קטגוריה:שמות יג כב

<< | ספר שמות • פרק י"ג • פסוק כ"ב | >>

נוסח המקרא

מהדורת הכתיב: לא ימיש עמוד הענן יומם ועמוד האש לילה לפני העם

המהדורה המנוקדת: לֹא יָמִישׁ עַמּוּד הֶעָנָן יוֹמָם וְעַמּוּד הָאֵשׁ לָיְלָה לִפְנֵי הָעָם.

לֹֽא־יָמִ֞ישׁ עַמּ֤וּד הֶֽעָנָן֙ יוֹמָ֔ם וְעַמּ֥וּד הָאֵ֖שׁ לָ֑יְלָה לִפְנֵ֖י הָעָֽם׃

לֹֽא־יָמִ֞ישׁ עַמּ֤וּד הֶֽ/עָנָן֙ יוֹמָ֔ם וְ/עַמּ֥וּד הָ/אֵ֖שׁ לָ֑יְלָה לִ/פְנֵ֖י הָ/עָֽם׃

תרשים של הפסוק מנותח תחבירית על-פי הטעמים המהדורה המוטעמת מציגה את נוסח המקרא על פי המסורה. יתר מהדורות המקרא בוויקיטקסט מציגות את נוסח כתב יד לנינגרד (מהדורת וסטמינסטר). לפרטים מלאים ראו את ויקיטקסט:מקרא.

פרשני המקרא

מקראות גדולות

עריכה

תרגום

אונקלוס (תאג'):	לָא עָדֵי עַמּוּדָא דַּעֲנָנָא בִּימָמָא וְאַף לָא עַמּוּדָא דְּאִישָׁתָא בְּלֵילְיָא מִן קֳדָם עַמָּא׃
ירושלמי (יונתן):	לָא עֲדֵי עֲמוּדָא דַעֲנָנָא בִּימָמָא וְעַמוּדָא דְאֵישָׁתָא בְלֵילְיָא לְמַדְבְּרָא קֳדָם עַמָא:
ירושלמי (קטעים):	לָא הֲוָה פָסַק:

רש"י

עריכה

• לפירוש "רש"י" על כל הפרק •

"לא ימיש" - הקב"ה את עמוד הענן יומם ועמוד האש לילה מגיד שעמוד הענן משלים לעמוד האש ועמוד האש משלים לעמוד הענן (שבת כג) שעד שלא ישקע זה עולה זה

מפרשי רש"י - לחץ על המילה "הראה" בצד שמאל להצגה

מפרשי רש"י

עריכה

גור אריה

עריכה

• לפירוש "גור אריה" על כל הפרק •

[יח] לֹא יָמִישׁ הקב"ה - כי "ימיש" הוא מבנין הפעיל שהוא יוצא תמיד. ואם רצה לומר "לא ימיש" הענן, היה ראוי להיות ימוּש בוי"ו, ולפיכך פירושו 'לא ימיש הקב"ה' והשתא הוי פועל יוצא, ואע"ג דכתיב (שמות לג, יא): "ומשרתו יהושע לא ימיש מתוך האהל", חלוק גדול יש כאן ליודעי לשון הקודש, כי אצל בני אדם שייך לשון יוצא כי הוא המזרז את עצמו והרי הוא יוצא בצד זה כי האדם הוא המזרז את גופו. וכן פירושו "לא ימיש יהושע" - את עצמו ומדבר על האדם כאלו היה כאן שני דברים האחד דעתו והשני גוף האדם, וכך כתב לקמן: "ופרעה הקריב" ופירש רש"י: 'הקריב את עצמו ומיהר לפני חיילותיו'. וזה לא יתכן בענן, ולפיכך צריך לפרש "לא ימיש" - 'הקב"ה': [יט] ומגיד שעמוד הענן משלים כו'. דאם לא כן הרי כתיב (פסוק כא) "וה' הולך לפניהם יומם וגו'", ולמה עוד "לא ימיש":

עמר נקא

עריכה

• לפירוש "עמר נקא" על כל הפרק •

לא ימיש הקב"ה את עמוד הענן וכו' - פירוש לפי ש"ימיש" הוא מבנין הפעיל, והוא יוצא לשלישי, לכך פירש בו 'לא ימיש הקב"ה':

ומה שאמר שעמוד הענן משלים לעמוד האש וכו' - נפקא ליה מיתור הכתב שכתב פעם אחרת "עמוד הענן יומם ועמוד האש לילה" שלא הוצרך לכתוב:

רש"י מנוקד ומעוצב

עריכה

• לפירוש "רש"י מנוקד ומעוצב" על כל הפרק •

לא יָמִישׁ – הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא אֶת עַמּוּד הֶעָנָן יוֹמָם וְעַמּוּד הָאֵשׁ לָיְלָה. מַגִּיד שֶׁעַמּוּד הֶעָנָן מַשְׁלִים לְעַמּוּד הָאֵשׁ, וְעַמּוּד הָאֵשׁ מַשְׁלִים לְעַמּוּד הֶעָנָן, שֶׁעַד שֶׁלֹּא יִשְׁקַע זֶה עוֹלֶה זֶה (שבת כ"ג ע"ב).

רשב"ם

עריכה

• לפירוש "רשב"ם" על כל הפרק •

לא ימיש הק' לשון מפעיל ממיש את אחרים, אבל לא ימוש ספר התורה לשון פועל:

רבינו בחיי בן אשר

עריכה

• לפירוש "רבינו בחיי בן אשר" על כל הפרק •

לא ימיש עמוד הענן יומם. חזר והזכיר זה להורות מה שדרשו רז"ל מלמד שעמוד הענן משלים לעמוד האש ועמוד האש משלים לעמוד הענן.

מדרש מכילתא

עריכה

• לפירוש "מדרש מכילתא" על כל הפרק •

לא ימיש עמוד הענן - מגיד הכתוב שעדיין עמוד הענן קיים - היה עמוד האש צומח. ד"א: לא ימיש - בא הכתוב ללמדך דרך ארץ מן התורה, על ערבי שבתות: עד שעמוד הענן קיים - היה עמוד האש צומח:

בעל הטורים

עריכה

• לפירוש "בעל הטורים" על כל הפרק •

לא ימיש עמוד הענן יומם ועמוד האש וגו'. שעמוד האש משלים לעמוד הענן מדכתיב לפני העם ולא כתיב מלפני העם משמע שלפעמים היו שניהם לפני העם:

לא ימיש. ב' במסורה הכא ואידך ביהושע לא ימיש מתוך האהל כמו שהעננים היו משלימין זה לזה כך עשה יהושע משכים בבוקר בעוד עמד עמוד האש ללמוד ולערב הקדים ולמד בעוד עמד עמוד הענן והיינו לא ימיש כמו שהעננים לא משו כך יהושע לא מש מתוך האהל וע"כ זכה לילך לפני העם: