רבינו אשר על הש"ס/פסקי הרא"ש/שבת/פרק ט
פרקים: א |
ב |
ג |
ד |
ה |
ו |
ז |
ח |
ט |
י | יא | יב | יג | יד | טו | טז | יז | יח | יט | כ | כא | כב | כג | כד
גמרא על הפרק | משנה | ירושלמי
ראשונים על הפרק: רש"י |
תוספות |
רי"ף |
רבינו אשר |
ר"ן |
רבינו חננאל |
רב ניסים גאון |
רמב"ן |
ריטב"א |
רשב"א |
תוספות רי"ד
אחרונים על הפרק: צל"ח | פני יהושע | מהרש"א | מהרש"ל | רש"ש |
דף זה נוצר מתוך המרת סריקת קבצים אוטומטית בתוכנת OCR. דרושה הגהה מלאה. יתכנו טעויות הקלדה, השמטות, ערבובי משפטים ושורות. יש לעבור ולהגיה את הטקסט מלמעלה למטה (רצוי מול צפיית טקסט מקורי) ולהזיז תבנית זו למקום בו בוצעה ההגהה האחרונה.
סימן א[עריכה]
אמר רבי עקיבא מנין לע"ז שהיא מטמאה במשא כנדה. שנאמר תזרם כמו דוה צא תאמר לו מה נדה מטמאה במשא אף ע"ז מטמאה במשא. מנין לספינה שהיא טהורה שנאמר דרך אניה בלב ים. מנין לערוגה שהיא ששה על ששה טפחים שזורעים בתוכה חמשה זרעונים ארבע על ארבע רוחותיה ואחת באמצע שנאמר כי כארץ תוציא צמחה וכגנה זרועיה תצמיח זרעה לא נאמר אלא זרועיה. מנין לפולטת שכבת זרע ביום השלישי שהיא טהורה שנאמר היו נכונים לשלשת ימים. מנין שמרחיצין את הקטן ביום השלישי שחל להיות בשבת שנאמר ויהי ביום השלישי בהיותם כואבים. מנין שקושרין לשון של זהורית בראש שעיר המשתלח שנאמר אם יהיו חטאיכם כשנים כשלג ילבינו. מנין לסיכה שהיא כשתיה ביום הכפורים אע"פ שאין ראיה לדבר זכר לדבר שנאמר ותבא כמים בקרבו וכשמן בעצמותיו:
סימן ב[עריכה]
גמ' אמר רב יהודה אמר רב לעולם אל ימנע אדם עצמו מבית המדרש ומדברי תורה אפילו בשעת מיתה שנאמר זאת התורה אדם כי ימות אפי' בשעת מיתה תהא עוסק בתורה אמר ר"ל אין ד"ת מתקיימין אלא במי שממית עצמו עליה שנאמר זאת התורה אדם כי ימות:
מתני' המוציא עצים כדי לבשל ביצה קלה. תבלין כדי לתבל ביצה קלה. ומצטרפין זה עם זה. קליפי אגוזים וקליפי רמונים סטים ופואה כדי לצבוע בהן בגד קטן פי סבכה מי רגלים נתר ובורית קמוניא ואשלג כדי לכבס בהן בגד קטן פי סבכה רבי יהודה אומר כדי להעביר את הכתם פלפלת כל שהוא עיטרן כל שהוא מיני בשמים מיני מתכות כל שהוא:
גמ' ת"ר המוציא ריח רע כל שהוא שמן טוב כל שהוא ארגמן טוב כל שהוא ובתולת הורד אחת:
מתני' מעפר המזבח ומאבני המזבח מקק ספרים מקק מטפחותיהם כל שהוא מפני שמצניעין אותן לגונזן. ר' יהודה אומר אף המוציא משמשי ע"ז כל שהוא שנאמר ולא ידבק בידך מאומה מן החרם:
גמ' אמר רב יהודה אמר רב מקק ספרים ותכך דשיראי ואילא דענבי ופה דתאיני והה דרימוני כולהו סכנתא. ההוא תלמידא דהוה יתיב קמיה דרבי יוחנן וקאכיל תאנים ואמר ליה ר' קוצים יש בתאנים אמר קטליה פה לדין:
מתני' המוציא קופת הרוכלים אע"פ שיש בה מינין הרבה אין חייב אלא אחת. זרעוני גינה פחות מכגרוגרות רבי יהודה בן בתירא אומר חמשה זרע קשואין שנים זרע דילועים שנים זרע פול המצרי שנים חגב טהור חי כל שהוא מת כגרוגרות צפורת כרמים בין חיה בין מתה כל שהוא שמצניעין אותה לרפואה רבי יהודה אומר אף המוציא חגב חי טמא כל שהוא שמצניעין אותו לקטן לשחק בו:
- הדרן עלך אמר רבי עקיבא