קידמה ועוני יח
קידמה ועוני: א - ב - ג - ד - ה - ו - ז - ח - ט - י - יא - יב - יג - יד - טו - טז - יז - יח - יט - כ - כא - כב - כג - כד - כה - כו - כז
תמיכות והתנגדויות
[עריכה]רוב הכלכלנים החשובים כבר הודו, במפורש או במרומז, בטענה, שממנה הגענו למסקנה שהמס על ערכי הקרקע או על הרנטה המונח rent הוא אותו חלק מהתוצר אשר ניתן תמורת השימוש ב-land (=קרקע ומשאבי טבע). לדוגמה, כאשר האריס משלם 25% מהתבואה לבעל הקרקע, תבואה זו נקראת rent. בעברית משתמשים לעתים במושג "דמי שכירות", אולם כדי למנוע טעות עדיף להשתמש במושג רנטה. הוא השיטה הטובה ביותר להעלאת הכנסות הציבור, מאז קביעת הטבע וחוקי הכלכלה שלפיהם נקבעת הרנטה המונח rent הוא אותו חלק מהתוצר אשר ניתן תמורת השימוש ב-land (=קרקע ומשאבי טבע). לדוגמה, כאשר האריס משלם 25% מהתבואה לבעל הקרקע, תבואה זו נקראת rent. בעברית משתמשים לעתים במושג "דמי שכירות", אולם כדי למנוע טעות עדיף להשתמש במושג רנטה..
ריקארדו אומר: "מס על רנטה המונח rent הוא אותו חלק מהתוצר אשר ניתן תמורת השימוש ב-land (=קרקע ומשאבי טבע). לדוגמה, כאשר האריס משלם 25% מהתבואה לבעל הקרקע, תבואה זו נקראת rent. בעברית משתמשים לעתים במושג "דמי שכירות", אולם כדי למנוע טעות עדיף להשתמש במושג רנטה. ישפיע על הרנטה המונח rent הוא אותו חלק מהתוצר אשר ניתן תמורת השימוש ב-land (=קרקע ומשאבי טבע). לדוגמה, כאשר האריס משלם 25% מהתבואה לבעל הקרקע, תבואה זו נקראת rent. בעברית משתמשים לעתים במושג "דמי שכירות", אולם כדי למנוע טעות עדיף להשתמש במושג רנטה. בלבד, וייפול כולו על בעלי הקרקעות, ולא תהיה אפשרות להעביר אותו הלאה אל צרכנים מכל סוג שהוא", כי הוא "לא ישנה את ההפרש בין התוצרת המתקבלת מהקרקע לבין התוצרת המתקבלת מהקרקע הפחותה ביותר... מס על רנטה המונח rent הוא אותו חלק מהתוצר אשר ניתן תמורת השימוש ב-land (=קרקע ומשאבי טבע). לדוגמה, כאשר האריס משלם 25% מהתבואה לבעל הקרקע, תבואה זו נקראת rent. בעברית משתמשים לעתים במושג "דמי שכירות", אולם כדי למנוע טעות עדיף להשתמש במושג רנטה. לא יפגע במוטיבציה לעבד קרקע חדשה, כי לקרקע כזו לא תהיה רנטה המונח rent הוא אותו חלק מהתוצר אשר ניתן תמורת השימוש ב-land (=קרקע ומשאבי טבע). לדוגמה, כאשר האריס משלם 25% מהתבואה לבעל הקרקע, תבואה זו נקראת rent. בעברית משתמשים לעתים במושג "דמי שכירות", אולם כדי למנוע טעות עדיף להשתמש במושג רנטה., ולכן תהיה פטורה ממס" (עקרונות של כלכלה מדינית ומיסוי, פרק 10).
