנו טעויות הקלדה, השמטות, ערבובי משפטים ושורות. יש לעבור ולהגיה את הטקסט מלמעלה למטה (רצוי מול צפיית טקסט מקורי) ולהזיז תבנית זו למקום בו בוצעה ההגהה האחרונה.

פרק ז'[עריכה]

מי שאחזו קורדיקוס ואמר כתבו גט לאשתי לא אמר כלום כתבו גט לאשתי ואחזו קורדיקוס וחזר ואמר אל תכתבו אין דבריו האחרונים כלום נשתתק ואמרו לו נכתוב גט לאשתך (דף ל"ד ע"א) והרכין בראשו בודקין אותו שלש פעמים אם אמר על לאו לאו ועל הין הין הרי יכתבו ויתנו:

אמרו לו נכתוב גט לאשתך אמר להן כתובו אמרו לסופר וכתבו לעדים וחתמו אע"פ שכתבוהו וחתמוהו ונתנוהו לו וחזר ונתנו לה הרי הגט בטל עד שיאמר לסופר כתוב ולעדים חתומו:

גמ' כתבו גט לאשתי ואחזו קורדיקוס וחזר ואמר אל תכתבו אין דבריו האחרונים כלום. אמר רבי שמעון בן לקיש כותבין ונותנין גט לאלתר ורבי יוחנן אמר אין כותבין אלא לכשישתפה מ"ט דר"ש בן לקיש דקתני אין דבריו האחרונים כלום ורבי יוחנן מאי אין בדבריו אחרונים כלום דלכי מיתציל לא צריך לאימלוכי ביה ולעולם אין כותבין אלא לכשישתפה והלכתא כרבי יוחנן:

נשתתק ואמרו לו נכתוב גט לאשתך והרכין בראשו וכו':

וניחוש דילמא שיחיא דלאו לאו אי נמי שיחיא דהין הין נקטיה א"ר יוסף בר מניומי אמר רב נחמן דאמרינן ליה בסירוגין חד הין ותרין לאו חד לאו ותרין הין דבי ר' ישמעאל תנא אומרים לו דברים של ימות החמה בימות הגשמים ושל ימות הגשמים בימות החמה מאי. היא פירי:

תנו רבנן כשם שבודקין אותו לגיטין כך בודקין אותו למשאות ולמתנות ולעדיות ולירושות. לעדיות אמר רב יוסף בר מניומי אמר רב ששת בעדות אשה דאקילו בה רבנן משום עגונא אבל עדות דעלמא לא דרחמנא אמר מפיהם ולא מפי כתבם. ירושות לאו ירושות דעלמא אלא ירושת בנו הבכור דנכסי דידיה נינהו לכל מאן דבעי מזכי בהו ומשאות ומתנות נמי דידיה אבל לאסהודי בבדיקה לא וכי קאמרינן דבדקינן לגיטין דוקא למי שנשתתק אבל לחרש לא דתנו רבנן חרש לא הלכו בו אחר רמיזותיו ואחר קפיצותיו ואחר כתב ידו אלא במטלטלין אבל לא בגיטין והאי חרש דלא בדקינן לענין גטין דוקא שנשא כשהוא פקח ואח"כ נתחרש אבל חרש מעיקרו בדקינן ליה דתנן (יבמות קיב, ב) חרש שנשא פקחת או פקח שנשא חרשת רצה יוציא רצה יקיים כשם שכונס ברמיזה כך יוציא ברמיזה פקח שנשא פקחת ונתחרשה רצה יוציא רצה יקיים נשטית לא יוציא נתחרש הוא או נשתטה לא יוציא עולמית ותנן נמי (לעיל דף נט.) חרש רומז ונרמז בן בתירא אומר קופץ ונקפץ במטלטלין ואמר רב נחמן כמחלוקת במטלטלין כך מחלוקת בגיטין:

אמרו לו נכתוב גט לאשתך כו'. כבר כתבינן לה בפרקא דמקמי האי (בסי' תקכז) :

