קטגוריה:תהלים יב ו
משד עניים מאנקת אביונים עתה אקום יאמר יהוה אשית בישע יפיח לו.
מִשֹּׁד עֲנִיִּים מֵאֶנְקַת אֶבְיוֹנִים עַתָּה אָקוּם יֹאמַר יְהֹוָה אָשִׁית בְּיֵשַׁע יָפִיחַ לוֹ.
מִשֹּׁ֥ד עֲנִיִּים֮ מֵאֶנְקַ֢ת אֶבְי֫וֹנִ֥ים
עַתָּ֣ה אָ֭קוּם יֹאמַ֣ר יְהֹוָ֑ה
אָשִׁ֥ית בְּ֝יֵ֗שַׁע יָפִ֥יחַֽ־לֽוֹ׃
מִ/שֹּׁ֥ד עֲנִיִּים֮ מֵ/אַנְקַ֪ת אֶבְי֫וֹנִ֥ים עַתָּ֣ה אָ֭קוּם יֹאמַ֣ר יְהוָ֑ה אָשִׁ֥ית בְּ֝/יֵ֗שַׁע יָפִ֥יחַֽ לֽ/וֹ׃
תרשים הפסוק ע"פ טעמי המקרא (מקור):
מִשֹּׁ֥ד מרכא (משרת, דרגא 5) עֲנִיִּים֮ צינור (משנה, דרגא 3)
מֵאַנְקַ֪ת גלגל (משרת, דרגא 5) אֶבְי֫וֹנִ֥ים עולה ויורד, מרכא (מלך, דרגא 2)
עַתָּ֣ה מונח (משרת, דרגא 5) אָ֭קוּם דחי (משנה, דרגא 3)
יֹאמַ֣ר מונח (משרת, דרגא 5) יְהוָ֑ה אתנחתא (מלך, דרגא 2)
אָשִׁ֥ית מרכא (משרת, דרגא 5) בְּ֝יֵ֗שַׁע גרש מוקדם, רביע גדול (משנה, דרגא 3)
יָפִ֥יחַֽ מרכא (משרת, דרגא 5) לֽוֹ סוף פסוק\סילוק (קיסר, דרגא 1)
פרשנות מסורתית:
רש"י
"אשית בישע יפיח לו" - אשיתם בישע ידבר עליהם
"יפיח" - ל' דבור הרבה יש בספר משלי ובחבקוק ויפיח לקץ ולא יכזב ומנחם פתר אותו לשון מוקש כמו (לקמן קכד) הפח נשבראבן עזרא
• לפירוש "אבן עזרא" על כל הפרק •
עתה אקום יאמר ה' - דרך נבואה.
אשית בישע - כמו: לכו לחמו בלחמי ושתו ביין מסכתי.
והטעם אשית ישע אשר יפיח לו – ידבר, כמו: יפיח כזבים והוא דבק עם הפסוק הבא אחריו.רד"ק
מאנקת אביונים שאני שומע, עתה אקום יאמר יהוה להושיעם; ויאמר יי' הוא דרך נבואה
אשית בישע יפיח לו: אשית העניים בישע מאשר יפיח להם, כלומר: אושיעם מאשר יציבו להם פחים ללכדם; וכן יפיחו קריה (משלי כט ח) יציבו פח.מצודות
• לפירוש "מצודות" על כל הפרק •
מצודת ציון
"משוד" - ענין עושק
"מאנקת" - ענין צעקה כמו אנקת אסיר (לקמן ע"ט)
מצודת דוד
"אשית בישע יפיח לו" - כאלו אמר אשית ישע שיפיח לו ר"ל אושיע את הבא לאבד את הרשע בהפחת רוח בעלמא
"משד" - מחמת השוד שעושים לעניים ע"י ערמותם
"מאנקת" - הצועקים על השוד
"אקום" - להפרע מהםמלבי"ם
• לפירוש "מלבי"ם" על כל הפרק •
ביאור המילות
"עניים, אביונים". הבדלם נודע שהאביון אין לו מאומה, "יאמר, יפיח". פיח הבא על הדבור מורה על דבור בלחש, הפח בחורים (ישעיה מ"ב) ויפח לקץ (חבקוק ב') שזה ידבר אל עצמו, ודבור הנקמה יאמר בגלוי:
"בעליל לארץ". המתכיות היקרים היו צורפים באדמה שהיתה מסוגלת לזה, כמ"ש (מלכים א' ז' מ"ו) בככר הירדן יצקם במעבה האדמה כמש"ש, ומקום הצירוף נקרא עליל.
"צרוף, מזוקק". הזיקוק הוא אחר הצירוף (מלאכי ג' ג'):
פרשנות מודרנית:
פסוק זה באתרים אחרים: הכתר • על התורה • ספריא • תא שמע • אתנ"כתא • סנונית • שיתופתא • תרגום לאנגלית
דפים בקטגוריה "תהלים יב ו"
קטגוריה זו מכילה את 9 הדפים המוצגים להלן, ומכילה בסך־הכול 9 דפים.