מק-קולוץ' מצהיר כי "מנקודת מבט מעשית, מס על רנטה המונח rent הוא אותו חלק מהתוצר אשר ניתן תמורת השימוש ב-land (=קרקע ומשאבי טבע). לדוגמה, כאשר האריס משלם 25% מהתבואה לבעל הקרקע, תבואה זו נקראת rent. בעברית משתמשים לעתים במושג "דמי שכירות", אולם כדי למנוע טעות עדיף להשתמש במושג רנטה. של קרקע הוא בין הבלתי-צודקים ביותר שניתן לדמיין", (הערה מס' 24 של "הערות ותזות המשלימות" במהדורתו משנת 1838 של עושר העמים של אדם סמית'), אבל הוא מבסס טענה זו רק על ההנחה שזה כמעט בלתי אפשרי להפריד את הרנטה המונח rent הוא אותו חלק מהתוצר אשר ניתן תמורת השימוש ב-land (=קרקע ומשאבי טבע). לדוגמה, כאשר האריס משלם 25% מהתבואה לבעל הקרקע, תבואה זו נקראת rent. בעברית משתמשים לעתים במושג "דמי שכירות", אולם כדי למנוע טעות עדיף להשתמש במושג רנטה. ברוטו לרנטה המונח rent הוא אותו חלק מהתוצר אשר ניתן תמורת השימוש ב-land (=קרקע ומשאבי טבע). לדוגמה, כאשר האריס משלם 25% מהתבואה לבעל הקרקע, תבואה זו נקראת rent. בעברית משתמשים לעתים במושג "דמי שכירות", אולם כדי למנוע טעות עדיף להשתמש במושג רנטה. על הקרקע עצמה לעומת השיפורים שעליה, או להבחין בין הסכום ששולם עבור האדמה לבין הסכום ששולם עבור ההון שהושקע בה. מצד השני, הוא טוען שאילו היה אפשר לבצע הפרדה זו, "הסכום ששולם לבעל הקרקע על השימוש בכוחות הטבעיים של האדמה יכול להילקח כולו על ידי מס, בלי שתהיה לו אפשרות להטיל חלק כלשהו מהנטל על מישהו אחר", ומבלי להשפיע על מחיר התוצרת.
למעשה, העובדה שהרנטה המונח rent הוא אותו חלק מהתוצר אשר ניתן תמורת השימוש ב-land (=קרקע ומשאבי טבע). לדוגמה, כאשר האריס משלם 25% מהתבואה לבעל הקרקע, תבואה זו נקראת rent. בעברית משתמשים לעתים במושג "דמי שכירות", אולם כדי למנוע טעות עדיף להשתמש במושג רנטה. צריכה להיות הנושא הייחודי של המיסוי, מנימוקים של תועלת וצדק גם יחד, טמונה בדוקטרינה המקובלת של שכר דירה, וניתן למצוא אותה בצורה ראשונית בעבודותיהם של כל הכלכלנים שקיבלו את חוק הרנטה המונח rent הוא אותו חלק מהתוצר אשר ניתן תמורת השימוש ב-land (=קרקע ומשאבי טבע). לדוגמה, כאשר האריס משלם 25% מהתבואה לבעל הקרקע, תבואה זו נקראת rent. בעברית משתמשים לעתים במושג "דמי שכירות", אולם כדי למנוע טעות עדיף להשתמש במושג רנטה. של ריקארדו. העובדה שהם לא הסיקו מעקרונות אלה את המסקנות המתבקשות נובעת, כנראה, מהחשש לסכן או לפגוע באינטרסים העצומים המעורבים בבעלות הפרטית על הקרקע, ומהתיאוריות הכוזבות בנוגע למשכורת המונח wage הוא אותו חלק מהתוצר אשר ניתן תמורת ה-labor (=העבודה). זה כולל משכורת שהמעסיק משלם לעובד, אבל גם רווח שהאדם עצמו מרוויח מעבודתו, לדוגמה, אדם הקוטף תפוחים במטע של עצמו - התפוחים הם wage כי הם תוצאה של עבודה. המושג המדוייק בעברית הוא תמורת-עבודה, אולם זה מושג שקשה להטות אותו, ולכן נשתמש במושג המקובל יותר משכורת. ולגורמי העוני השולטות בחשיבה הכלכלית.
אולם היתה אסכולה של כלכלנים אשר תפסו בפשטות, מה שברור באופן טבעי לאנשים כאשר אינם מושפעים מכוח ההרגל, כי ההכנסות מרכוש ציבורי, קרקע המונח land מייצג את כל העולם החומרי שאינו תלוי בפעולות האדם. בפרט, הוא כולל קרקעות (התרגום המקובל ל-land), מחצבים ונפט. הוא כולל עצי יער טבעיים (אבל עצים שנשתלו על-ידי אדם אינם land אלא wealth). הוא כולל תדרי-שידור - שהרי מדובר במשאב טבעי מוגבל. הוא כולל גם את השמיים (האטמוספירה) והים. כל גורם חומרי שנמצא במצבו הטבעי. בעברית נשתמש במושג קרקע., ראויות להילקח לשימוש הציבור. כיוון שאני מכיר את הדוקטרינות של קנה ותלמידיו רק מכלי שני, דרך תיווכם של כותבים אנגליים, אינני יכול לקבוע עד כמה רעיונותיו הייחודיים, כגון שחקלאות היא העיסוק היצרני היחיד וכו', הם תפיסות שגויות, או נובעים ממינוח שגוי בלבד. אולם אני בטוח, מתוך הטענה העומדת בשיאה של התאוריה שלו, שהוא ראה את אותו קשר המהותי בין אדמה ועבודה, שמאז נעלם מן העין, והוא הגיע לאמת מעשית, אם כי, ייתכן שהגיע אליה בדרך חשיבה שגויה.
