מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
מקראות גדולות תהלים
כתיב (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר ):
גם כל קויך לא יבשו יבשו הבוגדים ריקם
מנוקד (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר ):
גַּם כָּל קֹוֶיךָ לֹא יֵבֹשׁוּ יֵבֹשׁוּ הַבּוֹגְדִים רֵיקָם.
עם טעמים (נוסח הפסוק לפי מקרא על פי המסורה
גַּ֣ם כׇּל־קֹ֭וֶיךָ לֹ֣א יֵבֹ֑שׁוּ יֵ֝בֹ֗שׁוּ הַבּוֹגְדִ֥ים רֵיקָֽם׃
"
הבוגדים ריקם " - הגזלנים החמסנים המושיבים את העניים ריקם מנכסיהם כמו (לעיל ז') ואחלצה צוררי ריקם
"גם ", בזה יסובב "שגם כל קויך לא יבושו ", משא"כ אם לא יתמלא בטחוני, וכן עי"כ "יבושו הבוגדים ריקם ", לפ"ז אין התכלית אצלי השגת דבר המובטח רק קיום הבטחון עצמו שיתגדל כבוד השם:
מצודת דוד "הבוגדים " - אבל הבוגדים בריעיהם חנם הם יבושו
"גם " - אז גם כל המקוים לך לא יבושו מן המלעיגים כי יראו כי יש תקוה
מצודת ציון "ריקם " - בחנם וכן ואחלצה צוררי ריקם (לעיל ז')
