"נְקִיִּם" – כלומר לא נקבל זאת השבועה, כי לא נכיר אביך ואמך, אלא זהו התנאי שנעשה עמך הנה אנחנו.
"הִשְׁבַּעְתָּנוּ" – היה לו לינקד השבעתנו כמשפט הנקבה, כמו: "הורדתנו בו" (ישעיה ב, יח). ויש לומר, שגם זה שינוי התנועה הוא קמץ גדול כקמץ קטן, כמו: "נראה אליכם" (ויקרא ט, ד) – שיהיה משפטו נראה אליכם.
"וַיֵּשְׁבוּ שָׁם שְׁלֹשֶׁת יָמִים" – מכאן מוכיח כי שילוח המרגלים היה קודם פרשת "ויצו יהושע את שוטרי העם" וגו' (יהושע ב, יח), ובתוך ל' יום אבלו של משה היה. ובהשלמת ל' יום ציווה לשוטרים לצוות לעם כי בעוד שלושת ימים אתם עוברים את הירדן. שאילו היה כסדר המקרא שאחר פרשת ויצו שיחל המרגלים, הרי עברו יותר מג' ימים. שג' ימים עמדו המרגלים בהר ואחר כך באו אל יהושע לכל הפחות ביום ד'. וביום ה' וישכם יהושע בבוקר ובאו עד הירדן ולנו שם טרם יעבורו. הא למדת, ששילוח מרגלים היה קודם בתוך ימי אבלו של משה, וכך פירש רבינו שלמה ז"ל. וכך מונה בסדר עולם: ל"ג יום ממיתת משה עד והעם עלו מן הירדן בעשר לחודש הראשון, ל' ימי אבלו של משה וגומר שציווה את שוטרי העם לצוות לעם שיכינו צידה, ויימצא שמת משה בז' באדר.
