קטגוריה:שמות טו יז
תבאמו ותטעמו בהר נחלתך מכון לשבתך פעלת יהוה מקדש אדני כוננו ידיך
נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר · ראו פסוק זה בהקשרו במהדורת הכתיב של הפרק
* * *
תְּבִאֵמוֹ וְתִטָּעֵמוֹ בְּהַר נַחֲלָתְךָ מָכוֹן לְשִׁבְתְּךָ פָּעַלְתָּ יְהוָה מִקְּדָשׁ אֲדֹנָי כּוֹנְנוּ יָדֶיךָ.
נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר · ראו פסוק זה בהקשרו במהדורה המנוקדת של הפרק
* * *
תְּבִאֵ֗מוֹ וְתִטָּעֵ֙מוֹ֙ בְּהַ֣ר נַחֲלָֽתְךָ֔ מָכ֧וֹן לְשִׁבְתְּךָ֛ פָּעַ֖לְתָּ יְהֹוָ֑ה מִקְּדָ֕שׁ אֲדֹנָ֖י כּוֹנְנ֥וּ יָדֶֽיךָ׃
נוסח הפסוק לפי מקרא על פי המסורה · ראו פסוק זה בהקשרו במהדורה המוטעמת של הפרק
עזרה · תרשים של הפסוק מחולק על-פי הטעמים
* * *
תְּבִאֵ֗/מוֹ וְ/תִטָּעֵ֙/מוֹ֙ בְּ/הַ֣ר נַחֲלָֽתְ/ךָ֔ מָכ֧וֹן לְ/שִׁבְתְּ/ךָ֛ פָּעַ֖לְתָּ יְהוָ֑ה מִקְּדָ֕שׁ אֲדֹנָ֖/י כּוֹנְנ֥וּ יָדֶֽי/ךָ׃
נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר · ראו פסוק זה בהקשרו במהדורה הדקדוקית של הפרק
* * *
הנוסח בכל מהדורות המקרא בוויקיטקסט הוא על על פי כתב יד לנינגרד (על בסיס מהדורת ווסטמינסטר), חוץ ממהדורת הטעמים, שהיא לפי מקרא על פי המסורה. לפרטים מלאים ראו ויקיטקסט:מקרא.
ביאורים: המפרשים עונים לשאלות • ביאור קצר על כל הפרק •
תרגום
| אונקלוס: | תַּעֵילִנּוּן וְתַשְׁרֵינוּן בְּטוּרָא דְּאַחְסָנְתָךְ אֲתַר לְבֵית שְׁכִינְתָךְ אַתְקֵינְתָּא יְיָ מַקְדְּשָׁא יְיָ אַתְקְנָהִי יְדָךְ׃ |
| ירושלמי (יונתן): | תָּעוּל יַתְהוֹן וְתִנְצוֹב יַתְהוֹן בְּטוּר בֵּית מַקְדְּשָׁךְ אָתַר דִּמְכֻוַּון קְבֵיל כּוּרְסֵי יְקָרָךְ מוּזְמַן קְבֵיל בֵּית שְׁכִינַת קָדְשָׁךְ אַתְקִינְתָּא יְיָ בֵּית מַקְדָּשָׁךְ יְיָ תַּרְתֵּין אִידְיָיךְ שַׁכְלִילוּ יָתֵיהּ: |
| ירושלמי (קטעים): | תָּעֵיל יַתְהוֹן וְתִנְצִיב יַתְהוֹן בְּטוּר בֵּית אַחְסַנְתָּךְ מְדוֹר בֵּית שְׁכִינַת קוּדְשָׁךְ דִּי זְמִינְתְּ לָךְ יְיָ בֵּית מַקְדְּשָׁא יְיָ תַּרְתֵּין יְדָךְ שִׁיכְלָלוּ יָתֵיהּ: |
רש"י (כל הפרק)
"תביאמו" - נתנבא משה שלא יכנס לארץ לכך לא נאמר תביאנו (נראה שצ"ל "שלא יכנסו לארץ" וכו' והכי איתא בהדיא פרק יש נוחלין דף קי"ט ובמכילתא הבנים יכנסו ולא האבות אף שלא נגזר גזירת מרגלים עדיין מ"מ ניבא ולא ידע מה ניבא, מהרש"ל):
"מכון לשבתך" - מקדש של מטה מכוון כנגד כסא של מעלה אשר פעלת:
"מקדש" - הטעם עליו זקף גדול להפרידו מתיבת השם שלאחריו המקדש אשר כוננו ידיך ה' חביב בית המקדש שהעולם נברא ביד אחת שנא' (ישעיהו מח יג) אף ידי יסדה ארץ ומקדש בשתי ידים ואימתי יבנה בשתי ידים בזמן שה' ימלוך לעולם ועד לעתיד לבא שכל המלוכה שלו:רש"י מנוקד ומעוצב (כל הפרק)
מָכוֹן לְשִׁבְתְּךָ – מִקְדָּשׁ שֶׁל מַטָּה מְכֻוָּן כְּנֶגֶד כִּסֵּא שֶׁל מַעְלָה, אֲשֶׁר פָּעַלְתָּ (ירושלמי ברכות פ"ד ה"ה).
מִקְּדָשׁ – הַטַּעַם עָלָיו זָקַף גָּדוֹל, לְהַפְרִידוֹ מִתֵּבַת הַשֵּׁם שֶׁלְּאַחֲרָיו: הַמִּקְדָּשׁ אֲשֶׁר כּוֹנְנוּ יָדֶיךָ, ה'. חָבִיב בֵּית הַמִּקְדָּשׁ, שֶׁהָעוֹלָם נִבְרָא בְּיָד אַחַת, שֶׁנֶּאֱמַר: "אַף יָדִי יָסְדָה אָרֶץ" (ישעיהו מח,יג); וּמִקְדָּשׁ בִּשְׁתֵּי יָדַיִם. וְאֵימָתַי יִבָּנֶה בִּשְׁתֵּי יָדַיִם? בִּזְמַן שֶׁ"ה' יִמְלֹךְ לְעוֹלָם וָעֶד" (פסוק הבא), לֶעָתִיד לָבֹא, שֶׁכָּל הַמְּלוּכָה שֶׁלּוֹ.
מפרשי רש"י
מפרשי רש"י
מזרחי (רא"ם) (כל הפרק)
נתנבא משה שלא יכנס לארץ, לכך לא נאמר תביאנו - פירוש ניבא ולא ידע מה ניבא, כדאיתא במכילתא, דאם לא כן מאי "נוסעים אנחנו" דקאמר (במדבר י, כט), ששתף עצמו עמהם. וכתב רש"י ז"ל: ’מפני שעדיין לא נגזרה גזירה עליו וכסבור שהיה נכנס‘, ואף על פי שכבר קדמה לו גזירת ’עתה תראה ולא העשוי למלכי שבעה אומות‘. יש לומר שהיה סבור שיכנס לארץ, אבל ימות קודם העשוי למלכי שבע אומות, ולא יזכה לראותו. ומה שכתב רש"י: ’"שלח נא ביד תשלח" שאני אין סופי להכניסם לארץ.‘ יש לומר שלא הודיעוהו בנבואתו, אלא שלא יכניסם הוא לארץ כמו דַבָּר ומנהיג, והיה סבור שלפחות יכנס עמהם כשאר העם, וכבר הארכתי בזה בפסוק "עתה תראה", עיין שם:
מכון לשבתך מקדש של מטה מכוון כסא של מעלה - במכילתא. דאם לא כן מאי "מכון לשבתך" דקאמר, דמשמע עקר ישיבתו של מקום, והלא אין עקר ישיבתו של מקום אלא בכסא הכבוד של מעלה, כדכתיב: "השמים כסאי והארץ הדום רגלי", וכתיב: "ה' בשמים הכין כסאו". ומה שאמר: "ועשו לי מקדש ושכנתי בתוכם", אינו אלא מפני חבתן של ישראל, וכשישראל חוטאים לפניו מיד מתרחק מביניהם, כדכתיב: "וגעלה נפשי אתכם":
אשר פעלת מקדש - הוסיף מלת "אשר" על מלת "פעלת", שפירושו "לשבתך" אשר "פעלת מקדש", כי לולא זה אין קשר למלת "פעלת" עם "לשבתך" שלמעלה הימנה. גם השמיט את השם בן ארבע ואמר :אשר פעלת מקדש", מפני שאין צורך לו, מאחר שמלת "פעלת" דבקה עם מלת "לשבתך", שהיא נכח השם, אלא שהוא לתוספת ביאור:
מקדש הטעם עליו זקף גדול להפרידו מתיבת השם שלאחריו, המקדש אשר כוננו ידיך ה' - כי לולא הטעם אשר עליו, היה ה"מקדש" סמוך אל "השם", ואין זה נכון, שאם כן היה לו לומר מקדשך, מאחר של כל הסיפור הוא נוכח השם. ובאמרו ’המקדש אשר כוננו ידיך ה'‘, תקן בזה שלשה עניינים, הוסיך ה"א על מלת "מקדש", מפני שהוא ביאור של "בהר נחלתך מכון לשבתך" הכתוב למעלה. גם הוסיף מלת 'אשר' של מלת "כוננו", כי אין הדרש פה להודיע שהמקדש כוננוהו ידיו, רק שה"מכון לשבתך" הוא ’המקדש אשר כוננו ידיך‘, גם הפף המקרא וכתב את השם הכתוב קודם מלת "כוננו" אחר מלת "ידיך", מפני ש"כוננו ידיך" דבקים עם מלת "מקדש", הקשר ביאור ותנאי, ואין ראוי שתהיה ביניהן מלה מפסקת:
גור אריה (כל הפרק)
נתנבא וכו' - מה שקשה מכאן למה שפירש אצל "נוסעים אנחנו" בפרשת בהעלותך, ומה שכתב: "לכן לא תביאו את הקהל", בפרשת שמות, ובפרשת חקת ובפרשת בהעלותך בפסוק "נוסעים אנחנו", עיין שם ואין צריך להכפל הדברים:
מקדש של מטה מכוון נגד מקדש של מעלה - פירש הרא"ם דמשמע דהמקדש הוא עיקר שבתו של הקב"ה, וזה לא יתכן, דהא כתיב: "השמים כסאי והארץ הדום רגלי", לפיכך פירש רש"י שהוא מכוון נגד מקדש של מעלה. ואין בדבריו ממש, דהא שלמה אמר: "האמנם יש אלהים על הארץ", אבל למדו רז"ל מדכתיב "מכון לשבתך" ולא כתיב מקום לשבתך, כי לשון "מכון" דהוא לשון "את המכונות" דספר מלכים, כלומר שהמקדש של מטה הוא כמו דבר שהוא מכון למה שעומד עליו. ואף על גב שדרשו אותו לשון מכוון, אין זה קושיא כי דבר שהוא מכון הוא מכוון לו. אי נמי מדכתיב "מכון" ולא מקום דרשו שהוא מכוון למקדש של מעלה, והיינו שהוא כנגדו לגמרי עד שנראה שהוא מכון לו:
אשר פעלת ה' - הוצרף להוסיף מלת 'אשר', כי בלאו הכי היה פירוש פעל על ה"מכון", שהקב"ה פלת לשבתו המכון דהוא מקדש של מטה, ואין הדבר כן שהרי לא היה מפעולת הקב"ה עד לעתיד שאז יבנה הקב"ה את בית המקדש. ולפיכך הוצרך להוסיף מלת 'אשר', וכך פירושו מקדש של מטה הוא מכון לשבתך שהוא מקדש של מעלה, אשר פעל ה' מקדש של מעלה:
הטעם עליו זקף גדול שאם לא כן היה משמע ח"ו שהמקדש של אדני כוננו ידיך, ומשמע שתי רשויות מדלא כתיב מקדשך כוננו ידך אחר ש"ידך" הוא לנוכח ויבא ח"ו לחרף כאלו הם שני אלהות מקדש של אדני שהוא אלוה אחר כוננו ידיך, ויהיו כאן שני אלהות. אבל עכשיו "מקדש" מלה בפני עצמו, ופירושו המקדש אשר כוננו ידיך ה'. כך שמעתי בשם הגאון מהר"ר אברהם מפראג ונכון הוא. אמנם אני מפרש כי לכך הטעם על "מקדש" להפרידו מתיבה שאחריו כדי שיהיה פירושו כי שם א"ד כוננו את המקדש, ואם לא היה נפרד מתיבה שאחריו היה פירושו מקדש של א"ד כוננו ידיך השם המיוחד, וקאי למעלה על ’אשר פעלת ה׳‘ והוא טעם מופלג לחכמים, כי שם הזה מספרו היכל ולפיכך היא אשר הכין בשתי ידים. ועוד כי למעלה אמר שם בן ד' אותיות פעל את מקדש של מעלה, ואמר על מקדש של מטה כי בשם א"ד הכין אותו, כי מקדש של מטה במה ששכינתו למטה עם הנמצאים מצטרף הוא יתברך אל הנמצאים והוא אדון להם לכך אמר "מקדש כוננו ידיך שם א"ד", והוא לשון אדנות, כי האדון מצטרף אל העבד. אבל מקדש של מעלה פעל אותו השם המיוחד, ומקדש של מטה פעל אותו שם א"ד, כי בו יש צירוף אל הבריות למטה. ואם לא נפרד מלת "מקדש" מן תיבת השם שאחריו, היה משמע מקדש של א"ד כוננו ידיך השם המיוחד:
חביב בית המקדש שנברא בשתי ידים וכו' -
רשב"ם (כל הפרק)
מקדש: קוף של מקדש דגשה ודל"ת רפה, וכן הצפינו וכן משתי עיניי מפלשתים, הדגש שבקוף של מקדש עושה את החטף שבא מניע, ולכך הדל"ת של אחריו רפה וכן הצפינו, וכן משתי:
רבינו בחיי בן אשר (כל הפרק)
ספורנו (כל הפרק)
