קטגוריה:שמות לד יב

<< | ספר שמות • פרק ל"ד • פסוק י"ב | >>

נוסח המקרא

השמר לך פן תכרת ברית ליושב הארץ אשר אתה בא עליה פן יהיה למוקש בקרבך

הִשָּׁמֶר לְךָ פֶּן תִּכְרֹת בְּרִית לְיוֹשֵׁב הָאָרֶץ אֲשֶׁר אַתָּה בָּא עָלֶיהָ פֶּן יִהְיֶה לְמוֹקֵשׁ בְּקִרְבֶּךָ.

הִשָּׁ֣מֶר לְךָ֗ פֶּן־תִּכְרֹ֤ת בְּרִית֙ לְיוֹשֵׁ֣ב הָאָ֔רֶץ אֲשֶׁ֥ר אַתָּ֖ה בָּ֣א עָלֶ֑יהָ פֶּן־יִהְיֶ֥ה לְמוֹקֵ֖שׁ בְּקִרְבֶּֽךָ׃

המהדורה הדקדוקית:

הִשָּׁ֣מֶר לְ/ךָ֗ פֶּן־תִּכְרֹ֤ת בְּרִית֙ לְ/יוֹשֵׁ֣ב הָ/אָ֔רֶץ אֲשֶׁ֥ר אַתָּ֖ה בָּ֣א עָלֶ֑י/הָ פֶּן־יִהְיֶ֥ה לְ/מוֹקֵ֖שׁ בְּ/קִרְבֶּֽ/ךָ׃

תרשים של הפסוק מנותח תחבירית על-פי הטעמים

המהדורה המוטעמת מציגה את נוסח המקרא על פי המסורה. יתר מהדורות המקרא בוויקיטקסט מציגות את נוסח כתב יד לנינגרד (מהדורת וסטמינסטר). לפרטים מלאים ראו את ויקיטקסט:מקרא.

פרשנות

פרשנות מסורתית:

מקראות גדולות

עריכה

תרגום

אונקלוס (תאג'):	אִסְתְּמַר לָךְ דִּלְמָא תִגְזַר קְיָם לְיָתֵיב אַרְעָא דְּאַתְּ עָלֵיל עֲלַהּ דִּלְמָא יְהֵי לְתַקְלָא בֵּינָךְ׃
ירושלמי (יונתן):	אִיסְתַּמַּר לָךְ דִּילְמָא תִגְזוֹר קְיַים לְיָתֵיב אַרְעָא דְאַנְתְּ עָלֵיל עֲלָהּ דִּלְמָא יְהֵי לְתַקָּלָא בֵּינָךְ:

אבן עזרא

עריכה

• לפירוש "אבן עזרא" על כל הפרק •

(יב) "השמר לך" הנה זה כמו לא תשתחוה לאלהיהם (שמות כג, כד):

מלבי"ם

עריכה

• לפירוש "מלבי"ם" על כל הפרק •

(יא - יב) "שמר". ובאשר דרך כורתי ברית לעשות התחייבות משני הצדדים, חשב משה שבעבור זה יבקש מהם עבודות חדשות, אמר כי איני מבקש מכם חדשות רק שתשמור לך היינו להנאתך ולטובתך, את אשר אנכי מצוך היום, וכשתראה תמצא שכל הדברים הנאמרים פה כבר נאמרו בפ' משפטים, כאומר איני מבקש חדשות וגדולות, ובכ"ז החזירן פה לצורך. הנני גורש מפניך, כי בפ' משפטים הזהיר פן תכרות להם ולאלהיהם ברית היינו שלא יכרתו עמהם ברית בעוד שיחזיקו בע"ז שאתה כורת ברית גם לאלהיהם, אבל אם יקבלו עליהם שלא לעע"ז לא הזהיר, ופה הזהיר סתם שלא יכרתו עמהם ברית כמבואר ברמב"ם (ה' מלכים) שנצטוו שלא להחיות ז' אומות הדורשים שלום עד שיקבלו עליהם מס ועבדות ושלא לעע"ז, ובכל אופן אסור להם לכרות עמהם ברית שע"ז התלוננו ישראל על הנשיאים שכרתו ברית עם הגבעונים, וזה חדש פה שהזהיר סתם על כריתת ברית אף שלא יעבדו ע"ז פן יהיה למוקש בקרבך כי אם תכרות להם ברית יתגברו עליך ברבות הימים ואף שקבלו שלא לעע"ז ישובו על סורם כמו שיפרש:

אלשיך

עריכה

• לפירוש "אלשיך" על כל הפרק •

"שמר לך את אשר אנכי מצוך היום הנני גרש מפניך את האמרי והכנעני והחתי והפרזי והחוי והיבוסי. השמר לך פן תכרת ברית ליושב הארץ אשר אתה בא עליה פן יהיה למוקש בקרבך." (יא - יב):

(יא) אמר אל העם, הלא אמרתי למשה נגד כל עמך אעשה נפלאות כו'. הנה באתי להשכילך כוונתי באומרי נגד כל עמך. שהוא לומר לו כי לא יהי לך כן רק בהיות עמו של משה. כי מה שאמרתי הוא אך בזאת שתשמור לך להנאתך "את אשר אנכי מצוך היום", שהוא "פן תכרות ברית ליושב הארץ" כו'. וקודם שיאמר הצווי, הקדים ואמר "הנני גורש" כו', לומר אל ישיאך לבך כי טוב לכרות להם ברית פן יגברו עליך, או גם כי תכבשם לא יבצר מלמות קצת מעם בני ישראל במלחמה. על כן אמר "הנני גורש מפניך את הכנעני" כו', כי עם כבוש תכבוש:

ואומרו "הנני גורש מפניך", יהיה הענין מאמרנו על פסוק (בראשית ט ב) ומוראכם וחתכם תהיה כו'. כי איך ארי אוכל אדם, אך הוא אשר לו צלם אלהים בפניו אור פניו יפיל מורא על חית השדה, אך אשר אין צלמו בו בעונו כבהמה נדמה לעיני החיה ותמיתהו. נמצא כי פני הצדיק הם המבעיתים את חיות השדה. ובזה יאמר עתה שאתם צדיקים, שעל כן אני מייחס את כלכם לאחד ומדבר בכם בלשון יחיד, כי צלם אלהים על פניכם, "הנני גורש" מפניך מהפנים שלך שצלם אלהים בם "את הכנעני" כו', שהמה בהמה המה לפניך ויראו ויתגרשו מפניך שתפול חתת פניך עליהם:

(יב) "אך בזאת שתשמר לך פן תכרות" כו', כי אז תשוה למו גם אתה. ואומרו לך שהוא להנאתך, הנני מפרש שהוא פן יהיה למוקש. וגם שלא תחטא במעשה על ידם, לא יבצר מהיות לך מוקש בקרבך, שהוא להרהר בלבך: