מ"ג שמות ה ח
מקרא
כתיב (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
ואת מתכנת הלבנים אשר הם עשים תמול שלשם תשימו עליהם לא תגרעו ממנו כי נרפים הם על כן הם צעקים לאמר נלכה נזבחה לאלהינו
מנוקד (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
וְאֶת מַתְכֹּנֶת הַלְּבֵנִים אֲשֶׁר הֵם עֹשִׂים תְּמוֹל שִׁלְשֹׁם תָּשִׂימוּ עֲלֵיהֶם לֹא תִגְרְעוּ מִמֶּנּוּ כִּי נִרְפִּים הֵם עַל כֵּן הֵם צֹעֲקִים לֵאמֹר נֵלְכָה נִזְבְּחָה לֵאלֹהֵינוּ.
עם טעמים (נוסח הפסוק לפי מקרא על פי המסורה):
וְאֶת־מַתְכֹּ֨נֶת הַלְּבֵנִ֜ים אֲשֶׁ֣ר הֵם֩ עֹשִׂ֨ים תְּמ֤וֹל שִׁלְשֹׁם֙ תָּשִׂ֣ימוּ עֲלֵיהֶ֔ם לֹ֥א תִגְרְע֖וּ מִמֶּ֑נּוּ כִּֽי־נִרְפִּ֣ים הֵ֔ם עַל־כֵּ֗ן הֵ֤ם צֹֽעֲקִים֙ לֵאמֹ֔ר נֵלְכָ֖ה נִזְבְּחָ֥ה לֵאלֹהֵֽינוּ׃
תרגום
| אונקלוס (תאג'): | וְיָת סְכוֹם לִבְנַיָּא דְּאִנּוּן עָבְדִין מֵאֶתְמָלִי וּמִדְּקַמּוֹהִי תְּמַנּוֹן עֲלֵיהוֹן לָא תִּמְנְעוּן מִנֵּיהּ אֲרֵי בַּטְלָנִין אִנּוּן עַל כֵּן אִנּוּן מַצְוְחִין לְמֵימַר נֵיזֵיל נְדַבַּח קֳדָם אֱלָהַנָא׃ |
| ירושלמי (יונתן): | וְיַת סְכוּם לִבְנַיָא דְהִינוּן עָבְדִין מֵאִיתְמְלֵי וּמִדְקָדָמוֹי תְּמַנוּן עֲלֵיהוֹן לָא תִמְנְעוּן מִנֵיהּ אֲרוּם בַּטְלָנִין הִינוּן בְּגִין כֵּן הִינוּן צַוְוחִין לְמֵימַר נֵיזִיל נְדַבַּח נִיכְסַת חַגָא קֳדָם אֱלָהָנָא: |
רש"י
"כי נרפים" - מן העבודה הם לכך לבם פונה אל הבטלה וצועקים לאמר נלכה וגו' מתכנת ותוכן לבנים ולו נתכנו עלילות ואת הכסף המתוכן כולם לשון חשבון הם
"נרפים" - המלאכה רפויה בידם ועזובה מהם והם נרפים ממנה רטריי"ש (בלע"ז צוריקקגעצאגען)רש"י מנוקד ומעוצב
• לפירוש "רש"י מנוקד ומעוצב" על כל הפרק •
כִּי נִרְפִּים – מִן הָעֲבוֹדָה הֵם, לְכָךְ לִבָּם פּוֹנֶה אֶל הַבַּטָּלָה וְצוֹעֲקִים לֵאמֹר: "נֵלְכָה" וְגוֹ'.
"מַתְכֹּנֶת", "וְתֹכֶן לְבֵנִים" (להלן פס' יח), "וְלוֹ נִתְכְּנוּ עֲלִילוֹת" (שמ"א ב,ג), "אֶת הַכֶּסֶף הַמְתֻכָּן" (מל"ב יב,יב), כֻּלָּם לְשׁוֹן חֶשְׁבּוֹן הַם.
נִרְפִּים – הַמְּלָאכָה רְפוּיָה בְּיָדָם וַעֲזוּבָה מֵהֶם וְהֵם נִרְפִּים מִמֶּנָּה, רטריי"ט [retreit = הימנעות[2]] בְּלַעַ"ז.
רשב"ם
מתכנת: חשבון:
כי נרפים הם: ויכולין לעשות יותר:
מלבי"ם
• לפירוש "מלבי"ם" על כל הפרק •
נזבחה לאלהינו מבואר שהם נרפים מן המלאכה ובודאי בשני ימים האחרונים שהיו צועקים ללכת לזבוח היו בטלים מן המלאכה ועשו לבנים מעט, ואין זה עול אם הושם לחק לאלהינו מבואר שהם נרפים מן המלאכה ובודאי בשני ימים האחרונים שהיו צועקים ללכת לזבוח היו בטלים מן המלאכה ועשו לבנים מעט, ואין זה עול אם הושם לחק
שעם מתכונת זה שנעשה בעצלות ובבטול מלאכה ילכו לקושש תבן שלא ילכו עוד בטלים רוב היום:אור החיים
• לפירוש "אור החיים" על כל הפרק •
ואולי שיכוין לומר, שלא רצו ללכת לזבוח אלא לצד שראו שהטיב ה' עמהם - שהקל מעליהם השעבוד והם בטלים, על כן וגו', פירוש, על זה הם צועקים לאמר נזבחה וגו' פי' להביא קרבן תודה על הטוב שהוציאם מצרת השעבוד, שזולת זה מה טובת ה' עליהם להתחייב לזבוח לו, לזה אמר תכבד העבודה עליהם ומעתה לא ידברו עוד בדברים אלו של שקר כי אפי' כפי דעתם אין להם לזבוח כי פסקה טובת רפיון הצרה מעליהם.
עוד ירצה כי מאומרם נלכה ונזבחה וגו' זה יגיד כי טעמם הוא כי מה שיבטלו מעבודתם ישנו בהשבון כשיחזרו ידחקו עצמם לעבוד בכל יום חלק יותר מהרגיל עד תשלום מלאכתם אשר בטלה, לזה אמר לא תאספון לתת תבן וגו' ואת מתכונת וגו' והטעם כי נרפים וגו' על כן הם צועקים לאמר פי' צעקה שאחריה אמירה אחרת שהיא התשלום העבודה שיעשו בחזרתם אם כן תכבד וגו' והבן:
עוד ירצה באומרו ואל ישעו לשון רפיון. ואמר סיבת הרפיון הוא בדבר הנאמר להם ממשה שבעיני פרעה הוא שקר, והכוונה הוא על דרך מה שפירשתי בפסוק והשבתם וגו' כי באמצעות המורא פן יפגעם יכנס מורך בלבבם ולא יהיה בהם כח לעבודה הכבדה שעליהם לזה תכבד וגו' כנזכר:בעל הטורים
• לפירוש "בעל הטורים" על כל הפרק •
צועקים. ב' במסורה הכא ואידך בפרשת בראשית שאמר להם פרעה מה שחסר לכם מתכונת הלבנים תקבעו עצמיכם בבנין וזהו צועקים אלי מן האדמה:
- ^ היינו מצפים לצורת הבינוני של הפועל, אך בכתבי היד נותנים retreit או ריטריי"ש retreis ולא retreiz, וקשה לקבוע תרגום מתאים. לכן [מ. קטן] מציע לראות בלעז שם עצם, המוסר את משמעות העניין.
- ^ היינו מצפים לצורת הבינוני של הפועל, אך בכתבי היד נותנים retreit או ריטריי"ש retreis ולא retreiz, וקשה לקבוע תרגום מתאים. לכן [מ. קטן] מציע לראות בלעז שם עצם, המוסר את משמעות העניין.