ההסבר של הפיסיוקרטים לגורמים שמשאירים בידיו של בעל הקרקע "רשת ייצור produce net" לא היה טוב יותר מהסבר כוח היניקה של משאבה ע"י ההנחה שהטבע שונא ואקום. אולם הם הכירו בעצם העובדה, וביחסים המעשיים שלה לכלכלה חברתית; והם ראו בבירור את התועלת שתבוא כתוצאה מהחופש המושלם שיינתן לתעשייה ולמסחר על ידי שימוש במס על רנטה המונח rent הוא אותו חלק מהתוצר אשר ניתן תמורת השימוש ב-land (=קרקע ומשאבי טבע). לדוגמה, כאשר האריס משלם 25% מהתבואה לבעל הקרקע, תבואה זו נקראת rent. בעברית משתמשים לעתים במושג "דמי שכירות", אולם כדי למנוע טעות עדיף להשתמש במושג רנטה. כתחליף לכל המיסים המעכבים ומעוותים את הפעלת העבודה.
חבל מאד שהמהפכה הצרפתית הכריעה את רעיונותיהם של אותם כלכלנים, בדיוק בזמן שהתחילו לצבור כוח בקרב המעמדות החושבים, והיו בדרך להשפעה החקיקה הפיסקלית.
הפרדת ערך הקרקע
[עריכה]ההתנגדות היחידה למס על רנטה המונח rent הוא אותו חלק מהתוצר אשר ניתן תמורת השימוש ב-land (=קרקע ומשאבי טבע). לדוגמה, כאשר האריס משלם 25% מהתבואה לבעל הקרקע, תבואה זו נקראת rent. בעברית משתמשים לעתים במושג "דמי שכירות", אולם כדי למנוע טעות עדיף להשתמש במושג רנטה. או על ערכי קרקע, שאפשר למצוא בעבודות רגילות של כלכלה מדינית, היא כזו שמודה ביתרונותיה: בשל הקושי להפריד את ערך הקרקע מערך השיפורים, אנחנו עלולים, תוך כדי מיסוי הרנטה המונח rent הוא אותו חלק מהתוצר אשר ניתן תמורת השימוש ב-land (=קרקע ומשאבי טבע). לדוגמה, כאשר האריס משלם 25% מהתבואה לבעל הקרקע, תבואה זו נקראת rent. בעברית משתמשים לעתים במושג "דמי שכירות", אולם כדי למנוע טעות עדיף להשתמש במושג רנטה. של הקרקע, למסות משהו אחר. מק-קולוץ', למשל, מצהיר כי מסים על הרנטה המונח rent הוא אותו חלק מהתוצר אשר ניתן תמורת השימוש ב-land (=קרקע ומשאבי טבע). לדוגמה, כאשר האריס משלם 25% מהתבואה לבעל הקרקע, תבואה זו נקראת rent. בעברית משתמשים לעתים במושג "דמי שכירות", אולם כדי למנוע טעות עדיף להשתמש במושג רנטה. של הקרקע הם לא נבונים ולא צודקים, כי התמורה המתקבלת בעד הכוחות הטבעיים והפנימיים של האדמה בלתי ניתנת להפרדה באופן ברור מהתמורה המתקבלת מהשיפורים וההשבחות, וכתוצאה מכך, עלול להיווצר תמריץ שלילי לביצוע שיפורים. אם מס, המוטל על שילוב של ערך הקרקע עם עבודה והון, גורם תמריץ שלילי לעבודה והון, כמה גדול יותר הוא התמריץ השלילי הנגרם ע"י מס המוטל על עבודה והון בלבד, ללא קרקע?
אך למעשה, ערך הקרקע תמיד ניתן להבחנה מערך השיפורים. במדינות כמו ארה"ב יש הרבה קרקע יקרה, שמעולם לא נעשו בה שיפורים. ברבות מהמדינות, ערך הקרקע והערך של השיפורים מוערכים בנפרד באופן שגרתי על ידי שמאים, אף שלאחר מכן הם מאוחדים מחדש תחת הכותרת "נדל"ן".
במקרים רבים, הקרקע היא בבעלות אדם אחד, והמבנים בבעלות אדם אחר, וכאשר מתרחשת שריפה והשיפורים נהרסים, ישנו ערך ברור ומוחלט לקרקע.
בארץ העתיקה ביותר בעולם, אין כל קושי להפריד בין הערכים, אם כל מה שאנו רוצים הוא להפריד את שווי השיפורים הגלויים לעין, שנעשו בתוך תקופה מוגדרת, מהערך שיישאר לקרקע אם השיפורים יושמדו. זה בבירור כל מה שהצדק דורש. דיוק מוחלט אינו אפשרי באף מערכת. הנסיון להפריד בין כל מה שהמין האנושי עשה לבין מה שהטבע סיפק במקור הוא מגוחך כשם שהוא לא מעשי.
