מלבי"ם על תהלים נז ט
<< | מלבי"ם על תהלים • פרק נ"ז • פסוק ט' | >>
• א • ב • ג • ד • ה • ו • ז • ח • ט • י • יא • יב •
על פסוק זה: דף הפסוק • מקראות גדולות
ע֤וּרָה כְבוֹדִ֗י
ע֭וּרָֽה הַנֵּ֥בֶל וְכִנּ֗וֹר
אָעִ֥ירָה שָּֽׁחַר׃
"עורה", אז התעוררו כל רגשות נפשו, כבודו ששכן לעפר עד עתה, עתה התעורר עז"א "עורה כבודי", הנבל וכנור מנעים זמירות שדמם ונדהם עד עתה התעורר בנועם זמירותיו, עז"א "עורה הנבל וכנור", עתה "אעירה שחר", שמש ההצלחה שחשך עד הנה יתחיל לזרוח, ואעיר השחר של שמש ההצלחה כי כאור בקר יזרח שמש, ר"ל כי עתה הכיר שאול עצמו את כבודו, ואמר אליו צדיק אתה ממני, ידעתי כי מלוך תמלוך:
<< · מלבי"ם על תהלים · נז ט · >>
דף זה הוסב אוטומטית מטקסט מוקלד. יתכן שבגלל שגיאה בתוכנת ההסבה נפלו טעויות. אתם מוזמנים לתקן את הטעויות, ולמחוק הודעה זו מהדף.