עם טעמים:
נָ֘כ֤וֹן לִבִּ֣י אֱ֭לֹהִים נָכ֣וֹן לִבִּ֑י אָ֝שִׁ֗ירָה וַאֲזַמֵּֽרָה׃
הטקסט בשלוש המהדורות (טעמים, ניקוד וכתיב) מייצג את נוסח המקרא על פי המסורה.
"נכון", מצייר עתה עת שנפל שאול ביד דוד במערה, ואנשיו הסיתו אותו שיהרגנו, והוא מתחזק נגד יצרו, ואומר, "נכון לבי אלהים", הלב הוא הכח הממשלה אשר בנפש, הוא נכון להתגבר על יצרי, "נכון לבי", ולא אשלח ידי בו, וע"ז "אשירה ואזמרה" שמנעני מבוא בדמים:
