מ"ג תהלים נז ט

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
מקראות גדולות תהלים


<< · מ"ג תהלים נז · ט · >>

מקרא

כתיב (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
עורה כבודי עורה הנבל וכנור אעירה שחר

מנוקד (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
עוּרָה כְבוֹדִי עוּרָה הַנֵּבֶל וְכִנּוֹר אָעִירָה שָּׁחַר.

עם טעמים (נוסח הפסוק לפי מקרא על פי המסורה):
ע֤וּרָה כְבוֹדִ֗י
  ע֭וּרָ֥ה הַנֵּ֥בֶל וְכִנּ֗וֹר
    אָעִ֥ירָה שָּֽׁחַר׃


רש"י (כל הפרק)(כל הפסוק)

"עורה כבודי" - ולא אישן עד שלש שעות בכבודי כשאר מלכים

"עורה הנבל וכנור" - העירה אותי אתה הנבל וכנור התלוי על מטתי פתוח לצד הצפון וכיון שמגיע חצות לילה רוח צפונית מנשבת בו ודוד עומד ועוסק בתורה

"אעירה שחר" - אני מעורר את השחר ואין השחר מעוררני

מלבי"ם (כל הפרק)(כל הפסוק)


"עורה", אז התעוררו כל רגשות נפשו, כבודו ששכן לעפר עד עתה, עתה התעורר עז"א "עורה כבודי", הנבל וכנור מנעים זמירות שדמם ונדהם עד עתה התעורר בנועם זמירותיו, עז"א "עורה הנבל וכנור", עתה "אעירה שחר", שמש ההצלחה שחשך עד הנה יתחיל לזרוח, ואעיר השחר של שמש ההצלחה כי כאור בקר יזרח שמש, ר"ל כי עתה הכיר שאול עצמו את כבודו, ואמר אליו צדיק אתה ממני, ידעתי כי מלוך תמלוך:

 

מצודות (כל הפרק)(כל הפסוק)

מצודת דוד

"עורה" - אז אדבר אל נשמתי עורה כבודי לדבר בשיר ועורה הנבל וכנור לנגן בהם בעת אעירה בשחר להודות לה'

מצודת ציון

"כבודי" - היא הנשמה שהיא כבוד הגוף

<< · מ"ג תהלים · נז · ט · >>