מ"ג תהלים יב ה

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
מקראות גדולות תהלים


<< · מ"ג תהלים יב · ה · >>

מקרא

כתיב (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
אשר אמרו ללשננו נגביר שפתינו אתנו מי אדון לנו

מנוקד (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
אֲשֶׁר אָמְרוּ לִלְשֹׁנֵנוּ נַגְבִּיר שְׂפָתֵינוּ אִתָּנוּ מִי אָדוֹן לָנוּ.

עם טעמים (נוסח הפסוק לפי מקרא על פי המסורה):
אֲשֶׁ֤ר אָמְר֨וּ ׀ לִלְשֹׁנֵ֣נוּ נַ֭גְבִּיר
  שְׂפָתֵ֣ינוּ אִתָּ֑נוּ
  מִ֖י אָד֣וֹן לָֽנוּ׃


רש"י (כל הפרק)(כל הפסוק)

"ללשוננו נגביר" - בלשוננו נתגבר

מלבי"ם (כל הפרק)(כל הפסוק)


"אשר אמרו ללשוננו נגביר" בעניני האמונה, "שפתינו אתנו" בדברים שבין אדם לחברו ידבר לשון הרע ומרמה. ויאמרו "מי אדון לנו" אחר שיגבירו לשונם במופתים מזויפים להכחיש את ההשגחה ואין להם אדון בשמים, ושפתיהם אתם לנצח את רעיהם בשפתי שקר ואין להם אדון בארץ:


 

מצודות (כל הפרק)(כל הפסוק)

מצודת דוד

"ללשוננו" - בלשוננו המדברת גדולות נגביר על כולם כי נוכל לרמותם

"שפתינו אתנו" - הלא שפתינו ברשותינו ונוכל לדבר בהם דברי שקר הפוך מה שבלב כי מי אדון לנו לצוות לבל לדבר כ"א הדבר שבלב כי מי יודע מה שבלב

<< · מ"ג תהלים · יב · ה · >>