מ"ג תהלים כה א

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
מקראות גדולות תהלים


מ"ג תהלים כה · א · >>

מקרא

כתיב (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
לדוד אליך יהוה נפשי אשא

מנוקד (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
לְדָוִד אֵלֶיךָ יְהוָה נַפְשִׁי אֶשָּׂא.

עם טעמים (נוסח הפסוק לפי מקרא על פי המסורה):
לְדָוִ֡ד
  אֵלֶ֥יךָ יְ֝הֹוָ֗ה נַפְשִׁ֥י אֶשָּֽׂא׃


רש"י (כל הפרק)(כל הפסוק)

"נפשי אשא" - אכוון לבי

מלבי"ם (כל הפרק)(כל הפסוק)


"לדוד אליך ה' נפשי אשא", פסוק זה הוא קוטב המזמור ויסודו, בו יאמר, שכמו שהמורה בחצים ישים לו אות שאליו יורה למטרה, כן שם את ה' לאות ולמטרה אל כל מבוקשיו וחפציו, בין הגשמיים בין הרוחניים, ואמר רק "אליך ה' אשא נפשי", אתה עיקר מגמתי לא דבר זולתך, שכל עניני אתה הוא תכלית מבוקשי, וכל חפצי הם רק אמצעיים להגיע על ידם אל התכלית זה:


ביאור המילות

"אליך נפשי אשא". כמו ואליו הוא נושא את נפשו, שכל נפשו תלויה בדבר זה:

 

מצודות (כל הפרק)(כל הפסוק)

מצודת דוד

"נפשי אשא" - אמסור נפשי לך למנה

מצודת ציון

"אשא" - ענין מנחה ודורון כמו וישא משאות מאת פניו (בראשית מ"ד)