מתני' זה גיטיך אם מתי זה גיטיך מחולי זה זה גיטיך לאחר מיתתי לא אמר כלום מהיום אם מתי מעכשיו אם מתי הרי זה גט מהיום ולאחר מיתה גט (דף ל"ד ע"ב) ואינו גט ואם מת חולצת ולא מתיבמת:

גמ' אמר אביי אם מתי שתי לשונות משמע משמע מעכשיו ומשמע לאחר מיתה אמר לה מהיום כמעכשיו דאמי לא אמר לה מהיום כמאן דאמר לאחר מיתה דאמי:

מהיום ולאחר מיתה כו':

מספקא לן אי תנאה הוי ואי חזרה הוי הילכך חולצת ולא מתיבמת:

מתני' הרי זה גיטך מהיום אם מתי מחולי זה ועמד והלך בשוק וחלה ומת אומדין אותו אם מחמת חולי הראשון מת הרי זה גט ואם לאו אינו גט:

גמ' אמר רב הונא גיטו של שכיב מרע כמתנתו מה מתנתו אם עמד חוזר אף גיטו אם עמד חוזר ולית הילכתא כרב הונא דהא אסיקנא דף עג. (רבה ורבא לא ס"ל הא דר"ה כו' כ"ה בגמ' ) רבא לא סבירא להו הא דרב הונא גזרה שמא יאמרו דיש גט לאחר מיתה הילכך אם עמד אינו חוזר אלא היכי עביד כדאתקין שמואל כדבעינן למימר קמן.

אמר רבי אלעזר משמיה דרב שביב מרע שניתק מחולי לחולי מתנתו מתנה ההוא גברא דזבין ארעא לחבריה (דף ל"ה ע"א) קביל עליה כל אונסא דמיתיליד בה לסוף אפיקו בה נהרא אתו לקמיה דרבינא א"ל זיל שפי ליה דהא קבילת עלך כל אונסא דמתיליד בה אמר ליה רב אחא בר תחליפא לרבינא אונסא דלא שכיח הוא איגלגל מילתא ומטת לקמיה דרבא אמר אונסא דלא שכיח הוא רב פפא ורב הונא בריה דרב יהושע זבון שומשמא אגודא דנהר מלכא אגורו מלחי למעברינהו וקבילו עליהו כל אונסא דמתיליד לסוף איסתכר נהר מלכא נקטו מלחי אמרי להו אגורו חמרא ואפקינהו ניהלן דהא קבילתון כל אונסא דמתיליד אתו לקמיה דרבא אמר להו קאקי חיוורי משלחי גלימא דאנשי אונסא דלא שכיח הוא והלכתא כרבא׃ מתני' לא תתייחד עמו אלא על פי עדים אפילו עבד אפילו שפחה חוץ משפחתה מפני שלבה גס בה:

מה היא באותן הימים ר יהודה אומר הרי היא כאשת איש לכל דבר רבי יוסי אומר מגורשת ואינה מגורשת:

גמ' תאנא ובלבד שימות ולכי מאית הוי גיטא והא קיימא לן אין גט לאחר מיתה אמר רבא באומר מעת שאני בעולם תנו רבנן ימים׃ שבינתים בעלה זכאי במציאתה ובמעשה ידיה ובהפרת נדריה ויורשה ומטמא לה כללו של דבר הרי היא כאשתו לכל דבר אלא שאינה צריכה הימגו גט שני דברי ר' יהודה רבי מאיר אומר בעילתה תלויה רבי יוסי אומר בעילתה ספק וחכמים אומרים מגורשת (ואינה מגורשת) (ב' תיבות אלו לכל דבר אינו בגמ' דידן ועי' מ"ש הרא"ש ע"ז הביאו כאן בשלטי גבורים אות ג' ) לכל דבר ובלבד שימות:

(דף ל"ה ע"ב) ולא תתיחד עמו ואפי' בנה קטן עמה לפי שאינה בושה לשמש כנגדו:

ראוה שנים שנתיחדה עמו צריכה הימנו גט שני אחד אינה צריכה הימנו גט שני אחד בשחרית ואחד בין הערבים זה היה מעשה ואמרו אין מצטרפין:

