קטגוריה:שמות יט יח
והר סיני עשן כלו מפני אשר ירד עליו יהוה באש ויעל עשנו כעשן הכבשן ויחרד כל ההר מאד.
וְהַר סִינַי עָשַׁן כֻּלּוֹ מִפְּנֵי אֲשֶׁר יָרַד עָלָיו יְהֹוָה בָּאֵשׁ וַיַּעַל עֲשָׁנוֹ כְּעֶשֶׁן הַכִּבְשָׁן וַיֶּחֱרַד כׇּל הָהָר מְאֹד.
וְהַ֤ר סִינַי֙ עָשַׁ֣ן כֻּלּ֔וֹ מִ֠פְּנֵ֠י אֲשֶׁ֨ר יָרַ֥ד עָלָ֛יו יְהֹוָ֖ה בָּאֵ֑שׁ וַיַּ֤עַל עֲשָׁנוֹ֙ כְּעֶ֣שֶׁן הַכִּבְשָׁ֔ן וַיֶּחֱרַ֥ד כׇּל־הָהָ֖ר מְאֹֽד׃
וְהַ֤ר וְ - ו' החיבור
הַ֤ר - שם עצם, זכר, יחיד, נסמך
צורת יסוד: c/2022
מורפ': HC/Ncmsc סִינַי֙ סִינַי֙ - שם עצם, פרטי
צורת יסוד: 5514
מורפ': HNp עָשַׁ֣ן עָשַׁ֣ן - פועל, קל, עבר, גוף שלישי, זכר, יחיד
צורת יסוד: 6225
מורפ': HVqp3ms כֻּלּ֔וֹ כֻּלּ֔ - שם עצם, זכר, יחיד, נסמך
וֹ - סיומת, כינוי (שייכות/מושא), גוף שלישי, זכר, יחיד
צורת יסוד: 3605
מורפ': HNcmsc/Sp3ms מִ֠פְּנֵי מִ֠ - מילת יחס
פְּנֵי - שם עצם, זכר ונקבה, רבים, נסמך
צורת יסוד: m/6440
מורפ': HR/Ncbpc אֲשֶׁ֨ר אֲשֶׁ֨ר - מילית, זיקה (ש/אשר)
צורת יסוד: 834 a
מורפ': HTr יָרַ֥ד יָרַ֥ד - פועל, קל, עבר, גוף שלישי, זכר, יחיד
צורת יסוד: 3381
מורפ': HVqp3ms עָלָ֛יו עָלָ֛י - מילת יחס
ו - סיומת, כינוי (שייכות/מושא), גוף שלישי, זכר, יחיד
צורת יסוד: 5921 a
מורפ': HR/Sp3ms יְהוָ֖ה יְהוָ֖ה - שם עצם, פרטי
צורת יסוד: 3068
מורפ': HNp בָּאֵ֑שׁ בָּ - מילת יחס, ה' הידיעה
אֵ֑שׁ - שם עצם, זכר ונקבה, יחיד, נפרד
צורת יסוד: b/784
מורפ': HRd/Ncbsa וַיַּ֤עַל וַ - ו' החיבור
יַּ֤עַל - פועל, קל, עתיד ברצף (ו' ההיפוך), גוף שלישי, זכר, יחיד
צורת יסוד: c/5927
מורפ': HC/Vqw3ms עֲשָׁנוֹ֙ עֲשָׁנ - שם עצם, זכר, יחיד, נסמך
וֹ֙ - סיומת, כינוי (שייכות/מושא), גוף שלישי, זכר, יחיד
צורת יסוד: 6227
מורפ': HNcmsc/Sp3ms כְּעֶ֣שֶׁן כְּ - מילת יחס
עֶ֣שֶׁן - שם עצם, זכר, יחיד, נסמך
צורת יסוד: k/6227
מורפ': HR/Ncmsc הַכִּבְשָׁ֔ן הַ - מילית, ה' הידיעה
כִּבְשָׁ֔ן - שם עצם, זכר, יחיד, נפרד
צורת יסוד: d/3536
מורפ': HTd/Ncmsa וַיֶּחֱרַ֥ד וַ - ו' החיבור
יֶּחֱרַ֥ד - פועל, קל, עתיד ברצף (ו' ההיפוך), גוף שלישי, זכר, יחיד
צורת יסוד: c/2729
מורפ': HC/Vqw3ms כָּל כָּל - שם עצם, זכר, יחיד, נסמך
צורת יסוד: 3605
מורפ': HNcmsc־הָהָ֖ר הָ - מילית, ה' הידיעה
הָ֖ר - שם עצם, זכר, יחיד, נפרד
צורת יסוד: d/2022
מורפ': HTd/Ncmsa מְאֹֽד מְאֹֽד - תואר הפועל
צורת יסוד: 3966
מורפ': HD׃
תרשים הפסוק ע"פ טעמי המקרא (מקור):
וְהַ֤ר מהפך (משרת, דרגא 5) סִינַי֙ פשטא (משנה, דרגא 3)
עָשַׁ֣ן מונח (משרת, דרגא 5) כֻּלּ֔וֹ זקף קטן (מלך, דרגא 2)
מִ֠פְּנֵי תלישא גדולה (שליש, דרגא 4)
אֲשֶׁ֨ר קדמא (משרת, דרגא 5) יָרַ֥ד מרכא (משרת, דרגא 5) עָלָ֛יו תביר (משנה, דרגא 3)
יְהוָ֖ה טפחא (מלך, דרגא 2)
בָּאֵ֑שׁ אתנחתא (קיסר, דרגא 1)
וַיַּ֤עַל מהפך (משרת, דרגא 5) עֲשָׁנוֹ֙ פשטא (משנה, דרגא 3)
כְּעֶ֣שֶׁן מונח (משרת, דרגא 5) הַכִּבְשָׁ֔ן זקף קטן (מלך, דרגא 2)
וַיֶּחֱרַ֥ד מרכא (משרת, דרגא 5) כָּל־הָהָ֖ר טפחא (מלך, דרגא 2)
מְאֹֽד סוף פסוק\סילוק (קיסר, דרגא 1)
וְהַר סִינַי עָשַׁן כֻּלּוֹ מִפְּנֵי אֲשֶׁר יָרַד עָלָיו יְהוָה בָּאֵשׁ במראֶה של אש, וַיַּעַל עֲשָׁנוֹ כְּעֶשֶׁן הַכִּבְשָׁן כמו העשן הסמיך היוצא מכבשן בו שורפים לבנים, וַיֶּחֱרַד והזדעזע ורעד כָּל הָהָר מְאֹד.
פרשנות מסורתית:
תרגום
| אונקלוס (תאג'): | וְטוּרָא דְּסִינַי תָּנַן כּוּלֵּיהּ מִן קֳדָם דְּאִתְגְּלִי עֲלוֹהִי יְיָ בְּאִישָׁתָא וּסְלֵיק תַּנְנֵיהּ כְּתַנְנָא דְּאַתּוּנָא וְזָע כָּל טוּרָא לַחְדָּא׃ |
| ירושלמי (יונתן): | וְטַוְורָא דְסִינַי תָנֵין כּוּלֵיהּ מִן בִּגְלַל דְּאַרְכִין לֵיהּ שְׁמַיָא וְאִתְגְּלֵי עֲלוֹי בְּאֵישָׁא מְצַלְהֲבָא וְסָלֵיק קוּטְרֵיהּ הֵי כְקוּטְרָא דְאַתּוּנָא וְזַע כָּל טַוְורָא לַחֲדָא: |
| ירושלמי (קטעים): | וְטוּרָא דְסִינַי עָטַר כּוּלֵיהּ מִן קֳדָם דְּאִתְגְּלֵי עֲלוֹי יְקַר שְׁכִינְתָּא דַיְיָ בְּשַׁלְהֵיבָא דְאֶשְׁתָּא: |
רש"י
רש"י מנוקד ומעוצב
• לפירוש "רש"י מנוקד ומעוצב" על כל הפרק •
