מ"ג שמות יג כב
<< · מ"ג שמות יג · כב
מקרא
כתיב (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
לא ימיש עמוד הענן יומם ועמוד האש לילה לפני העם
מנוקד (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
לֹא יָמִישׁ עַמּוּד הֶעָנָן יוֹמָם וְעַמּוּד הָאֵשׁ לָיְלָה לִפְנֵי הָעָם.
עם טעמים (נוסח הפסוק לפי מקרא על פי המסורה):
לֹֽא־יָמִ֞ישׁ עַמּ֤וּד הֶֽעָנָן֙ יוֹמָ֔ם וְעַמּ֥וּד הָאֵ֖שׁ לָ֑יְלָה לִפְנֵ֖י הָעָֽם׃
תרגום
| אונקלוס: | לָא עָדֵי עַמּוּדָא דַּעֲנָנָא בִּימָמָא וְאַף לָא עַמּוּדָא דְּאִישָׁתָא בְּלֵילְיָא מִן קֳדָם עַמָּא׃ |
| ירושלמי (יונתן): | לָא עֲדֵי עֲמוּדָא דַעֲנָנָא בִּימָמָא וְעַמוּדָא דְאֵישָׁתָא בְלֵילְיָא לְמַדְבְּרָא קֳדָם עַמָא: |
| ירושלמי (קטעים): | לָא הֲוָה פָסַק: |
רש"י (כל הפרק)
מפרשי רש"י
מפרשי רש"י
מזרחי (רא"ם) (כל הפרק)
גור אריה (כל הפרק)
לֹא יָמִישׁ הקב"ה - כי "ימיש" הוא מבנין הפעיל שהוא יוצא תמיד. ואם רצה לומר "לא ימיש" הענן, היה ראוי להיות ימוּש בוי"ו, ולפיכך פירושו 'לא ימיש הקב"ה' והשתא הוי פועל יוצא, ואע"ג דכתיב (שמות לג, יא): "ומשרתו יהושע לא ימיש מתוך האהל", חלוק גדול יש כאן ליודעי לשון הקודש, כי אצל בני אדם שייך לשון יוצא כי הוא המזרז את עצמו והרי הוא יוצא בצד זה כי האדם הוא המזרז את גופו. וכן פירושו "לא ימיש יהושע" - את עצמו ומדבר על האדם כאלו היה כאן שני דברים האחד דעתו והשני גוף האדם, וכך כתב לקמן: "ופרעה הקריב" ופירש רש"י: 'הקריב את עצמו ומיהר לפני חיילותיו'. וזה לא יתכן בענן, ולפיכך צריך לפרש "לא ימיש" - 'הקב"ה':
ומגיד שעמוד הענן משלים כו' - דאם לא כן הרי כתיב "וה' הולך לפניהם יומם" וגו', ולמה עוד "לא ימיש":מנחת יהודה (כל הפרק)
נחלת יעקב (כל הפרק)
ספר הזכרון (כל הפרק)
עמר נקא (כל הפרק)
לא ימיש הקב"ה את עמוד הענן וכו' - פירוש לפי ש"ימיש" הוא מבנין הפעיל, והוא יוצא לשלישי, לכך פירש בו 'לא ימיש הקב"ה':