קידמה ועוני יג

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

קידמה ועוני: א - ב - ג - ד - ה - ו - ז - ח - ט - י - יא - יב - יג - יד - טו - טז - יז - יח - יט - כ - כא - כב - כג - כד - כה - כו - כז

הגורם העיקרי לתקופות של שפל תעשייתי[עריכה]

יש גורם, שעדיין לא התייחסו אליו, שיש לקחת בחשבון כדי להסביר את ההשפעה של התקדמות חומרית על חלוקת העושר. גורם זה הוא הציפייה לעלייה עתידית בערך הקרקע, ציפייה המתעוררת בכל המדינות המתקדמות כתוצאה מהגידול היציב ברנטה המונח rent הוא אותו חלק מהתוצר אשר ניתן תמורת השימוש ב-land (=קרקע ומשאבי טבע). לדוגמה, כאשר האריס משלם 25% מהתבואה לבעל הקרקע, תבואה זו נקראת rent. בעברית משתמשים לעתים במושג "דמי שכירות", אולם כדי למנוע טעות עדיף להשתמש במושג רנטה., שמובילה לספקולציה - החזקת הקרקע במטרה להשיג מחיר גבוה יותר מזה שאפשר לקבל עבורה כעת.

עד עתה הנחנו, כפי שמקובל להניח בתאוריות של ברנטה המונח rent הוא אותו חלק מהתוצר אשר ניתן תמורת השימוש ב-land (=קרקע ומשאבי טבע). לדוגמה, כאשר האריס משלם 25% מהתבואה לבעל הקרקע, תבואה זו נקראת rent. בעברית משתמשים לעתים במושג "דמי שכירות", אולם כדי למנוע טעות עדיף להשתמש במושג רנטה., שההתרחבות לעיבוד שטחים פחות פוריים מתרחשת רק כאשר אפשרויות העיבוד בנקודות הפוריות יותר כבר מוצו במלואן. אולם בקהילות מתקדמות, העלייה המתמדת ברנטה המונח rent הוא אותו חלק מהתוצר אשר ניתן תמורת השימוש ב-land (=קרקע ומשאבי טבע). לדוגמה, כאשר האריס משלם 25% מהתבואה לבעל הקרקע, תבואה זו נקראת rent. בעברית משתמשים לעתים במושג "דמי שכירות", אולם כדי למנוע טעות עדיף להשתמש במושג רנטה. יוצרת ציפייה הקרובה לוודאות, שתהיה עלייה נוספת. ציפייה זו מייצרת, במידה זו או אחרת, את ההשפעות של קומבינציה בין בעלי קרקעות, ואת הנטייה להחזיק קרקע ללא שימוש, בציפייה למחירים גבוהים יותר. ציפייה זו גורמת לכך, שגבול העיבוד מתרחק יותר מהדרוש על פי צרכי הייצור.

ניתן לראות תופעה זו בכל עיר הגדלה במהירות. אילו הקרקעות האיכותיות היו תמיד מלאות לפני הקרקעות הפחות טובות, לא היו מגרשים ריקים הנשארים באמצע העיר, ולא היינו מוצאים צריפונים עלובים בין מבנים יקרים. מגרשים אלה, חלקם יקרים מאוד, מוחזקים ללא שימוש, או ללא השימוש המלא האפשרי עבורם, כי הבעלים שלהם, אשר אינם מסוגלים או אינם רוצים לפתח אותם, מעדיפים, מתוך ציפייה לעליית מחיר הקרקע, להחזיק אותן עד שהמחירים יעלו לשיעור גבוה יותר מהמחיר שמוכנים לשלם האנשים אשר מוכנים לפתח את הקרקעות הללו עכשיו. וכתוצאה מכך שהקרקע הזאת מוחזקת ללא שימוש, השוליים של העיר גדלים ומתרחבים במידה זו מהמרכז.

