בראשית רבה עה א

א. [ עריכה ]
"וַיִּשְׁלַח יַעֲקֹב מַלְאָכִים לְפָנָיו". ר' פנחס בשם ר' ראובן פתח (תהלים יז, יג): "קומה ה' קדמה פניו הכריעהו פלטה נפשי מרשע חרבך" ר' פנחס אמר חמשה פעמים דוד מקים להקב"ה בספר תהלים:

(שם ג, ח) "קומה ה' הושיעני אלהי".

(שם ז, ז) "קומה ה' באפך".

(שם י, יב) "קומה ה' אל נשא ידך אל תשכח".

(שם ט, כ) "קומה ה' אל יעוז אנוש".

(שם יז, יג) "קומה ה' קדמה פניו".

אמר לו הקב"ה דוד בני אפילו את מקימני כמה פעמים איני קם ואימתי אני קם לכשתראה עניים נשדדים ואביונים נאנקים הה"ד הדא הוא דכתיב - זהו שכתוב (שם יב, ו) "משד עניים מאנקת אביונים [עתה אקום יאמר ה']".
ר' שמעון בר יונה אמר עתה אקום כל זמן שהיא מוכפשת באפר כביכול אלא לכשיגיע אותו היום שכתוב בו (ישעיה נב, ב): "התנערי מעפר קומי שבי ירושלים" באותה שעה (זכריה ב, יז): "הס כל בשר מפני ה'" למה 'כי נעור ממעון קדשו' א"ר אחא כהדא תרנגולתא דמנענה גרמה (נ"א דמנערה אגפה) מן קיטמא.
"קדמה פניו" קדמיה לרשיעא עד לא יקדמינך. "הכריעהו" הכריחהו לכף חובה שוברהו המד"א האיך מה דאת אמר
= כמו שאתה אומר (תהלים כ, ט): "המה כרעו ונפלו וגו'" "פלטה נפשי מרשע חרבך" פלטה נפשי מאותו רשע שהוא בא מכחה של אותה החרב שנאמר (בראשית כז, מ): "ועל חרבך תחיה".
ד"א דבר אחר - פירוש נוסף "פלטה נפשי" מאותו ה"רשע" שהוא "חרבך" שבו אתה רודה את עולמך רבי יהושע דסכנין בשם ר' לוי אמר פלטה נפשי מאותו הרשע שהוא עתיד ליפול בחרבך הה"ד הדא הוא דכתיב - זהו שכתוב (ישעיה לד, ה): "כי רותה בשמים חרבי [הנה על אדום תרד]" אמר לו הקב"ה לדרכו היה מהלך והיית משלח אצלו ואומר "כה אמר עבדך יעקב":