מתני' ה"ז גיטיך על מנת שתתני לי מאתים זוז הרי זו מגורשת והיא תתן. ע"מ שתתני לי מכאן ועד שלשים יום נתנה לו בתוך שלשים יום מגורשת לאחר שלשים יום אינה מגורשת אמר ר"ש כן גמליאל מעשה בצידן באחד שאמר לאשתו ה"ז גיטיך ע"מ שתתני לי איצטליתי ואבדה איצטליתו אמרו חכמים שתתן לו את דמיה׃ גמ' מאי והיא תתן ר"ה אמר והיא תתן רב יהודה אמר לכשתתן מאי בינייהו איכא בינייהו שנקרע הגט או נאבד לרב הונא דאמר והיא תתן אין צריכה ממנו גט שני לרב יהודה דאמר לכשתתן צריכה ממנו גט שני והלכתא כרב הונא דקי"ל כל האומר על מנת כאומר מעכשיו דאמי ותניא נמי כוותיה הרי זה גיטיך על מנת שתתני לי מאתים זוז הרי זו מגורשת ואע"פ שנקרע הגט או אבד ולאחר לא תנשא עד שתתן:

בעא מיניה רב אסי מר' יוחנן הרי זה גיטיך על מנת שתתני לי מאתים זוז וחזר ואמר מחולין ליך מהו אמר ליה אינה מגורשת דלצעורה קא מיכוון והא לא ציערה ההוא גברא דאמר ליה לאריסיה כולי עלמא דלו תלת דליאתא ואכלי ריבעא ואת דלי ארבעה ואכול תילתא לסוף אתא מיטרא ולא דלה.

אמר רב יוסף הא לא דלה רבה אמר הא לא איצטריך והלכתא כרבה וקשיא לן ההיא דאמר רבא בהשוכר את האומנין האי מאן דאגר אגירי לדוולא ואתא מיטרא פסידא דפועלין ומסתברא לן דשאני אריס מפועל דאריס כשותף דאמי דאי איתניסא ההיא ארעא לא הוה שקיל מידי הילכך כיון דקביל (דף ל"ו ע"א) עליה דדלי ארבעה קנה ליה תילתא וכיון דלא איצטריך לא פקעא מנתא דיליה:

אמר רשב"ג מעשה בצידן כו':

אמר רבה בר בר חנה א"ר יוחנן כל מקום ששנה רשב"ג במשנתנו הלכה כמותו חוץ מערב וצידן וראיה אחרונה הילכך איצטלית דוקא בעיא למיתב ליה ואי אבדה אע"ג דיהבא ליה דמי דידה לא הוי גט:

אתקין שמואל בגיטא דשכיב מרע אם לא מתי לא יהא גט ואם (דף ל"ו ע"ב) מתי יהא גט ואם לא מתי לא יהא גט אם לא מתי לא יהא גט לא מקדים איניש פורענותא לנפשיה ואם מתי יהא גט ואם לא מתי לא יהא גט בעינן הן קודם ללאו:

ת"ר הרי זה גיטיך והנייר שלי אינה מגורשת על מנת שתחזירי לי את הנייר מגורשת מאי שנא רישא מאי שנא סיפא א"ר אשי הא מני רבי היא דאמר כל האומר על מנת כאומר מעכשיו דמי וכן הלכתא:

(דף ל"ז ע"א) מתני' הרי זה גיטיך על מנת שתשמשי את אבא על מנת שתניקי את בני כמה היא מניקתו שתי שנים ר יהודה אומר שמנה עשר חדש מת הבן או שמת האב הרי זה גט הרי זה גיטיך על מנת שתשמשי את אבא שתי שנים על מנת שתניקי את בני שתי שנים מת הבן או שמת האב או שאמר האב אי אפשי שתשמשני שלא בהקפדה אינו גט רבן שמעון בן גמליאל אומר כזה גט כלל אמר רשב"ג כל עכבה שאינה ממנה הרי זה גט:

גמ' ומי בעינן כולי האי ורמינהי שימשתו יום אחד הניקתו יום אחד הרי זה גט אמר רב חסדא לא קשיא מתני' רבנן ברייתא רבן שמעון בן גמליאל דמיקל בתנאי ולית הלכתא כרבן שמעון בן גמליאל רבא אמר לא קשיא באן בסתם שתי שנים כאן במפרש יום אחד רב אשי אמר סתם נמי במפרש יום אחד דמי ומתניתין וברייתא חד טעמא אינון ולא פליגי ואי מתני' במפרש יום אחד דמי מה לי שתי שנים ומה לי שמנה עשר חדש יום אחד סגיא הכי קאמר יום אחד משתי שנים לאפוקי לאחר שתי שנים דלא יום אחד משמונה עשר חדש לאפוקי לאחר שמנה עשר חדש דלא כלומר אם שמשתו לאביו יום אחד בחיים או הניקתו לבנו יום אחד בתוך שתי שנים אלו או בתוך שמנה עשר חדש אלו הרי זה גט אבל לאחר שתי שנים ולאחר שמנה עשר חדש לא והלכתא כרב אשי דבתרא הוא ואע"ג דאקשינן ליה ואסיקנא בקשיא הלכתא כוותיה דהא לא אסיקנא בתיובתא ואיכא מאן דאמר כיון דדייקא מתני' כוותיה דרבא (דף ל"ז ע"ב) הלכתא כוותיה.

ת"ר הרי זה גיטיך על מנת שתשמשי את אבא שתי שנים על מנת שתניקי את בני שתי שנים אע"פ שלא נתקיים התנאי הרי זה גט לפי שלא אמר אם תשמשי ואם לא תשמשי אם תניקי ואם לא תניקי דברי ר' מאיר וחכמים אומרים נתקיים התנאי הרי זה גט לא נתקיים התנאי אינו גט והלכתא כרבנן ואע"ג דקי"ל דבעינן תנאי כפול הני מילי דאם תשמשי ואם לא תשמשי כענין שנאמר במדבר לב אם יעברו בני גד ואם לא יעברו וכדאתקין שמואל בגיטא דש"מ אבל בעל מנת לא וקי"ל דכל האומר על מנת כאומר מעכשיו דמי תנו רבנן אמר לה בפני שנים ה"ז גיטיך על מנת שתשמשי את אבא שתי שנים וחזר ואמר לה בפני שנים הרי זה גיטיך על מנת שתתני לי מאתים זוז לא ביטלו דבריו האחרונים את הראשונים רצתה משמשתו רצתה נותנת לו מאתים זוז אבל אם אמר לה בפני שנים הרי זה גיטיך על מנת שתתני לי מאתים זוז וחזר ואמר לה בפני שנים הרי זה גיטיך על מנת שתתני לי שלש מאות זוז בטלו דבריו האחרונים את הראשונים ואין אחד מן הראשונים ואחד מן האחרונים מצטרפין אהייא אילימא אסיפא הרי ביטל אלא ארישא מהו דתימא כל לקיומי תנאה (דף ל"ח ע"א) מצטרפין קמ"ל דלא׃ מתני' הרי זה גיטיך אם לא באתי מכאן ועד שלשים יום והיה הולך מיהודה לגליל והגיע לאנטיפרס וחזר בטל התנאי הרי זה גיטיך אם לא באתי מכאן ועד ל' יום והיה הולך מגליל ליהודה הגיע לכפר עותני וחזר בטל התנאי הרי זה גיטיך אם לא באתי מכאן ועד ל' יום והיה הולך למדינת הים הגיע לעכו וחזר בטל התנאי הרי זה גיטיך כל זמן שאעבור מכנגד פניך שלשים יום היה הולך ובא הולך ובא הואיל ולא נתייחד עמה הרי זה גט:

גמ' והא לא עבר אמר רב הונא מאי פניך תשמיש ואמאי קארי ליה פניך לישנא מעליא ורבי יוחנן אמר לעולם פניך ממש מי קתני ה"ז גט ומגורשת הרי זה גט קתני דלא הוי גט ישן ולכי מלו תלתין יומין הוי גיטא תניא כוותיה דר' יוחנן הרי זה גיטיך כל זמן שאעבור מכנגד פניך שלשים יום והיה הולך ובא הולך ובא הואיל ולא נתייחד עמה הרי זה גט ולא תנשא לאחר עד שיעברו ל' יום ולגט ישן אין חוששין שהרי לא נתייחד עמה וליחוש שמא פייס אמר רבה בר רב הונא הכי אמר אבא מארי משמיה דרב (דף ל"ח ע"ב) באומר נאמנת עלי לומר שלא פייס ואיכא מאן דמתני לה אמתני' מעכשיו אם לא באתי מכאן ועד י"ב חדש ומת בתוך י"ב חדש הרי זה גט וליחוש שמא בא אמר רבה בר רב הונא הכי אמר אבא מארי משמיה דרב באומר נאמנת עלי לומר שלא באתי מאן דמתני לה אמתניתין כ"ש אברייתא ומאן דמתני לה אברייתא אבל אמתני' לא אם לא באתי קאמר והא לא אתא:

מתני' הרי זה גיטיך אם לא באתי מכאן ועד שנים עשר חדש ומת בתוך י"ב חדש אינו גט הרי זה גיטיך מעכשיו אם לא באתי מכאן עד י"ב חדש ומת בתוך י"ב חדש ה"ז גט אם לא באתי מכאן ועד י"ב חדש כתבו גט ותנו לאשתי כתבו בתוך י"ב חדש ונתנו לאחר י"ב חרש אינו גט:

גמ' אמר אביי הכל מודים היכא דאמר לה לכשתצא חמה מנרתיקה לכי נפקא אמר לה ואי מאית בליליא הוי גט לאחר מיתה ואין גט לאחר מיתה על מנת שתצא חמה מנרתיקה מעכשיו קאמר לה והוה לה גט מחיים כדרב הונא דאמר רב הונא כל האומר על מנת כאומר מעכשיו דאמי לא נחלקו אלא באם תצא (דף ל"ט ע"א) מר סבר כר' יוסי דאמר זמנו של שטר מוכיח עליו והו"ל כמהיום אם מתי מעכשיו אם מתי ומ"ס לא אמרי' כר יוסי והו"ל כאם מתי גרידא והילכתא כרבנן:

ה"ז גיטיך מעכשיו אם לא באתי מכאן ועד י"ב חדש ומת בתוך י"ב חדש הרי זה גט איבעיא לן כי שרינן לה לאלתר שרינן לה דהא ודאי לא אתי או דלמא לאחר י"ב חדש שרינן לה לכי מקיים תנאיה ולא איפשיטא. ולחומרא עבדינן ולא פטרינן לה בלא חליצה ולא שרינן לה לעלמא אלא לאחר י"ב חדש לכי מקיים תנאיה:

מתני' כתבו ותנו גט לאשתי אם לא באתי מכאן ועד י"ב חדש כתבו בתוך י"ב חדש ונתנו לאחר י"ב חדש אינו גט ר' יוסי אומר כזה גט כתבו לאחר י"ב חדש ומת אם גט קודם למיתה הרי זה גט ואם מיתה קדמה לגט אינו גט אין ידוע זו היא שאמרו מגורשת ואינה מגורשת׃ גמ' א"ל רב יימר לרב אשי לימא קסבר ר' יוסי כתבו גט על תנאי כשר לא לעולם אימא לך פסול ושאני הכא מדהו"ל למימר אם לא באתי כתבו ותנו ואמר כתבו ותנו אם לא באתי שמע מינה ה"ק כתבו מעכשיו ותנו אם לא באתי ורבנן לא שנא הכי ולא שנא הכי והילכתא כרבנן ת"ר לאחר שבוע שנה לאחר שנה חדש לאחר חדש שבת לאחר שבת מאי יתיב ר' זירא קמיה דרב יוסף ואמרי לה קמיה דרבי יוחנן ויתיב וקאמר חד בשבא ותרי בשבא ותלתא בשבא בתר שבתא ארבעה וחמשה ומעלי (דף ל"ט ע"ב) קמי שבתא תניא רבי אומר לאחר הרגל ל' יום נפק רבי חייא דרשה משמיה דרבי וקלסוה משמייהו דרבים ולא קלסוה אלמא לית הלכתא כותיה דרבי:

הדרן עלך פרק מי שאחזו