אבל כאשר אנו מגיעים לגבולות העיר המתרחבת - גבול הבניה (אשר תואם לגבול העיבוד בחקלאות) - איננו מוצאים קרקע הניתנת לרכישה בשוויה למטרות חקלאיות, כפי שהיה אילו הרנטה המונח rent הוא אותו חלק מהתוצר אשר ניתן תמורת השימוש ב-land (=קרקע ומשאבי טבע). לדוגמה, כאשר האריס משלם 25% מהתבואה לבעל הקרקע, תבואה זו נקראת rent. בעברית משתמשים לעתים במושג "דמי שכירות", אולם כדי למנוע טעות עדיף להשתמש במושג רנטה. היתה נקבעת פשוט על ידי הביקוש הנוכחי. גם למרחק רב מהעיר, הקרקע נושאת ערך ספקולטיבי המבוסס על האמונה שהיא תידרש בעתיד למטרות עירוניות; כדי להגיע לנקודה שבה ניתן לרכוש קרקע במחיר שאינו מבוסס על רנטה המונח rent הוא אותו חלק מהתוצר אשר ניתן תמורת השימוש ב-land (=קרקע ומשאבי טבע). לדוגמה, כאשר האריס משלם 25% מהתבואה לבעל הקרקע, תבואה זו נקראת rent. בעברית משתמשים לעתים במושג "דמי שכירות", אולם כדי למנוע טעות עדיף להשתמש במושג רנטה. עירוני, נצטרך ללכת רחוק מאוד, מעבר לשולים הממשיים של שימוש עירוני.

השפעות של ספקולציות בקרקעות[עריכה]

אם כך, בהינתן קהילה מתקדמת, בה האוכלוסייה גדלה, והשיפורים הטכנולוגיים באים בזה אחר זה, הקרקע חייבת כל זמן להגדיל את ערכה. עלייה מתמדת זו, באופן טבעי מוביל להנחה שצפויה עליה עתידית, וערכי קרקע עולים מעבר לנקודה שבה, בתנאים הנוכחיים של ייצור, יישארו ההחזרים הצפויים עבור העבודה וההון.

בשלב זה, הייצור מתחיל לעצור. אין הכוונה בהכרח לעצירה מוחלטת, אלא להאטה, אשר בקהילה מתקדמת היא שוות ערך לעצירה מוחלטת של הייצור בקהילה נייחת - הייצור אינו גדל באופן יחסי לגידול באוכלוסיה, כי תוספות של כוח עבודה חדש ושל הון חדש אינן מוצאות תעסוקה בשיעורים הרגילים.

הפסקה זו של ייצור בנקודות מסוימות חייבת בהכרח להתגלות בנקודות אחרות של הרשת התעשייתית, בהפסקת הביקוש, אשר בתורה שוב תאט את הייצור, ובכך השיתוק מעביר את עצמו דרך כל הקשרים ההדדיים של תעשייה ומסחר, ומייצר בכל מקום ניתוק חלקי של ייצור וחליפין. התוצאה נראית כמו ייצור-יתר או צריכת-יתר, על פי נקודת המבט של הצופה.

תקופת ההאטה המתפתחת באופן זה תימשך עד ש: (1) העליה הספקולטיבית ברנטה המונח rent הוא אותו חלק מהתוצר אשר ניתן תמורת השימוש ב-land (=קרקע ומשאבי טבע). לדוגמה, כאשר האריס משלם 25% מהתבואה לבעל הקרקע, תבואה זו נקראת rent. בעברית משתמשים לעתים במושג "דמי שכירות", אולם כדי למנוע טעות עדיף להשתמש במושג רנטה. שוככת, או (2) העלייה ביעילות העבודה, בשל גידול האוכלוסייה והשיפורים הטכנולוגיים, מאפשרת לקו הרנטה המונח rent הוא אותו חלק מהתוצר אשר ניתן תמורת השימוש ב-land (=קרקע ומשאבי טבע). לדוגמה, כאשר האריס משלם 25% מהתבואה לבעל הקרקע, תבואה זו נקראת rent. בעברית משתמשים לעתים במושג "דמי שכירות", אולם כדי למנוע טעות עדיף להשתמש במושג רנטה. הרגיל לעקוף את קו הרנטה המונח rent הוא אותו חלק מהתוצר אשר ניתן תמורת השימוש ב-land (=קרקע ומשאבי טבע). לדוגמה, כאשר האריס משלם 25% מהתבואה לבעל הקרקע, תבואה זו נקראת rent. בעברית משתמשים לעתים במושג "דמי שכירות", אולם כדי למנוע טעות עדיף להשתמש במושג רנטה. הספקולטיבי, או (3) העבודה וההון מתרגלים ומשלימים להשתתף בתהליך הייצור תמורת החזרים קטנים יותר. או, קרוב לוודאי, שכל שלושת הגורמים יפעלו במקביל כדי לייצר שיווי משקל חדש, שבו כל כוחות הייצור יהיו שוב מועסקים, ושוב תתחיל עונה של פעילות; הרנטה המונח rent הוא אותו חלק מהתוצר אשר ניתן תמורת השימוש ב-land (=קרקע ומשאבי טבע). לדוגמה, כאשר האריס משלם 25% מהתבואה לבעל הקרקע, תבואה זו נקראת rent. בעברית משתמשים לעתים במושג "דמי שכירות", אולם כדי למנוע טעות עדיף להשתמש במושג רנטה. תתחיל שוב לעלות באופן ספקולטיבי, הייצור שוב יואט, והסבב יתחיל מחדש.

הסברים סותרים[עריכה]

תקופות אלה של האטה תמיד באו לאחר תקופות של פעילות וספקולציות, וכולם מודים שיש קשר בין השניים - ההאטה היא התגובה לספקולציות, כמו שכאב הראש של הבוקר הוא התגובה להוללות של הלילה. אבל באשר לאופן שבו ההאטה נובעת מהספקולציות, ישנן שתי אסכולות.

אסכולה אחת אומרתת שהספקולציות גורמות להאטה על ידי גרימת ייצור יתר. הם מצביעים על מחסנים מלאים בסחורה שלא ניתן למכור במחירים משתלמים, טחנות סגורות, עובדים בחצי משרה, מכרות שנסגרו וספינות קיטור מושבתות, על כסף שוכב באפס מעשה בכספות בנק ועל פועלים הנדונים לבטלה ומחסור. הם מצביעים על עובדות אלה כמראות כי הייצור חרג מהביקושים לצריכה, ומעבר לכך הם מצביעים על העובדה שכאשר הממשלה נכנסת לשוק כצרכן גדול במהלך מלחמה, באים זמנים של פעילות כלכלית נמרצת.

האסכולה האחרת אומרת, שהספקולציות גורמות להאטה על ידי גרימת צריכת יתר. הם מצביעים על מחסנים מלאים, מנועי קיטור מחלידים, טחנות סגורות, ועובדים מובטלים, כעדויות של הפסקת הביקוש אפקטיבי, אשר, לדבריהם, נבע מהעובדה שאנשים, שנעשו תאוותנים על-ידי שגשוג פיקטיבי, חיו מעבר לאמצעים שלהם, וכעת הם חייבים להצטמצם - כלומר, לצרוך פחות עושר. הם מצביעים, יותר מכך, על הצריכה העצומה של עושר על ידי המלחמות, על ידי הבנייה של מסילות רכבת שאינן יכולות להחזיר את ההשקעה, על ידי מתן הלוואות לממשלות פושטות רגל וכו'. הפזרנות הזאת, למרות שלא הרגישו בה בזמנה, בדיוק כפי שהבזבזן אינו מרגיש שהונו הולך ואובד, צריכה עכשיו להיות מפוצה ע"י תקופה של צריכה מופחתת.

לא ייצור יתר ולא צריכת יתר[עריכה]

כל אחת מהתיאוריות הללו כנראה מבטאת צד אחד או שלב אחד של אמת כללית, אבל כל אחת מהן בבירור אינה מצליחה להבין את האמת המלאה. כהסבר לתופעות, כל אחד מהן מגוחכת במידה שווה.

כי כאשר המוני אנשים רוצים יותר שפע ממה שהם יכולים לקבל, איך ייתכן שיש ייצור יתר?! וכאשר מכונות של ייצור מתבזבזות, והיצרנים נדונים לבטלה מאונס, איך ייתכן שיש צריכת יתר?!

כאשר ישנו רצון לצרוך יותר, ויחד איתו ישנה יכולת לייצר יותר, אי אפשר לייחס את השיתוק התעשייתי והמסחרי לעודף ייצור או לעודף צריכה. בבירור, הבעיה היא שייצור וצריכה אינם יכולים להיפגש ולספק זה את זה.

איך נוצר חוסר-היכולת הזה? ברור ומוסכם על כולם שזה תוצאה של ספקולציה. אבל ספקולציה במה? בוודאי לא ספקולציות בדברים שהם התוצרים של עבודה - הפקות חקלאיות או מינרלים או סחורות מיוצרות. ההשפעה של ספקולציה בדברים כאלה היא פשוט להשוות היצע וביקוש, וכדי לייצב את משחק הגומלין של ייצור וצריכה בפעולה המקבילה לזו של גלגל-תנופה במכונה.

אם ספקולציה היא הסיבה להאטות התעשייתיות הללו, זו בהכרח ספקולציה בדברים שאינם תוצרים של עבודה, אך הם חיוניים לתהליך של הפעלת עבודה בייצור של עושר; בדברים שכמותם קבועה; כלומר, זו בהכרח ספקולציה בקרקעות.

המחסום לייצור[עריכה]

יש לזכור, כל מסחר הוא החלפה של סחורות עבור סחורות, ולכן הפסקת הביקוש לסחורות מסוימות, המסמנת את האטת הסחר, היא למעשה הפסקה באספקת סחורות אחרות. הסוחרים מגלים שהמכירות שלהם בירידה, והיצרנים מגלים שההזמנות בירידה, בעוד שהדברים שיש להם למכור, או שהם מוכנים לייצר, הם דברים שעדיין יש להם ביקוש רחב. זה רק מראה כי ההיצע של דברים אחרים, אשר במהלך מסחר יינתן תמורתם, ירד. בלשון הדיבור אנו אומרים כי "לקונים אין כסף", או כי "הכסף הופך נדיר", אבל כשאנו מדברים בדרך זו אנו מתעלמים מהעובדה שהכסף הוא רק אמצעי חליפין. מה שבאמת חסר לקונים הפוטנציאליים הוא לא כסף, אלא מוצרים שהם יכולים להפוך לכסף; מה שבאמת הופך לנדיר הוא ייצור מסוג כלשהו. הצטמצמות הביקוש האפקטיבי של צרכנים היא אפוא רק תוצאה של ההפחתה בייצור.

הדבר מתגלה בבירור ע"י בעלי חנויות בעיירת ייצור, כאשר הטחנות נסגרות והמפעילים נזרקים מחוץ למעגל העבודה. הפסקת הייצור שוללת מהמפעילים את האמצעים לרכוש את מה שהם רוצים, וכך משאירה את החנווני עם ביקוש מופחת למלאי שלו, ומאלצת אותו לפטר חלק מפקידיו ולהפחית את הביקוש מהספקים. הפסקת הביקוש (אני מדבר, כמובן, במקרים כלליים ולא על שינוי בביקוש יחסי מגורמים כגון שינוי באופנה) שהותירה את היצרן עם מלאי מיותר ואילצה אותו לפטר את עוזריו, בהכרח נוצרת באותו אופן. איפשהו, זה יכול להיות בקצה השני של העולם, מחסום בייצור ייצר מחסום בביקושים לצריכה. הפחתת הביקוש, כאשר הצורך אינו מסופק, מראה כי הייצור נחסם במקום כלשהו.

אנשים עדיין רוצים, כמו תמיד, את המוצרים שהיצרן מייצר; המפעילים עדיין רוצים את הדברים שהחנווני מציע למכירה. אבל אין להם מספיק לתת בתמורה. איפשהו, הייצור נחסם, וירידה זו בהיצע של דברים מסוימים מתגלה עצמו בהפסקת הביקוש לדברים אחרים. המחסום מתפשט דרך כל רשת התעשייה וחליפין.

המכשול האמיתי[עריכה]

הפירמידה התעשייתית בבירור נשענת על הקרקע. העיסוקים העיקריים והיסודיים, היוצרים ביקוש לכל האחרים, הם בבירור אלה המפיקים שפע המונח wealth מציין את כל הדברים החומריים, אשר נוצרו ע"י עבודה אנושית, לצורך סיפוק רצונותיהם של בני אדם, ושיש להם ערך-חליפין כלשהו. תרגום אפשרי לעברית - שפע. מהטבע. לכן, אם מנקודת חליפין אחת לזולתה, וממקצוע אחד לזולתו, אנו עוקבים אחרי המחסום הזה לייצור, המתגלה בירידה בכוח הקנייה, נמצא בסופו של דבר מכשול כלשהו החוסם את העבודה מלהפעיל את עצמה על הארץ. והמכשול הזה, בבירור, הוא הספקולציה ברנטה המונח rent הוא אותו חלק מהתוצר אשר ניתן תמורת השימוש ב-land (=קרקע ומשאבי טבע). לדוגמה, כאשר האריס משלם 25% מהתבואה לבעל הקרקע, תבואה זו נקראת rent. בעברית משתמשים לעתים במושג "דמי שכירות", אולם כדי למנוע טעות עדיף להשתמש במושג רנטה. ע"י בעלי הקרקעות, הנועלת את הקרקעות בפני העבודה וההון.

מחסום זה לייצור, המתחיל בבסיסה של רשת התעשיה, מפיץ את עצמו מנקודת חליפין לנקודת חליפין. עצירה של היצע הופכת לעצירה של ביקוש, עד אשר, כביכול, כל מכונת התעשייה יוצאת מכלל שימוש, ואנו רואים בכל מקום תופעה של עבודה יורדת לטמיון, תוך שהפועלים סובלים ממחסור. למרות שההרגל עמעם את תחושת ההפתעה, זה עדין דבר מוזר ולא טבעי, שאנשים הרוצים לעבוד, על מנת לספק את צרכיהם, אינם יכולים למצוא את ההזדמנות לכך. אנחנו מדברים על היצע העבודה והביקוש לעובדים, אך אלה כמובן מונחים יחסיים בלבד. היצע העבודה הוא בכל מקום אותו הדבר - שתי ידיים תמיד באות לעולם יחד עם פה אחד, והביקוש לעבודה חייב בהכרח להתקיים, כל עוד אנשים רוצים דברים שאפשר להשיג רק באמצעות עבודה.

אנחנו מדברים על ביקוש לעבודה, אבל כמובן שלא העבודה היא זו שחסרה, כאשר המחסור נמשך. היצע העבודה לא יכול להיות גדול מדי, והביקוש לעבודה לא יכול להיות קטן מדי, כאשר אנשים סובלים ממחסור בדברים שהעבודה מייצרת. הצרה האמיתית היא, בהכרח, שההיצע מנוע באופן כלשהו מלספק את הביקוש, שאי שם ישנו מכשול המונע מהעבודה לייצר את הדברים שהעובדים רוצים.

מניעת גישה לקרקע[עריכה]

כאשר אנו מדברים על עבודה היוצרת שפע המונח wealth מציין את כל הדברים החומריים, אשר נוצרו ע"י עבודה אנושית, לצורך סיפוק רצונותיהם של בני אדם, ושיש להם ערך-חליפין כלשהו. תרגום אפשרי לעברית - שפע., אנחנו מדברים באופן מטפורי. האדם אינו יוצר כלום. כל המין האנושי, גם אם יעבדו לנצח, לא יצליחו לייצר את גרגר האבק הקטן ביותר המרחף בקרן שמש; לא יצליחו לעשות את כדור הארץ כבד יותר באטום אחד או קל יותר באטום אחד. בייצור שפע המונח wealth מציין את כל הדברים החומריים, אשר נוצרו ע"י עבודה אנושית, לצורך סיפוק רצונותיהם של בני אדם, ושיש להם ערך-חליפין כלשהו. תרגום אפשרי לעברית - שפע., העבודה, בסיוע של כוחות הטבע, רק מעבדת חומר שכבר קיים לצורות הרצויות, ולכן היא חייבת גישה לחומר זה ולכוחות אלה - כלומר, לקרקע המונח land מייצג את כל העולם החומרי שאינו תלוי בפעולות האדם. בפרט, הוא כולל קרקעות (התרגום המקובל ל-land), מחצבים ונפט. הוא כולל עצי יער טבעיים (אבל עצים שנשתלו על-ידי אדם אינם land אלא wealth). הוא כולל תדרי-שידור - שהרי מדובר במשאב טבעי מוגבל. הוא כולל גם את השמיים (האטמוספירה) והים. כל גורם חומרי שנמצא במצבו הטבעי. בעברית נשתמש במושג קרקע.. הקרקע המונח land מייצג את כל העולם החומרי שאינו תלוי בפעולות האדם. בפרט, הוא כולל קרקעות (התרגום המקובל ל-land), מחצבים ונפט. הוא כולל עצי יער טבעיים (אבל עצים שנשתלו על-ידי אדם אינם land אלא wealth). הוא כולל תדרי-שידור - שהרי מדובר במשאב טבעי מוגבל. הוא כולל גם את השמיים (האטמוספירה) והים. כל גורם חומרי שנמצא במצבו הטבעי. בעברית נשתמש במושג קרקע. היא המקור לכל העושר. זהו המכרה שממנו מפיקים את חומרי הגלם שהעבודה מעצבת. זהו החומר שהעבודה נותנת לו את צורתו. ולכן, כאשר העבודה לא יכולה לספק את הצרכים של עצמה, אנחנו יכולים להסיק בודאות שהסיבה היא, שהעבודה מנועה מגישה לקרקע.

כאשר, בכל המקצועות, ישנו מה שאנחנו מכנים "מחסור בתעסוקה", כאשר בכל מקום כוח-העבודה מתבזבז בבטלה כאשר הצרכים אינם מסופקים, האין זה ברור שהמכשול המונע עבודה מלייצר שפע המונח wealth מציין את כל הדברים החומריים, אשר נוצרו ע"י עבודה אנושית, לצורך סיפוק רצונותיהם של בני אדם, ושיש להם ערך-חליפין כלשהו. תרגום אפשרי לעברית - שפע. חייב להיות הדבר הנמצא ביסודו של המבנה התעשייתי? היסוד הזה הוא הקרקע המונח land מייצג את כל העולם החומרי שאינו תלוי בפעולות האדם. בפרט, הוא כולל קרקעות (התרגום המקובל ל-land), מחצבים ונפט. הוא כולל עצי יער טבעיים (אבל עצים שנשתלו על-ידי אדם אינם land אלא wealth). הוא כולל תדרי-שידור - שהרי מדובר במשאב טבעי מוגבל. הוא כולל גם את השמיים (האטמוספירה) והים. כל גורם חומרי שנמצא במצבו הטבעי. בעברית נשתמש במושג קרקע.. הכובענים, האופטיקאים, הצורפים והמלטשים אינם חלוצים של יישובים חדשים. הכורים לא נסעו לקליפורניה או אוסטרליה בגלל הסנדלרים, החייטים, המכונאים והמדפיסים שהיו שם, אלא להיפך - המקצועות האלה באו בעקבות הכורים. לא החנווני גורם לאיכר, אלא להיפך, האיכר הוא שמביא את החנווני. לא העיר היא שמפתחת את כפר, אלא להיפך - פיתוח הכפר הוא שגורם לעיר לגדול.

אילו האנשים, אשר עכשיו הם מובטלים, היו מקבלים הזדמנות לייצר שפע המונח wealth מציין את כל הדברים החומריים, אשר נוצרו ע"י עבודה אנושית, לצורך סיפוק רצונותיהם של בני אדם, ושיש להם ערך-חליפין כלשהו. תרגום אפשרי לעברית - שפע. מהקרקע, הם לא היו מעסיקים רק את עצמם, אלא את כל התעשייה של העיר. הם היו מעניקים סחורה לחנוונים, מסחר לסוחרים, קהל לתיאטראות, ומנויים ופרסומות לעיתונים. אני לא טוען שכל אדם מובטל יכול להפוך לאיכר, או לבנות לעצמו בית אם יש לו קרקע המונח land מייצג את כל העולם החומרי שאינו תלוי בפעולות האדם. בפרט, הוא כולל קרקעות (התרגום המקובל ל-land), מחצבים ונפט. הוא כולל עצי יער טבעיים (אבל עצים שנשתלו על-ידי אדם אינם land אלא wealth). הוא כולל תדרי-שידור - שהרי מדובר במשאב טבעי מוגבל. הוא כולל גם את השמיים (האטמוספירה) והים. כל גורם חומרי שנמצא במצבו הטבעי. בעברית נשתמש במושג קרקע., אבל ישנם מספיק שיוכלו לעשות זאת, והיו עושים זאת, ובכך היו מספקים תעסוקה לכל השאר. מה, אם כן, מונע מהעבודה להעסיק את עצמה על הארץ הזאת? זו פשוט העובדה, שהקרקע נכבשה ע"י מונופול it has been monopolized, והיא מוחזקת במחירים ספקולטיביים, המבוססים לא על ערך נוכחי, אלא על הערך המוסף שיגיע עם הצמיחה העתידית של אוכלוסייה.

אזכיר לקורא, שאנו מבקשים להתחקות רק אחר הגורמים העיקריים והמהלכים הכלליים של תקופות שפל תעשייתי. הכלכלה המדינית יכולה וצריכה להתמודד רק עם נטיות כלליות. הכוחות הנגזרים הם כה רב-גוניים, הפעולות והתגובות כה מגוונות, שאופיין המדויק של התופעות אינו ניתן לחיזוי. אנחנו יודעים, שאם עץ ייחתך, הוא ייפול, אבל לאיזה כיוון בדיוק? זה ייקבע על ידי נטייתו של הגזע, התפשטות הענפים, ההשפעה של מכות הגרזן, הכיוון והעוצמה של הרוח, ואפילו מנוחה של ציפור על הענף, או סנאי מבוהל הקופץ מענף לענף, ישפיעו על התוצאה. אנחנו יודעים שעלבון מעורר רגש של תרעומת בחזה האדם, אבל כדי לקבוע כמה רחוק ובאיזו דרך הוא יתממש, דרושה סינתזה של כל האדם וכל הסובבים אותו, בעבר ובהווה.

התופעות החברתיות, אשר בכל רחבי העולם התרבותי מזעזעות את טובי הלב ומביכות את המדינאים, אשר מעיבות את שמיהם של הגזעים המתקדמים ביותר ומעוררות ספקות לגבי המציאות והמטרה הסופית של התהליך שאנו מכנים בחיבה "קידמה", מוסברות עכשיו היטב.

הסיבה לכך, שלמרות העלייה בכוח היצרני, המשכורת המונח wage הוא אותו חלק מהתוצר אשר ניתן תמורת ה-labor (=העבודה). זה כולל משכורת שהמעסיק משלם לעובד, אבל גם רווח שהאדם עצמו מרוויח מעבודתו, לדוגמה, אדם הקוטף תפוחים במטע של עצמו - התפוחים הם wage כי הם תוצאה של עבודה. המושג המדוייק בעברית הוא תמורת-עבודה, אולם זה מושג שקשה להטות אותו, ולכן נשתמש במושג המקובל יותר משכורת. באופן קבוע נוטה למינימום הנותן לו מחיה דחוקה, היא שעם העלייה בכח יצרני, הרנטה המונח rent הוא אותו חלק מהתוצר אשר ניתן תמורת השימוש ב-land (=קרקע ומשאבי טבע). לדוגמה, כאשר האריס משלם 25% מהתבואה לבעל הקרקע, תבואה זו נקראת rent. בעברית משתמשים לעתים במושג "דמי שכירות", אולם כדי למנוע טעות עדיף להשתמש במושג רנטה. נוטה לעלייה גדולה יותר, וכך מייצרת נטייה מתמדת לדחוק את המשכורת המונח wage הוא אותו חלק מהתוצר אשר ניתן תמורת ה-labor (=העבודה). זה כולל משכורת שהמעסיק משלם לעובד, אבל גם רווח שהאדם עצמו מרוויח מעבודתו, לדוגמה, אדם הקוטף תפוחים במטע של עצמו - התפוחים הם wage כי הם תוצאה של עבודה. המושג המדוייק בעברית הוא תמורת-עבודה, אולם זה מושג שקשה להטות אותו, ולכן נשתמש במושג המקובל יותר משכורת. למטה.

הסבר זה תואם לכל העובדות.

קידמה ועוני: א - ב - ג - ד - ה - ו - ז - ח - ט - י - יא - יב - יג - יד - טו - טז - יז - יח - יט - כ - כא - כב - כג - כד - כה - כו - כז