"תביאמו ותטעמו" שלא יגלו ממנה: " בהר נחלתך" בהר הבית שנאמר עליו בהר ה' יראה: " מכון לשבתך פעלת ה'" כאמרו פה אשב כי אויתיה:
" מקדש ה' כוננו ידיך" כאמרו ועשו לי מקדש ככל אשר אני מראה אותך, וכן דוד אמר הכל בכתב, מיד ה' עלי השכיל בכל מלאכות התבנית:מלבי"ם (כל הפרק)
"תבאמו". ונגד מ"ש בגדול זרועך ידמו כאבן זה יהיה בעת ש"תבאמו" ותטעמו בהר נחלתך בשבע שכבשו ושבע שחלקו, ומצייר במליצתו כמי שי"ל נטיעה טובה ומשובחת, שהולך ונוטע אותה בקרן בן שמן, ששם יצלח ויעש פרי הלולים, כן ראה ה' לנטוע גפן זאת בהר נחלתו, שהוא מקום מוכן אל הקדושה והנבואה ורוה"ק. מכון לשבתך, הנה השמים נקראים מכון שבתו של ה' כמ"ש בתפלת שלמה כ"פ ושמעת השמים מכון שבתך, וגם את המקדש קורא פה מכון לשבתו, רק שיש הבדל ביניהם, שהשמים הם המכון ששם יושב ה' ומנהיג את הנהגת הטבע והמערכת הסדורה מששת ימי בראשית, והבהמ"ק הוא המכון ששם יושב ומנהיג הנהגה הנסיית והפלאיית המתחדשת לפי זכות הדור, ומבואר אצלי בכ"מ שיש הבדל בין עשה ומעשה ובין פעל ופעולה, שמעשה, היא העשיה הנגמרת, ופעל, הוא העסק שעוסק עדיין בדבר הבלתי נגמר רק מתחדש עתה בפעולתו, וההנהגה הקבועה הטבעיית נקרא מעשה, כי הנהגה זו קבועה ונגמרת מששת ימי בראשית וזה קבועה בשמים, וההנהגה הנסיית שיוצא מן המקדש נקרא פעולה, כי הנסים אינם קבועים רק מתחדשים לפי שעה, ועז"א מכון לשבתך פעלת ה', שעד עתה לא היה מכון לשבתך רק אל מה שעשית, ועתה יש מכון לשבתך אל מה שפעלת ה', כי בו תשב לפעול חדשות הבלתי תלויות בסבות ומסובבים של חוקי הטבע, ומפרש שזה הוא מקדש ה' מקדש אל שם אדני, שמורה שהוא אדון העולם לשנותו כחפצו, ומקדש זה כוננו ידיך, כי מכון שבתו בשמים ובהנהגת המערכת ינהיג רק ביד אחת ובהנהגה קבועה, אבל הנהגה זו ינהיג בשתי ידים, כי תלוי לפי מעשה בני אדם הבחיריים, שלהם שתי ידים ימין ושמאל לב חכם לימינו ולב כסיל
לשמאלו, וכן ינהיג ה' בשתי ידיו לפי הכנת המונהגים, ועז"א חז"ל גדולים מעשה צדיקים ממעשה שמים וארץ ששמים וארץ ביד אחת ופה כתיב כוננו ידיך:כלי יקר (כל הפרק)
בעל הטורים (כל הפרק)
לשבתך. ג' במסורה הכא ואידך בנה בניתי בית זבול לך מכון לשבתך עולמים. וחבירו בדה"י זה שאחז"ל בית המקדש שלמטה מכיון כנגד בית המקדש שלמעלה. מכון לשבתך פעלת ה' בנה בניתי בית זבול לך מכון לשבתך כנגדו. לשבתך בגימטריה ירושלים ציון:
ידיך. יו"ד יתירה בשביל י' נסים שנעשו במקדש ובשביל י' קדושות שנתקדשה הארץ:
הרשימה המלאה של דפים מכל רחבי ויקיטקסט שמקשרים לפסוק זה
פסוק זה באתרים אחרים: אתנ"כתא • סנונית • הכתר • על התורה • Sefaria • שיתופתא
- ^ לא הוא ולא הם, אלא הבנים. ראו בגמ' ב"ב ובמכילתא כאן.
- ^ לא הוא ולא הם, אלא הבנים. ראו בגמ' ב"ב ובמכילתא כאן.
דפים בקטגוריה "שמות טו יז"
קטגוריה זו מכילה את 16 הדפים המוצגים להלן, ומכילה בסך־הכול 16 דפים.