ביצה שיובשה, או גבעה שעוצבה בצורת מדרגות חקלאיות ע"י הרומאים]], מהוות כעת חלק בלתי נפרד מהיתרונות הטבעיים של האיים הבריטיים, ואין זה משנה אם היא נעשתה ע"י אדם או ע"י רעידת אדמה או קרחון. העובדה שאחרי זמן מסוים הערך של שיפורים קבועים כאלה ייחשב כחלק מערך הקרקע, ויחוייב במס בהתאם, לא תיצור תמריץ שלילי לשיפורים כאלה. העובדה היא שכל דור בונה ומשפר לטובת עצמו, ולא לעתיד הרחוק.
יחסם של בעלי העניין
[עריכה]אבל אפשר לשאול: אם המס על ערכי קרקע הוא אמצעי כל כך טוב לאסוף הכנסות לטובת הציבור, איך זה שכל כך הרבה מסים אחרים מוטלים במקומו ע"י כל הממשלות?
התשובה ברורה: מס על ערכי קרקע נופל על בעלי הקרקע, ואין להם כל אפשרות להעביר את הנטל אל אף אחד אחר. מכאן, מעמד גדול וחזק מעוניין ישירות במניעת מס על ערכי קרקע, והחלפתו במסים על דברים אחרים, בדיוק כפי שבעלי הקרקעות באנגליה, במאה ה-17, הצליחו לקדם היטל, שהוטל על כל הצרכנים, כתחליף להיטל על חזקות פיאודליות, שהוטל עליהם בלבד.
יש אפוא אינטרס מובהק וחזק המתנגד למיסוי של ערכי קרקע. לעומת זאת, למסים האחרים שהממשלות המודרניות מסתמכות עליהם במידה רבה כל כך אין התנגדות מיוחדת. כושר ההמצאה של המדינאים שימש תמיד ליצירת תוכניות מיסוי המרוששות את שכרם של העובדים ואת רווחי ההון. כמעט כל המסים האלה משולמים בסופו של דבר על ידי הצרכן, והוא משלם אותם באופן שאינו מעורר את תשומת ליבו לעובדה זו - משלם אותם בכמויות כה קטנות ובדרכים כה ערמומיות, עד שאינו מבחין בהם, ולא סביר שהוא יטרח למחות כנגדם באופן יעיל.
אלה שמשלמים את הכסף ישירות לגובה המס, לא רק שאינם מעוניינים להתנגד למס שהם יכולים כה בקלות להעביר מעל כתפיהם, אלא שלעתים קרובות הם גם מעוניינים שהוא ימשיך להתקיים, כמו גם אינטרסים חזקים אחרים המרוויחים, או מצפים להרוויח, מהעלייה במחירים הנובעת ממיסים כאלה:
- מסי רישיון מועדפים, בדרך כלל, על ידי אלה שעליהם הם מוטלים, כי הם נוטים למנוע ממתחרים להיכנס לעסק.
- היטלים על יצרנים לעתים קרובות מועילים ליצרנים גדולים, מסיבות דומות.
- מכסים על יבוא לא רק נוטים לתת ליצרנים מסוימים יתרונות מיוחדים, אלא גם מגדילים את רווחיהם של יבואנים או סוחרים שיש להם מלאי גדול.
וכך, לגבי כל המסים מסוג זה, ישנם אינטרסים ייחודיים, המסוגלים לגרום להתארגנות ופעולה מתואמת, המעוניינים בהטלת המס, ואילו במקרה של מס על ערך הקרקע, יש אינטרס מוצק ורגיש המוכן להתנגד לה בעקביות ובמרירות.
הערות
[עריכה]- ^ קושי-לכאורה זה יכול להתייחס רק להוצאות על שיפורים כמו זיבול, ניקוז, סלילה, טיוב ופילוס, אשר מתמזגים בקרקע, ולכן לא ניתנים לצפיה בקלות ע"י השמאי, אשר ההוראות שהוא מקבל הן להעריך את השווי של הקרקע בהנחה שכל המבנים והשיפורים שעליה לא קיימים. התייחסות לשיפורים המתמזגים בארץ היא סממן מוכר בחקיקה בכמה מדינות, שבהן מיסוי ערך קרקע כבר מופעל במידה מסויימת. לדוגמה, בדנמרק, התייחסות זו נעשית על סמך הוכחה להוצאות שהוצאו, אולם ישנה מגבלת זמן של 30 שנה, שלאחריהן מניחים שההוצאה כבר התקבלה בחזרה. השפעה דומה יש להוראות החוק בבריטניה, לפיו מחזיקי אדמה חקלאית זוכים לפיצוי, בזמן העברה או מכירה של הקרקע, על הערכים הלא-מנוצלים של השיפורים שהם עשו על חשבונם בתקופת החזקה שלהם. A.W.M.