" - ואל יהגו וידברו תמיד בדברי רוח לאמר נלכה נזבחה ודומה לו ואשעה בחקיך תמיד למשל ולשנינה מתרגמינן ולשועין ויספר ואשתעי וא"א לומר ישעו לשון וישע ה' אל הבל וגו' ואל קין ואל מנחתו לא שעה ולפרש אל ישעו אל יפנו שא"כ הי' לו לכתוב ואל ישעו אל דברי שקר או לדברי שקר כי כן גזרת כולם (
) ישעה האדם על עושהו (שם לא) ולא שעו על קדוש ישראל (שם יז) ולא ישעה אל המזבחות ולא מצאתי שמוש של ב' סמוכה לאחריהם אבל אחר לשון דבור כמתעסק לדבר בדבר נופל לשון שמוש בי"ת כגון (
[ו] ואי אפשר לפרש אל ישעו אל יפנו וכו'. ובפרשת בראשית
(בראשית ד', ד') קאמר (רש"י) אצל "וישע ה' אל הבל" 'וכן אל ישעו - אל יפנו', ולא קשיא, דודאי אף אם פירוש המלה לשון דבור צריך לתרץ ולומר דלשון 'שעה' - פנה, דאם לא כן למה כתב כאן לשון "ישעו", והוי ליה למכתב 'ואל ידברו בדברי שקר', אלא מפני זה כתב לשון "ישעו" מפני שאמר עליהם שאל יהיו פונים אל דברי שקר, לכך אמר לשון נופל על הלשון "אל ישעו" כשבא לומר אל ידברו בדברי שקר. וכן יש לתרץ אצל "אריק חרבי" בפרשת בשלח (להלן טו, ט, אות יד), עיין שם:
בד"ה וא"א לפרש כו' עיין במ"ש בפ' בראשית:
רש"י מנוקד ומעוצב
• לפירוש "רש"י מנוקד ומעוצב" על כל הפרק • ליתר הפירושים על הפסוק •
וְאַל יִשְׁעוּ בְּדִבְרֵי שָׁקֶר – וְאַל יֶהְגּוּ וִידַבְּרוּ תָּמִיד בְּדִבְרֵי רוּחַ, לֵאמֹר "נֵלְכָה נִזְבְּחָה" (
פס' ח). וְדוֹמֶה לוֹ: "וְאֶשְׁעָה בְחֻקֶּיךָ תָּמִיד" (
תהלים קיט,קיז); "לְמָשָׁל וְלִשְׁנִינָה" (
דברים כח,לז), מְתַרְגְּמִינַן "וּלְשׁוֹעִין"; "וַיְסַפֵּר" (
בראשית כד,סו), "וְאִשְׁתַּעִי". וְאִי אֶפְשָׁר לוֹמַר "יִשְׁעוּ" – לְשׁוֹן "וַיִּשַׁע ה' אֶל הֶבֶל... וְאֶל קַיִן וְאֶל מִנְחָתוֹ לֹא שָׁעָה" (
בראשית ד,ד-
ה), וּלְפָרֵשׁ "אַל יִשְׁעוּ" – אַל יִפְנוּ; שֶׁאִם כֵּן, הָיָה לוֹ לִכְתֹּב: "וְאַל יִשְׁעוּ אֶל דִּבְרֵי שָׁקֶר", אוֹ "לְדִבְרֵי שָׁקֶר", כִּי כֵן גִּזְרַת כֻּלָּם: "יִשְׁעֶה הָאָדָם עַל עֹשֵׂהוּ" (
ישעיהו יז,ז), "וְלֹא יִשְׁעֶה אֶל הַמִּזְבְּחוֹת" (
שם שם,ח), "וְלֹא שָׁעוּ עַל קְדוֹשׁ יִשְׂרָאֵל" (
ישעיהו לא,א); וְלֹא מָצָאתִי שִׁמּוּשׁ שֶׁל בֵּי"ת סְמוּכָה לְאַחֲרֵיהֶם. אֲבָל אַחַר לְשׁוֹן דִּבּוּר, כְּמִתְעַסֵּק לְדַבֵּר בְּדָבָר, נוֹפֵל לְשׁוֹן שִׁמּוּשׁ בֵּי"ת, כְּגוֹן: "הַנִּדְבָּרִים בְּךָ" (
יחזקאל לג,ל), "וַתְּדַבֵּר מִרְיָם וְאַהֲרֹן בְּמֹשֶׁה" (
במדבר יב,א, "הַמַּלְאָךְ הַדֹּבֵר בִּי" (
זכריה א,ט ועוד), "לְדַבֵּר בָּם" (
דברים יא,יט), "וַאֲדַבְּרָה בְעֵדֹתֶיךָ" (
תהלים קיט,מו). אַף כָּאן, "אֵל יִשְׁעוּ בְּדִבְרֵי שָׁקֶר", אֵל יִהְיוּ נִדְבָּרִים בְּדִבְרֵי שָׁוְא וַהֲבַאי.
