קטגוריה:שמות לה כז

<< | ספר שמות • פרק ל"ה • פסוק כ"ז | >>

מהדורת הכתיב:

והנשאם הביאו את אבני השהם ואת אבני המלאים לאפוד ולחשן.

המהדורה המנוקדת:

וְהַנְּשִׂאִם הֵבִיאוּ אֵת אַבְנֵי הַשֹּׁהַם וְאֵת אַבְנֵי הַמִּלֻּאִים לָאֵפוֹד וְלַחֹשֶׁן.

המהדורה המוטעמת:

וְהַנְּשִׂאִ֣ם הֵבִ֔יאוּ אֵ֚ת אַבְנֵ֣י הַשֹּׁ֔הַם וְאֵ֖ת אַבְנֵ֣י הַמִּלֻּאִ֑ים לָאֵפ֖וֹד וְלַחֹֽשֶׁן׃

הטקסט בשלוש המהדורות (טעמים, ניקוד וכתיב) מייצג את נוסח המקרא על פי המסורה. לפרטים ראו ויקיטקסט:מקרא.

מהדורות נוספות

המהדורה הדקדוקית:

וְהַנְּשִׂאִ֣ם וְ - ו' החיבור
הַ - מילית, ה' הידיעה
נְּשִׂאִ֣ם - שם עצם, זכר, רבים, נפרד

צורת יסוד: c/d/5387 a
מורפ': HC/Td/Ncmpa הֵבִ֔יאוּ הֵבִ֔יאוּ - פועל, הפעיל, עבר, גוף שלישי, משותף, רבים

צורת יסוד: 935
מורפ': HVhp3cp אֵ֚ת אֵ֚ת - מילית, מושא ישיר (את)

צורת יסוד: 853
מורפ': HTo אַבְנֵ֣י אַבְנֵ֣י - שם עצם, נקבה, רבים, נסמך

צורת יסוד: 68
מורפ': HNcfpc הַשֹּׁ֔הַם הַ - מילית, ה' הידיעה
שֹּׁ֔הַם - שם עצם, זכר, יחיד, נפרד

צורת יסוד: d/7718
מורפ': HTd/Ncmsa וְאֵ֖ת וְ - ו' החיבור
אֵ֖ת - מילית, מושא ישיר (את)

צורת יסוד: c/853
מורפ': HC/To אַבְנֵ֣י אַבְנֵ֣י - שם עצם, נקבה, רבים, נסמך

צורת יסוד: 68
מורפ': HNcfpc הַמִּלֻּאִ֑ים הַ - מילית, ה' הידיעה
מִּלֻּאִ֑ים - שם עצם, זכר, רבים, נפרד

צורת יסוד: d/4394
מורפ': HTd/Ncmpa לָאֵפ֖וֹד לָ - מילת יחס, ה' הידיעה
אֵפ֖וֹד - שם עצם, זכר, יחיד, נפרד

צורת יסוד: l/646
מורפ': HRd/Ncmsa וְלַחֹֽשֶׁן וְ - ו' החיבור
לַ - מילת יחס, ה' הידיעה
חֹֽשֶׁן - שם עצם, זכר, יחיד, נפרד

צורת יסוד: c/l/2833
מורפ': HC/Rd/Ncmsa׃

תרשים הפסוק ע"פ טעמי המקרא (מקור):

וְהַנְּשִׂאִ֣ם מונח (משרת, דרגא 5) הֵבִ֔יאוּ זקף קטן (מלך, דרגא 2)

אֵ֚ת יתיב (משנה, דרגא 3)

אַבְנֵ֣י מונח (משרת, דרגא 5) הַשֹּׁ֔הַם זקף קטן (מלך, דרגא 2)

וְאֵ֖ת טפחא (מלך, דרגא 2)

אַבְנֵ֣י מונח (משרת, דרגא 5) הַמִּלֻּאִ֑ים אתנחתא (קיסר, דרגא 1)

לָאֵפ֖וֹד טפחא (מלך, דרגא 2)

וְלַחֹֽשֶׁן סוף פסוק\סילוק (קיסר, דרגא 1)

עריכה

פיסוק ופירוש מודרני:

וְהַנְּשִׂאִם הֵבִיאוּ אֵת אַבְנֵי הַשֹּׁהַם וְאֵת אַבְנֵי הַמִּלֻּאִים, לָאֵפוֹד וְלַחֹשֶׁן.

פרשנות מסורתית:

מקראות גדולות

תרגום

אונקלוס (תאג'):

וְרַבְרְבַיָּא אֵיתִיאוּ יָת אַבְנֵי בוּרְלָא וְיָת אַבְנֵי אַשְׁלָמוּתָא לְשַׁקָּעָא בְּאֵיפוֹדָא וּבְחוּשְׁנָא׃

ירושלמי (יונתן):

וַעֲנַנֵי שְׁמַיָא אָזְלִין לְפִישׁוֹן וְדַלְיַין מִתַּמָּן יַת אַבְנֵי בּוּרְלְוַת חֵילָא וְיַת אַבְנֵי אַשְׁלָמוּתָא לְשַׁקְעָא בְּאֵיפוֹדָא וּבְחוּשְׁנָא וּמַחְתַן יַתְהוֹן בְּאַנְפֵּי מַדְבְּרָא אָזְלִין רַבְרְבָנֵי יִשְרָאֵל וּמַיְיתַן יַתְהוֹן לִצְרוֹךְ עִיבִידְתָּא:

רש"י

עריכה

• לפירוש "רש"י" על כל הפרק •

"והנשאם הביאו" - א"ר נתן מה ראו נשיאים להתנדב בחנוכת המזבח בתחלה ובמלאכת המשכן לא התנדבו בתחלה אלא כך אמרו נשיאים יתנדבו צבור מה שמתנדבין ומה שמחסרין אנו משלימין אותו כיון שהשלימו צבור את הכל שנאמר (שמות לו) והמלאכה היתה דים אמרו נשיאים מה עלינו לעשות הביאו את אבני השהם וגו' לכך התנדבו בחנוכת המזבח תחלה ולפי שנתעצלו מתחלה נחסרה אות משמם והנשאם כתיב

רש"י מנוקד ומעוצב

עריכה

• לפירוש "רש"י מנוקד ומעוצב" על כל הפרק •

וְהַנְּשִׂאִם הֵבִיאוּ – אָמַר רַבִּי נָתָן: מַה רָאוּ נְשִׂיאִים לְהִתְנַדֵּב בַּחֲנֻכַּת הַמִּזְבֵּחַ בַּתְּחִלָּה, וּבִמְלֶאכֶת הַמִּשְׁכָּן לֹא הִתְנַדְּבוּ בַּתְּחִלָּה? אֶלָּא כָּךְ אָמְרוּ נְשִׂיאִים: יִתְנַדְּבוּ צִבּוּר מַה שֶּׁמִּתְנַדְּבִים, וּמַה שֶּׁמְּחַסְּרִים – אָנוּ מַשְׁלִימִין אוֹתוֹ. כֵּיוָן שֶׁהִשְׁלִימוּ צִבּוּר אֶת הַכֹּל, שֶׁנֶּאֱמַר: "וְהַמְּלָאכָה הָיְתָה דַּיָּם" (שמות לו,ז), אָמְרוּ נְשִׂיאִים: מָה עָלֵינוּ לַעֲשׂוֹת? "הֵבִיאוּ אֵת אַבְנֵי הַשֹּׁהַם" וְגוֹמֵר. לְכָךְ הִתְנַדְּבוּ בַּחֲנֻכַּת הַמִּזְבֵּחַ תְּחִלָּה (ספרי נשא ז,ג). וּלְפִי שֶׁנִּתְעַצְּלוּ מִתְּחִלָּה, נֶחְסְרָה אוֹת מִשְּׁמָם: "וְהַנְּשִׂאִם" כְּתִיב (במדבר רבה יב,טז).

רשב"ם

עריכה

• לפירוש "רשב"ם" על כל הפרק •

והנשיאים הביאו את אבני השהם: שהרי שמות שבטיהם כתובים עליהם:

רבינו בחיי בן אשר

עריכה

• לפירוש "רבינו בחיי בן אשר" על כל הפרק •

והנשיאים הביאו את אבני השהם. לפי שדרך הנשיא שמתגאה על העם כענין שכתוב במלך (שם יז) לבלתי רום לבבו מאחיו, לכך הביאו הנשיאים אבנים שיהיו על לב אהרן כדי שיתכפרו על גובה לבם ולכך הזכיר בנדבתם ה"א הידיעה כלומר אבני השהם ואבני המלואים שחסרו ישראל, וכוונת הנשיאים היתה שיתנדבו הכל ראשונה למלאכת המשכן ושישלימו הם אחר כך מה שיחסרו כל ישראל, ואע"פ שהיתה כונתם לטובה נחשב להם לחטא ולחסרון לפי שהיו סומכין על הדבר הזה כי אולי היו ישראל מביאים האבנים ולא תשלם כונתם כי היו משלימין את הכל ולא יהיה לנשיאים חלק במצות המשכן ולכך תמצא והנשיאים חסר והנשאם כתיב, ומכאן עונש לכל שאפשר לו להיות מן הקודמים במצוה ואינו קודם ומפני זה נכתב שמם בחסרון. ויש שפירש כי אבני השהם ושאר הדברים בדרך נס באו לישראל וכדי שתהיה מלאכת המשכן נשלמת הביאום ענני כבוד לתוך אהלו של משה וזהו לשון והנשיאים הביאו מלשון (תהלים קלה) מעלה נשיאים מקצה הארץ.

מלבי"ם

עריכה

• לפירוש "מלבי"ם" על כל הפרק •

"והנשאם". עד שלא נשאר להנשיאים מה להתנדב רק אבני השוהם והמלואים כמו שפרש"י:

כלי יקר

עריכה

• לפירוש "כלי יקר" על כל הפרק •

והנשאם הביאו את אבני השוהם. ארז"ל (ספרי נשא ז ג) לפי שנתרשלו בנדבה זו ולא הביאו נדבתם כ"א לבסוף ע"כ נחסר אות יו"ד משמם והנשאם חסר כתיב, כי באמת לא היה להם להמתין עד לבסוף כי אולי יתנו ישראל כל הצורך ולא יהיה להם חלק בכל המשכן. ומה שנחסר יו"ד דווקא פירשנו למעלה פר' (תרומה כה א) לפי שאמר הקב"ה גבה עינים ורחב לבב אותו לא אוכל (תהלים קא, ה) ואצל הנשיאים היתה בלי ספק רוח גאוה באמרם דרך התפארות מי ימלא מה שאנחנו מחסרים, אבל אנחנו ממלאים כל מה שהצבור מחסרים ע"כ לקח הקב"ה משמם אות יו"ד כי רק אות זה מן השם הגדול היה חקוק בשמם ואותו לקח ה' מהם לומר אין כאן מקומו.

ונוכל לומר עוד, לפי שכל המשכן היה כפרה על מעשה העגל שגרם שבירת הלוחות ואותיות קדושות פורחות, וידוע שהאותיות יש בהם יותר קדושה מן הלוחות, על כן הביאו כל העם לנדבה י"ג דברים האמורים בפרשת תרומה לכפר על שגרמו פריחת אותיות הלוחות הנדרשים בי"ג מדות שהתורה נדרשת בהם, ולא היו הנשיאים יכולין להביא עוד שום דבר נדבה המתייחס אל כתב הלוחות שהוא העיקר, והוצרכו להביא שתי אבני שוהם לכפרה על שבירות שתי אבני הלוחות וכפרה זו אינה חשובה כמו כפרת העם על כן נחסר אות יו"ד משמם כי לא היה חלק להם באותה כפרה הבאה על כתב יו"ד הדברות דהיינו האותיות הפורחות

ורז"ל (יומא עה, א) דרשו והנשיאים הביאו מלשון עננים, כמו נשיאים ורוח וגו' (משלי כה, יד) ואמרו שהעננים הביאו אבני השהם. ונ"ל ע"ד ארז"ל (תענית ח, ב) אין הגשמים נעצרים כי אם על פוסקי צדקה ברבים ואינן נותנים שנאמר נשיאים ורוח וגשם אין איש מתהלל במתת שקר, וא"כ במקום שאין נותנים הנדבה אין הנשיאים מורידין כלום, אבל כאן שכל אחד נתן נדבתו ע"כ נאמר והנשיאים הביאו וגו' כי הנשיאים נתנו גשמם בעתם והיתה הברכה משתלחת בכל מעשה ידיהם עד שהיו קונים אבני שהם וכל אבן יקר ע"י רוב עושר שהשפיעו להם הנשיאים. או שהיו הנשיאים שואבים המים מן קרקעית הים מקום שאבני שהם מצויין שם.

ועל צד הרמז יפורש מה שאמרו במסורה ב"פ ויכלא. א', ויכלא הגשם מן הארץ ב', ויכלא העם מהביא. רמז שבזמן שאינן נותנים נדבתם ויכלא העם מהביא את מה שנדבו אז ויכלא הגשם מן הארץ. וי"א לפי שהנשיאים הביאו המן והיה מזונותם מזומנת ולא היה להם שום הוצאה משם נתעשרו כי ממונם היה מוסיף תמיד והיה בידם כדי לקנות אבני שהם.