הַכִּבְשָׁן – שֶׁל סִיד. יָכוֹל כְּכִבְשָׁן זֶה וְלֹא יוֹתֵר? תַּלְמוּד לוֹמַר: "בֹּעֵר בָּאֵשׁ עַד לֵב הַשָּׁמַיִם" (דברים ד,יא); וּמַה תַּלְמוּד לוֹמַר "כִּבְשָׁן"? לְשַׂבֵּר[1] אֶת הָאֹזֶן מַה שֶּׁהִיא יְכוֹלָה לִשְׁמֹעַ, נוֹתֵן לַבְּרִיּוֹת סִימָן הַנִּכָּר לָהֶם. כַּיּוֹצֵא בוֹ: "כְּאַרְיֵה יִשְׁאָג" (הושע י,יא). וְכִי מִי נָתַן כֹּחַ בָּאֲרִי, אֶלָּא הוּא, וְהַכָּתוּב מוֹשְׁלוֹ כְּאַרְיֵה? אֶלָּא אָנוּ מְכַנִּין וּמְדַמִּין אוֹתוֹ לִבְרִיּוֹתָיו כְּדֵי לְשַׂבֵּר[1] אֶת הָאֹזֶן מַה שֶּׁיְּכוֹלָה לִשְׁמֹעַ. וְכַיּוֹצֵא בוֹ: "וְקוֹלוֹ כְּקוֹל מַיִם רַבִּים" (יחזקאל מג,ב); וְכִי מִי נָתֵן קוֹל לַמַּיִם? וַהֲלֹא הוּא, וְאַתָּה מְכַנֶּה אוֹתוֹ לְדַמּוֹתוֹ לִבְרִיּוֹתָיו, כְּדֵי לְשַׂבֵּר[1] אֶת הָאֹזֶן.
רשב"ם
כעשן: כעישון פומי"אה ב"ל, ואילו היה שם דבר היה לומר כעשן הכבשן, כאשר יאמר מן דבר דבר השמיטה, מן בקר בקר זבח השלמים, כן יאמר מן הבית ימלא עשן עשן הכבשן כשהוא דבוק:
רבינו בחיי בן אשר
• לפירוש "רבינו בחיי בן אשר" על כל הפרק •
מלבי"ם
• לפירוש "מלבי"ם" על כל הפרק •
על העם עצלות וכובד, וספר כי ההר התעורר בשני ענינים: א] שהר סיני עשן כלו מפני אשר ירד עליו ה' באש והיה העשן על שטחו של ההר ע"י ירידת אש אוכלה אש, וכל אש מעלה עשן, והיה עשן כולו כי ה' ירד על כל ההר, ב] עלה עשן מפנימית ההר שעז"א ויעל עשנו כעשן הכבשן, שעשן הכבשן בא ע"י חלקי האש הנעצרים בתוך הסיד כן יצא עשן מעומק ההר ועפרו, ויחרד כל ההר מאד, שהיה רעש הארץ של ההר, ומודיע שהיה בזה ענין שלמעלה מן הטבע, שידון שהרעש בא ע"י אדים ועשנים הנעצרים בבטן האדמה שאין להם מקום לצאת ותגעש ותרעש הארץ ממקומה, אבל שימצא העשן והאדים מקום לצאת ויעלו עשן מתוך הארץ יופסק הרעש, ופה הגם שעלה עשן ההר, בכ"ז חרד ההר ונרעש ממקומו, והיה הרמז לזה שיען שהעם לא הוכנו כראוי ולא יכלו לקבל את התורה מאהבת ה' ויראת הרוממות החרדים ביראת העונש כי באש ה' נשפט וירגזו ההרים, שעז"א חז"ל
שכפה עליהם ההר כגיגית, ר"ל שלולא יראת העונש לא היו מקבלים עליהם עול מצות או עול תורה שבע"פ רק שנתיראו מן האש הרעש ויראת העונש:פרשנות מודרנית:
פסוק זה באתרים אחרים: הכתר • על התורה • ספריא • תא שמע • אתנ"כתא • סנונית • שיתופתא • בייס-הספר • תרגום לאנגלית
דפים בקטגוריה "שמות יט יח"
קטגוריה זו מכילה את 4 הדפים המוצגים להלן, ומכילה בסך־הכול 4 דפים.