עוּרָה כְבוֹדִי הריני מעיר ומזרז את עצמי, עוּרָה הַנֵּבֶל וְכִנּוֹר אני כביכול קורא לכלי הנגינה להצטרף אלי, אָעִירָה שָּׁחַר אני מתחיל לשיר לפנות בוקר, וכביכול אני מעיר כך את השחר.
עם טעמים:
ע֤וּרָה כְבוֹדִ֗י ע֭וּרָֽה הַנֵּ֥בֶל וְכִנּ֗וֹר אָעִ֥ירָה שָּֽׁחַר׃
הטקסט בשלוש המהדורות (טעמים, ניקוד וכתיב) מייצג את נוסח המקרא על פי המסורה.
"עורה", אז התעוררו כל רגשות נפשו, כבודו ששכן לעפר עד עתה, עתה התעורר עז"א "עורה כבודי", הנבל וכנור מנעים זמירות שדמם ונדהם עד עתה התעורר בנועם זמירותיו, עז"א "עורה הנבל וכנור", עתה "אעירה שחר", שמש ההצלחה שחשך עד הנה יתחיל לזרוח, ואעיר השחר של שמש ההצלחה כי כאור בקר יזרח שמש, ר"ל כי עתה הכיר שאול עצמו את כבודו, ואמר אליו צדיק אתה ממני, ידעתי כי מלוך תמלוך:
