קטגוריה:שמות ה ח
ואת מתכנת הלבנים אשר הם עשים תמול שלשם תשימו עליהם לא תגרעו ממנו כי נרפים הם על כן הם צעקים לאמר נלכה נזבחה לאלהינו
נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר · ראו פסוק זה בהקשרו במהדורת הכתיב של הפרק
* * *
וְאֶת מַתְכֹּנֶת הַלְּבֵנִים אֲשֶׁר הֵם עֹשִׂים תְּמוֹל שִׁלְשֹׁם תָּשִׂימוּ עֲלֵיהֶם לֹא תִגְרְעוּ מִמֶּנּוּ כִּי נִרְפִּים הֵם עַל כֵּן הֵם צֹעֲקִים לֵאמֹר נֵלְכָה נִזְבְּחָה לֵאלֹהֵינוּ.
נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר · ראו פסוק זה בהקשרו במהדורה המנוקדת של הפרק
* * *
וְאֶת־מַתְכֹּ֨נֶת הַלְּבֵנִ֜ים אֲשֶׁ֣ר הֵם֩ עֹשִׂ֨ים תְּמ֤וֹל שִׁלְשֹׁם֙ תָּשִׂ֣ימוּ עֲלֵיהֶ֔ם לֹ֥א תִגְרְע֖וּ מִמֶּ֑נּוּ כִּֽי־נִרְפִּ֣ים הֵ֔ם עַל־כֵּ֗ן הֵ֤ם צֹֽעֲקִים֙ לֵאמֹ֔ר נֵלְכָ֖ה נִזְבְּחָ֥ה לֵאלֹהֵֽינוּ׃
נוסח הפסוק לפי מקרא על פי המסורה · ראו פסוק זה בהקשרו במהדורה המוטעמת של הפרק
עזרה · תרשים של הפסוק מחולק על-פי הטעמים
* * *
וְ/אֶת־מַתְכֹּ֨נֶת הַ/לְּבֵנִ֜ים אֲשֶׁ֣ר הֵם֩ עֹשִׂ֨ים תְּמ֤וֹל שִׁלְשֹׁם֙ תָּשִׂ֣ימוּ עֲלֵי/הֶ֔ם לֹ֥א תִגְרְע֖וּ מִמֶּ֑/נּוּ כִּֽי־נִרְפִּ֣ים הֵ֔ם עַל־כֵּ֗ן הֵ֤ם צֹֽעֲקִים֙ לֵ/אמֹ֔ר נֵלְכָ֖ה נִזְבְּחָ֥ה לֵ/אלֹהֵֽי/נוּ׃
נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר · ראו פסוק זה בהקשרו במהדורה הדקדוקית של הפרק
* * *
הנוסח בכל מהדורות המקרא בוויקיטקסט הוא על על פי כתב יד לנינגרד (על בסיס מהדורת ווסטמינסטר), חוץ ממהדורת הטעמים, שהיא לפי מקרא על פי המסורה. לפרטים מלאים ראו ויקיטקסט:מקרא.
ביאורים: המפרשים עונים לשאלות • ביאור קצר על כל הפרק •
תרגום
| אונקלוס: | וְיָת סְכוֹם לִבְנַיָּא דְּאִנּוּן עָבְדִין מֵאֶתְמָלִי וּמִדְּקַמּוֹהִי תְּמַנּוֹן עֲלֵיהוֹן לָא תִּמְנְעוּן מִנֵּיהּ אֲרֵי בַּטְלָנִין אִנּוּן עַל כֵּן אִנּוּן מַצְוְחִין לְמֵימַר נֵיזֵיל נְדַבַּח קֳדָם אֱלָהַנָא׃ |
| ירושלמי (יונתן): | וְיַת סְכוּם לִבְנַיָא דְהִינוּן עָבְדִין מֵאִיתְמְלֵי וּמִדְקָדָמוֹי תְּמַנוּן עֲלֵיהוֹן לָא תִמְנְעוּן מִנֵיהּ אֲרוּם בַּטְלָנִין הִינוּן בְּגִין כֵּן הִינוּן צַוְוחִין לְמֵימַר נֵיזִיל נְדַבַּח נִיכְסַת חַגָא קֳדָם אֱלָהָנָא: |
רש"י (כל הפרק)
"ואת מתכנת הלבנים" - סכום חשבון הלבנים שהיה כל אחד עושה ליום כשהיה התבן נתן להם אותו סכום תשימו עליהם גם עתה למען תכבד העבודה עליהם
"כי נרפים" - מן העבודה הם לכך לבם פונה אל הבטלה וצועקים לאמר נלכה וגו' מתכנת ותוכן לבנים ולו נתכנו עלילות ואת הכסף המתוכן כולם לשון חשבון הם
"נרפים" - המלאכה רפויה בידם ועזובה מהם והם נרפים ממנה רטריי"ש (בלע"ז צוריקקגעצאגען)רש"י מנוקד ומעוצב (כל הפרק)
כִּי נִרְפִּים – מִן הָעֲבוֹדָה הֵם, לְכָךְ לִבָּם פּוֹנֶה אֶל הַבַּטָּלָה וְצוֹעֲקִים לֵאמֹר: "נֵלְכָה" וְגוֹ'.
"מַתְכֹּנֶת", "וְתֹכֶן לְבֵנִים" (להלן פס' יח), "וְלוֹ נִתְכְּנוּ עֲלִילוֹת" (שמ"א ב,ג), "אֶת הַכֶּסֶף הַמְתֻכָּן" (מל"ב יב,יב), כֻּלָּם לְשׁוֹן חֶשְׁבּוֹן הַם.
נִרְפִּים – הַמְּלָאכָה רְפוּיָה בְּיָדָם וַעֲזוּבָה מֵהֶם וְהֵם נִרְפִּים מִמֶּנָּה, רטריי"ט [retreit = הימנעות[2]] בְּלַעַ"ז.
רשב"ם (כל הפרק)
ויאמרו אלהי העברים וגו': כלומר עם ישראל מעבר הנהר באו לגור הנה, וזהו אלהי בני עבר הנהר והן עמו וצריכין לעובדו וגו' פן יפגענו וגו':
מתכנת: חשבון:
כי נרפים הם: ויכולין לעשות יותר:
מלבי"ם (כל הפרק)
"ואת מתכנת". ר"ל שיראו כמה לבנים עשו בשני ימים האחרונים, וזה יהיה לחק שמחוייבים לעשות כן תמיד, ובאר הטעם כי נרפים הם, שממה שהם צועקים לאמר נלכה נזבחה לאלהינו מבואר שהם נרפים מן המלאכה ובודאי בשני ימים האחרונים שהיו צועקים ללכת לזבוח היו בטלים מן המלאכה ועשו לבנים מעט, ואין זה עול אם הושם לחק לאלהינו מבואר שהם נרפים מן המלאכה ובודאי בשני ימים האחרונים שהיו צועקים ללכת לזבוח היו בטלים מן המלאכה ועשו לבנים מעט, ואין זה עול אם הושם לחק
שעם מתכונת זה שנעשה בעצלות ובבטול מלאכה ילכו לקושש תבן שלא ילכו עוד בטלים רוב היום:אור החיים (כל הפרק)
כי נרפים הם וגו'. צריך לדעת מי תלה צעקת עבודה לאלהים לצד שהעבודה רפויה עליהם. ואולי שיכוין לומר שלא רצו ללכת לזבוח אלא לצד שראו שהטיב ה' עמהם שהקל מעליהם השעבוד והם בטלים על כן וגו' פי' על זה הם צועקים לאמר נזבחה וגו' פי' להביא קרבן תודה על הטוב שהוציאם מצרת השעבוד, שזולת זה מה טובת ה' עליהם להתחייב לזבוח לו, לזה אמר תכבד העבודה עליהם ומעתה לא ידברו עוד בדברים אלו של שקר כי אפי' כפי דעתם אין להם לזבוח כי פסקה טובת רפיון הצרה מעליהם.
עוד ירצה כי מאומרם נלכה ונזבחה וגו' זה יגיד כי טעמם הוא כי מה שיבטלו מעבודתם ישנו בהשבון כשיחזרו ידחקו עצמם לעבוד בכל יום חלק יותר מהרגיל עד תשלום מלאכתם אשר בטלה, לזה אמר לא תאספון לתת תבן וגו' ואת מתכונת וגו' והטעם כי נרפים וגו' על כן הם צועקים לאמר פי' צעקה שאחריה אמירה אחרת שהיא התשלום העבודה שיעשו בחזרתם אם כן תכבד וגו' והבן:
עוד ירצה באומרו ואל ישעו לשון רפיון. ואמר סיבת הרפיון הוא בדבר הנאמר להם ממשה שבעיני פרעה הוא שקר, והכוונה הוא על דרך מה שפירשתי בפסוק והשבתם וגו' כי באמצעות המורא פן יפגעם יכנס מורך בלבבם ולא יהיה בהם כח לעבודה הכבדה שעליהם לזה תכבד וגו' כנזכר:בעל הטורים (כל הפרק)
תמול שלשום. ב' במסורה הכא ואידך אל עם אשר לא ידעת תמול שלשום רות באה אל עם אשר לא ידעה תמול שלשום וקרבוה לכך יצא ממנה גואל שיגאלם וישראל באו אל מצרים אשר לא ידעום תמול שלשום ודחקום ועבדו בהם והשליכו בניהם ליאור לכך יצא מהם משה שהכה אותם בעשר מכות ולקח ממונם והטביעם:
צועקים. ב' במסורה הכא ואידך בפרשת בראשית שאמר להם פרעה מה שחסר לכם מתכונת הלבנים תקבעו עצמיכם בבנין וזהו צועקים אלי מן האדמה:
הרשימה המלאה של דפים מכל רחבי ויקיטקסט שמקשרים לפסוק זה
פסוק זה באתרים אחרים: אתנ"כתא • סנונית • הכתר • על התורה • Sefaria • שיתופתא
- ^ היינו מצפים לצורת הבינוני של הפועל, אך בכתבי היד נותנים retreit או ריטריי"ש retreis ולא retreiz, וקשה לקבוע תרגום מתאים. לכן [מ. קטן] מציע לראות בלעז שם עצם, המוסר את משמעות העניין.
- ^ היינו מצפים לצורת הבינוני של הפועל, אך בכתבי היד נותנים retreit או ריטריי"ש retreis ולא retreiz, וקשה לקבוע תרגום מתאים. לכן [מ. קטן] מציע לראות בלעז שם עצם, המוסר את משמעות העניין.
דפים בקטגוריה "שמות ה ח"
קטגוריה זו מכילה את 4 הדפים המוצגים להלן, ומכילה בסך־הכול 4 דפים.