מ"ג שמות יט יח
כתיב (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
והר סיני עשן כלו מפני אשר ירד עליו יהוה באש ויעל עשנו כעשן הכבשן ויחרד כל ההר מאד
מנוקד (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
וְהַר סִינַי עָשַׁן כֻּלּוֹ מִפְּנֵי אֲשֶׁר יָרַד עָלָיו יְהוָה בָּאֵשׁ וַיַּעַל עֲשָׁנוֹ כְּעֶשֶׁן הַכִּבְשָׁן וַיֶּחֱרַד כָּל הָהָר מְאֹד.
עם טעמים (נוסח הפסוק לפי מקרא על פי המסורה):
וְהַ֤ר סִינַי֙ עָשַׁ֣ן כֻּלּ֔וֹ מִ֠פְּנֵ֠י אֲשֶׁ֨ר יָרַ֥ד עָלָ֛יו יְהֹוָ֖ה בָּאֵ֑שׁ וַיַּ֤עַל עֲשָׁנוֹ֙ כְּעֶ֣שֶׁן הַכִּבְשָׁ֔ן וַיֶּחֱרַ֥ד כׇּל־הָהָ֖ר מְאֹֽד׃
תרגום
| אונקלוס (תאג'): | וְטוּרָא דְּסִינַי תָּנַן כּוּלֵּיהּ מִן קֳדָם דְּאִתְגְּלִי עֲלוֹהִי יְיָ בְּאִישָׁתָא וּסְלֵיק תַּנְנֵיהּ כְּתַנְנָא דְּאַתּוּנָא וְזָע כָּל טוּרָא לַחְדָּא׃ |
| ירושלמי (יונתן): | וְטַוְורָא דְסִינַי תָנֵין כּוּלֵיהּ מִן בִּגְלַל דְּאַרְכִין לֵיהּ שְׁמַיָא וְאִתְגְּלֵי עֲלוֹי בְּאֵישָׁא מְצַלְהֲבָא וְסָלֵיק קוּטְרֵיהּ הֵי כְקוּטְרָא דְאַתּוּנָא וְזַע כָּל טַוְורָא לַחֲדָא: |
| ירושלמי (קטעים): | וְטוּרָא דְסִינַי עָטַר כּוּלֵיהּ מִן קֳדָם דְּאִתְגְּלֵי עֲלוֹי יְקַר שְׁכִינְתָּא דַיְיָ בְּשַׁלְהֵיבָא דְאֶשְׁתָּא: |
רש"י
רש"י מנוקד ומעוצב
• לפירוש "רש"י מנוקד ומעוצב" על כל הפרק •
הַכִּבְשָׁן – שֶׁל סִיד. יָכוֹל כְּכִבְשָׁן זֶה וְלֹא יוֹתֵר? תַּלְמוּד לוֹמַר: "בֹּעֵר בָּאֵשׁ עַד לֵב הַשָּׁמַיִם" (דברים ד,יא); וּמַה תַּלְמוּד לוֹמַר "כִּבְשָׁן"? לְשַׂבֵּר[1] אֶת הָאֹזֶן מַה שֶּׁהִיא יְכוֹלָה לִשְׁמֹעַ, נוֹתֵן לַבְּרִיּוֹת סִימָן הַנִּכָּר לָהֶם. כַּיּוֹצֵא בוֹ: "כְּאַרְיֵה יִשְׁאָג" (הושע י,יא). וְכִי מִי נָתַן כֹּחַ בָּאֲרִי, אֶלָּא הוּא, וְהַכָּתוּב מוֹשְׁלוֹ כְּאַרְיֵה? אֶלָּא אָנוּ מְכַנִּין וּמְדַמִּין אוֹתוֹ לִבְרִיּוֹתָיו כְּדֵי לְשַׂבֵּר[1] אֶת הָאֹזֶן מַה שֶּׁיְּכוֹלָה לִשְׁמֹעַ. וְכַיּוֹצֵא בוֹ: "וְקוֹלוֹ כְּקוֹל מַיִם רַבִּים" (יחזקאל מג,ב); וְכִי מִי נָתֵן קוֹל לַמַּיִם? וַהֲלֹא הוּא, וְאַתָּה מְכַנֶּה אוֹתוֹ לְדַמּוֹתוֹ לִבְרִיּוֹתָיו, כְּדֵי לְשַׂבֵּר[1] אֶת הָאֹזֶן.
רשב"ם
כעשן: כעישון פומי"אה ב"ל, ואילו היה שם דבר היה לומר כעשן הכבשן, כאשר יאמר מן דבר דבר השמיטה, מן בקר בקר זבח השלמים, כן יאמר מן הבית ימלא עשן עשן הכבשן כשהוא דבוק:
רבינו בחיי בן אשר
• לפירוש "רבינו בחיי בן אשר" על כל הפרק •
מלבי"ם
• לפירוש "מלבי"ם" על כל הפרק •
על העם עצלות וכובד, וספר כי ההר התעורר בשני ענינים: א] שהר סיני עשן כלו מפני אשר ירד עליו ה' באש והיה העשן על שטחו של ההר ע"י ירידת אש אוכלה אש, וכל אש מעלה עשן, והיה עשן כולו כי ה' ירד על כל ההר, ב] עלה עשן מפנימית ההר שעז"א ויעל עשנו כעשן הכבשן, שעשן הכבשן בא ע"י חלקי האש הנעצרים בתוך הסיד כן יצא עשן מעומק ההר ועפרו, ויחרד כל ההר מאד, שהיה רעש הארץ של ההר, ומודיע שהיה בזה ענין שלמעלה מן הטבע, שידון שהרעש בא ע"י אדים ועשנים הנעצרים בבטן האדמה שאין להם מקום לצאת ותגעש ותרעש הארץ ממקומה, אבל שימצא העשן והאדים מקום לצאת ויעלו עשן מתוך הארץ יופסק הרעש, ופה הגם שעלה עשן ההר, בכ"ז חרד ההר ונרעש ממקומו, והיה הרמז לזה שיען שהעם לא הוכנו כראוי ולא יכלו לקבל את התורה מאהבת ה' ויראת הרוממות החרדים ביראת העונש כי באש ה' נשפט וירגזו ההרים, שעז"א חז"ל
שכפה עליהם ההר כגיגית, ר"ל שלולא יראת העונש לא היו מקבלים עליהם עול מצות או עול תורה שבע"פ רק שנתיראו מן האש הרעש ויראת העונש:אור החיים
• לפירוש "אור החיים" על כל הפרק •