עם טעמים:
אֱֽלֹהַ֗י בְּךָ֣ בָ֭טַחְתִּי אַל־אֵב֑וֹשָׁה אַל־יַעַלְצ֖וּ אוֹיְבַ֣י לִֽי׃
הטקסט בשלוש המהדורות (טעמים, ניקוד וכתיב) מייצג את נוסח המקרא על פי המסורה.
שאם לא תתן לי שאלתי הנה יש לי בשת בבטחוני; וכן הוא אומר (איוב כ): בשו כי בטח; בך בטחו ולא בשו (תהלים כב ו): ואם תתן לי שאלתי שבטחתי בך שתתננה לי לא אבוש.
"אלהי", (בענין צרכיו הגשמיים) הנה בכל עניני "בך בטחתי", ולכן אבקש "אל אבושה", כאילו אין תכלית בקשתו השגת הצרכים רק השגת הבטחון בל יתבייש על בטחונו בה' עת יהיה לו מקור אכזב, ובעבור תכלית זה אני מבקש "אל יעלצו אויבי לי" שבזה יגיע חילול ה':
ביאור המילות
"יעלצו". התבאר למעלה (ט' ג') שפעל עלץ בא לרוב על שמחה הרוחנית או הפך שמחה זאת, ששמחת האויבים הוא על שבטחונו בה' כוזב: