קטגוריה:שמות כא טו
ומכה אביו ואמו מות יומת
נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר · ראו פסוק זה בהקשרו במהדורת הכתיב של הפרק
* * *
וּמַכֵּה אָבִיו וְאִמּוֹ מוֹת יוּמָת.
נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר · ראו פסוק זה בהקשרו במהדורה המנוקדת של הפרק
* * *
וּמַכֵּ֥ה אָבִ֛יו וְאִמּ֖וֹ מ֥וֹת יוּמָֽת׃
נוסח הפסוק לפי מקרא על פי המסורה · ראו פסוק זה בהקשרו במהדורה המוטעמת של הפרק
עזרה · תרשים של הפסוק מחולק על-פי הטעמים
* * *
וּ/מַכֵּ֥ה אָבִ֛י/ו וְ/אִמּ֖/וֹ מ֥וֹת יוּמָֽת׃
נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר · ראו פסוק זה בהקשרו במהדורה הדקדוקית של הפרק
* * *
הנוסח בכל מהדורות המקרא בוויקיטקסט הוא על על פי כתב יד לנינגרד (על בסיס מהדורת ווסטמינסטר), חוץ ממהדורת הטעמים, שהיא לפי מקרא על פי המסורה. לפרטים מלאים ראו ויקיטקסט:מקרא.
ביאורים: המפרשים עונים לשאלות • ביאור קצר על כל הפרק •
תרגום
| אונקלוס: | וּדְיִמְחֵי לַאֲבוּהִי וּלְאִמֵּיהּ אִתְקְטָלָא יִתְקְטִיל׃ |
| ירושלמי (יונתן): | וּדְחַבֵּל בְּאָבוֹי וּבְאִימֵיהּ אִתְקְטָלָא יִתְקְטֵיל בְּשִׁינוּקָא דְסוּדְרָא: |
רש"י (כל הפרק)
"ומכה אביו ואמו" - (שם פד) לפי שלמדנו על החובל בחבירו שהוא בתשלומין ולא במיתה הוצרך לומר על החובל באביו שהוא במיתה ואינו חייב אלא בהכאה שיש בה חבורה
"אביו ואמו" - או זה או זה
"מות יומת" - בחנקרש"י מנוקד ומעוצב (כל הפרק)
אָבִיו וְאִמּוֹ – אוֹ זֶה אוֹ זֶה.
מוֹת יוּמָת – בְּחֶנֶק (סנהדרין פ"ד ע"ב).
רשב"ם (כל הפרק)
ומכה אביו: בעושה חבורה פירשו רבותינו:
רמב"ן (כל הפרק)
רבינו בחיי בן אשר (כל הפרק)
מדרש מכילתא (כל הפרק)
סא. ומכה אביו ואמו מות יומת למה נאמר. לפי שהוא אומר עין תחת עין וגו' (ויקרא כב ) והרי הכתוב מוציאו מכללו להחמיר עליו שיהא במיתה לכך נאמר פרשה זו.
ומכה אביו ואמו אין לי אלא אביו ואמו. אביו שלא אמו, אמו שלא אביו מנין. הרי אתה דן, הואיל והמכה חייב והמקלל חייב. מה המקלל אחד אחד בפני עצמו, אף המכה אחד אחד בפני עצמו. לא, אם אמרת במקלל שהוא חייב על המתים כחיים לפיכך הוא חייב על כל אחד ואחד בפני עצמו, תאמר במכה שאינו חייב על המתים כחיים, לפיכך אינו חייב אביו ואמו אלא ( [ומכה אדם יומת] אפי' אחד מהן על כל אחד ואחד בפני עצמי (שאין) תלמוד לומר) ומכה, דברי רבי יאשיה . רבי יונתן אומר, משמע שניהם כאחת, ומשמע אחד ואחד בפני עצמו עד שיפרוט לך הכתוב (אחד) [יחדו]. רבי יצחק אומר, וכי לא באת אמו אלא להחמיר או להקל עליו, לא מפני שהוחמר בו הוקל בו. תלמוד לומר ומכה אביו ואמו.
ומכה אביו ואמו מכה שיש בה חבורה. אתה אומר מכה שיש בה חבורה, או אינו אלא מכה שאין עליה חבורה. אמרת, ומה אם מדת נזיקין מרובה אינו חייב עד שיעשה בה חבורה, מדת עונשין מעוטה לא יהיה חייב עד שיעשה בהם חבורה. הא מה תלמוד לומר ומכה אביו ואמו, מכה שיש בה חבורה.
מות יומת בחנק. אתה אומר בחנק, או אינו אלא באחת מכל המיתות האמורות בתורה. אמרת זו (מדה) [מיתה] בתורה (כל) [וכל] מיתה האמורה [בתורה] אין אתה רשאי למושכה להחמיר עליה אלא להקל, דברי ר' יאשיה . ר' יונתן אומר, לא מפני שהיא קלה אלא מפני שנאמרה סתם. וכל מיתה האמורה סתם הרי זו בחנק. ר' אומר, (במיתה שנאמרה בידי שמים) מה מיתה שנאמרה בידי שמים מיתה שאין בה רושם, אף מיתה שנאמרה (כאן) מיתה שאין בה רושם. מכאן אמרו (סנהדרין פ"ז מ"ב) מצות חנק היו משקעין אותו בזבל עד ארכובותיו ונותנין סודרין קשין ברכין וכורך על צוארו . זה מושך להלן וזה מושך להלן, עד שנפשו יוצאה זה סדר חנק. עונש שמענו, אזהרה לא שמענו. תלמוד לומר ארבעים יכנו לא יוסיף (דברים כה). והרי דברים ק"ו, ומה מי שהוא מצווה להכות הרי הוא מוזהר שלא להכות, מי שהוא מצווה שלא להכות דין הוא שיהא מוזהר שלא להכות.מלבי"ם - התורה והמצוה
סא. ומכה אביו ואמו מות יומת . ואמר עוד בפ ' משפטים ומכה בהמה ישלמנה ומכה אדם יומת . ולמד בספרא אמור ( אמור רנ ) שמדבר בהכאה לבד, דהיינו בהכה אביו ואמו. ופירשו בספרא ובמכלתא פה לר ' יאשיה דסבירא ליה דכל מקום שבא וי"ו החבור משמע שניהם יחדו, צריך ומכה אדם יומת ללמדנו שפי' מכה אביו ואמו היינו אף כל אחד בפני עצמו.
אמנם לר ' יונתן שסבירא ליה דכל מקום שבא וי"ו החבור משמע כל אחד בפני עצמו, וכמו שאמרתי ענין פלוגתתם באורך בפירוש התורה והמצוה קדושים ( קדושים קא ). לדידיה לא צריך מכה אדם לחלק רק צריך לגופיה לבל נפרש מכה אביו ואמו היינו שהמית אותם.
ואזלי ר' יאשיה ור ' יונתן לשטתם . שר' יאשיה סבירא ליה דמיתת חנק היא הקלה מכל מיתות בית דין אם כן אי אפשר לטעות כלל שיפרש מכה אביו ואמו שהרג אותם. ואיך יתכן שבהרג אחר הוא בסיף ובהרג אביו ואמו החמור, יהיה מיתתו מיתת חנק הקלה. וכמה שנאמר בסנהדרין (דף פ"ד ע"ב) אימא עד דקטיל ליה מיקטל סלקא דעתך קטל חד בסייף ואביו בחנק. ומקשה הניחא למאן דאמר חנק קל, אלא למאן דאמר חנק חמור מאי איכא למימר . ואם כן לר ' יונתן לשיטתו דסבירא ליה חנק חמור, יש לטעות שפירוש ומכה אביו ואמו היינו דקטיל ליה מיקטל . שאם הרג איש אחר מיתתו בסיף הקל, והרג אביו ואמו מיתתו בחנק החמור. אמנם לר ' יונתן לשיטתו שסבירא ליה דמכה אביו ואמו פירושו אביו או אמו, אין צריך מכה אדם לחלק ובא לגופיה ללמד שמכה אביו ואמו חייב אף בהכאה לבד.
ובזה תראה שמה שאמר במכילתא ומכה אביו ואמו למה נאמר, לפי שהוא אומר עין תחת עין וכו '. הוא לשיטת ר' יאשיה . שמה שסיים דברי ר' יאשיה קאי לכל המאמר., ר"ל שזה ידעינן מכאן שפי' מכה אביו ואמו הוא אף שלא הרג אותם. שאי אפשר לפרש מכה שהרג, דאם כן מוציאו מכללו להקל מסייף לחנק וזה אי אפשר.
ומפני שלא באר כל הדבר בפירוש, בא ר' יצחק ואמר וכי באת אביו ואמו להחמיר ולא להקל וכו '. שר' יצחק בא לבאר דברי ר' יאשיה ולשטתו דחנק קל, ולפי זה מיותר לר ' יאשיה מה שאמר מכה אדם יומת. ומפרש שזה בא ללמד שאפילו אמו שלא אביו ואביו שלא אמו. כי לשיטת ר' יאשיה משמע, שניהם כאחד וצריך למוד על זה. ור ' יונתן משיב שידעינן בלא למוד שפירוש מכה אביו ואמו הינו כל אחד בפני עצמו, רק לדידיה לשיטתו דחנק חמור, יש לטעות דפה מכה אביו ואמו התנו הריגה כנ"ל.
ומה שאמר מכה שיש בה חבורה וכו ' בספרא ( אמור רנ ) למד לה מהיקש. מה מכה בהמה עד דעביד בה חבורה, אף מכה אדם. אולם בסנהדרין (דף פ"ד) דחה זה, ולמד במכילתא מלמוד אחר. ועתה מביא פלוגתת ר' יאשיה ור ' יונתן. שלר ' יאשיה מות יומת בחנק, מפני שהיא קשה. ולרבי יונתן חנק חמור, רק שמיתה סתם הוא חנק. וכדמפרש רבי את דברי ר' יונתן [ומובא בספרא קדושים ובסנהדרין דף נ"ב ע"ב], ולמד האזהרה מן לא יוסיף להכותו . ומובא בירושלמי (פרק הנחנקין ה"א), דהיכא שהעונש מפורש אין לחוש אם האוהרה בא מה"ד, כמה שאמר הרמב"ם בספר המצות [בשורש ארבעה עשר]. ואף למה שהשיג עליו הרמב"ן בשורש השני, יש לומר דבהא מודה מאחר שהאזהרה מפורש שלא יכה אביו ואמו מכל שכן ממה שהוזהר לכל אחד, ואין כאן מקום להאריך בזה
הרשימה המלאה של דפים מכל רחבי ויקיטקסט שמקשרים לפסוק זה
פסוק זה באתרים אחרים: אתנ"כתא • סנונית • הכתר • על התורה • Sefaria • שיתופתא
קטגוריות־משנה
קטגוריה זו מכילה את קטגוריית המשנה הבאה בלבד. (לתצוגת עץ)
כ
- כיבוד הורים במעשה (4 דפים)
דפים בקטגוריה "שמות כא טו"
קטגוריה זו מכילה את 12 הדפים המוצגים להלן, ומכילה בסך־הכול 12 דפים.