רשב"ם
• לפירוש "רשב"ם" על כל הפרק • ליתר הפירושים על הפסוק •
ישעו: איטנדאנט ב"ל כמו וישע אל הבל, ולא ישעו עוד אל המזבחות:
רבינו בחיי בן אשר
• לפירוש "רבינו בחיי בן אשר" על כל הפרק • ליתר הפירושים על הפסוק •
תכבד העבדה. נענשו על זה מדה כנגד מדה כמה שכתוב (שמות יד) וינהגהו בכבדות, וכן בלשון לכו קחו לכם תבן נענשו כמו שכתוב (שם) ויולך ה' את הים וגו', וכן בלשון ויפץ העם נענשו כמה שכתוב (ירמיה יח) כרוח קדים אפיצם כי נפזרו בים, וכן לקושש קש לתבן נענשו כמו שכתוב (שמות טו) יאכלמו כקש, ומה שאמר ואל ישעו בדברי שקר, כתרגומו בפתגמין בטלין, ורצה לומר כן על דברי משה ואהרן המבטיחים אותם בגאולה.
מלבי"ם
• לפירוש "מלבי"ם" על כל הפרק • ליתר הפירושים על הפסוק •
"
תכבד". הוסיף לאמר שגם אם תאמר שיכבד עליהם הדבר למלאת מתכונת זה עם מה שיצטרכו לקושש תבן, הלא בזה נרויח שע"י ש"
תכבד" העבודה על האנשים יעשו בה, ר"ל
יתעסקו בהעבודה לבדה ואל ישעו בדברי שקר:
בעל הטורים
• לפירוש "בעל הטורים" על כל הפרק • ליתר הפירושים על הפסוק •
תכבד. ב' במסורה תכבד העבודה. כי יומם ולילה תכבד עלי ידך. מלמד שהכביד עליהם ביום ובלילה:
ויעשו. ג' במסורה הכא ואידך ויבואו ויעשו. ויעשו בני ישראל את הפסח. בשכר זאת העבודה זכו לעשות משכן ולהקריב קרבן:
ישעו. ב' במסורה. ואל ישעו בדברי שקר. ישעו ואין מושיע. אותם שאין מכוונים בתפלה וישעו בדברי שקר שאינם מכוונים בלבם מה שהם מוציאים מפיהם עליהם נאמר ישעו ואין מושיע אבל המכוונים בלבם מה שמוציאים בפיהם עליהם נאמר אז תקרא וה' יענה תשוע ויאמר הנני וזהו שאמר דוד האזינה תפלתי בלא שפתי מרמה וזהו אימתי תאזין תפלתי כשהיא בלא שפתי מרמה להכחיש הלב ולומד דבר שאינו מכוין בלבו:
(. ב) ויפץ. ג' במסורה ויפץ העם. ויפץ ה' אותם. ויפץ העם מעליו גבי שאול אלו נפוצו ללבון לבנים ואנשי הפלגה נפוצו על עון הלבנים שאמרו הבה נלבנה לבנים וכמו שבאותה נפיצה נתבטל' כוונתם ומלכותם כך הנפיצה שנפץ העם מעל שאול גרם לו שמיהר להקריב העולה קודם שבא שמואל וזו היתה סבה ראשונה. לביטול מלכות שאול: