קטגוריה:שמואל ב ו ו
ויבאו עד גרן נכון וישלח עזה אל ארון האלהים ויאחז בו כי שמטו הבקר.
וַיָּבֹאוּ עַד גֹּרֶן נָכוֹן וַיִּשְׁלַח עֻזָּה אֶל אֲרוֹן הָאֱלֹהִים וַיֹּאחֶז בּוֹ כִּי שָׁמְטוּ הַבָּקָר.
וַיָּבֹ֖אוּ עַד־גֹּ֣רֶן נָכ֑וֹן וַיִּשְׁלַ֨ח עֻזָּ֜ה אֶל־אֲר֤וֹן הָֽאֱלֹהִים֙ וַיֹּ֣אחֶז בּ֔וֹ כִּ֥י שָֽׁמְט֖וּ הַבָּקָֽר׃
וַיָּבֹ֖אוּ וַ - ו' החיבור
יָּבֹ֖אוּ - פועל, קל, עתיד ברצף (ו' ההיפוך), גוף שלישי, זכר, רבים
צורת יסוד: c/935
מורפ': HC/Vqw3mp עַד עַד - מילת יחס
צורת יסוד: 5704
מורפ': HR־גֹּ֣רֶן גֹּ֣רֶן - שם עצם, זכר ונקבה, יחיד, נסמך
צורת יסוד: 1637
מורפ': HNcbsc נָכ֑וֹן נָכ֑וֹן - שם עצם, פרטי
צורת יסוד: 5225
מורפ': HNp וַיִּשְׁלַ֨ח וַ - ו' החיבור
יִּשְׁלַ֨ח - פועל, קל, עתיד ברצף (ו' ההיפוך), גוף שלישי, זכר, יחיד
צורת יסוד: c/7971
מורפ': HC/Vqw3ms עֻזָּ֜א עֻזָּ֜א - שם עצם, פרטי
צורת יסוד: 5798 a
מורפ': HNp אֶל אֶל - מילת יחס
צורת יסוד: 413
מורפ': HR־אֲר֤וֹן אֲר֤וֹן - שם עצם, זכר ונקבה, יחיד, נסמך
צורת יסוד: 727
מורפ': HNcbsc הָֽאֱלֹהִים֙ הָֽ - מילית, ה' הידיעה
אֱלֹהִים֙ - שם עצם, זכר, רבים, נפרד
צורת יסוד: d/430
מורפ': HTd/Ncmpa וַיֹּ֣אחֶז וַ - ו' החיבור
יֹּ֣אחֶז - פועל, קל, עתיד ברצף (ו' ההיפוך), גוף שלישי, זכר, יחיד
צורת יסוד: c/270
מורפ': HC/Vqw3ms בּ֔וֹ בּ֔ - מילת יחס
וֹ - סיומת, כינוי (שייכות/מושא), גוף שלישי, זכר, יחיד
צורת יסוד: b
מורפ': HR/Sp3ms כִּ֥י כִּ֥י - ו' החיבור
צורת יסוד: 3588 a
מורפ': HC שָׁמְט֖וּ שָׁמְט֖וּ - פועל, קל, עבר, גוף שלישי, משותף, רבים
צורת יסוד: 8058
מורפ': HVqp3cp הַבָּקָֽר הַ - מילית, ה' הידיעה
בָּקָֽר - שם עצם, זכר ונקבה, יחיד, נפרד
צורת יסוד: d/1241
מורפ': HTd/Ncbsa׃
תרשים הפסוק ע"פ טעמי המקרא (מקור):
וַיָּבֹ֖אוּ טפחא (מלך, דרגא 2)
עַד־גֹּ֣רֶן מונח (משרת, דרגא 5) נָכ֑וֹן אתנחתא (קיסר, דרגא 1)
וַיִּשְׁלַ֨ח קדמא (משרת, דרגא 5) עֻזָּ֜א גרש (שליש, דרגא 4)
אֶל־אֲר֤וֹן מהפך (משרת, דרגא 5) הָֽאֱלֹהִים֙ פשטא (משנה, דרגא 3)
וַיֹּ֣אחֶז מונח (משרת, דרגא 5) בּ֔וֹ זקף קטן (מלך, דרגא 2)
כִּ֥י מרכא (משרת, דרגא 5) שָׁמְט֖וּ טפחא (מלך, דרגא 2)
הַבָּקָֽר סוף פסוק\סילוק (קיסר, דרגא 1)
פרשנות מסורתית:
רש"י
מצודות
• לפירוש "מצודות" על כל הפרק •
מצודת ציון
"נכון" - שם מקום ובדברי הימים (יג ט) אמר כידון והיא היא ובשתי השמות נקראה (ראה סוטה לה ב)
"שמטו" - ענין הזזה מן המקום כמו (מלכים ב ט לג)ויאמר שמטוה
מצודת דוד
"וישלח עוזה" - הושיט את ידו
"כי שמטו הבקר" - נענענוהו ממקומו וחשב עוזה שיפול מן העגלהמלבי"ם
• לפירוש "מלבי"ם" על כל הפרק •
לו לדעת "כי" ה' השוכן בו נושא לא נישא, ואמרו חז"ל (סוטה לה א) נושאיו נשא את עצמו לא כל שכן, והסבה לזה היתה "כי שמטו הבקר" מתחת העגלה, והיה לו להבין שזה היה משאתם ופחדם:
פרשנות מודרנית:
פסוק זה באתרים אחרים: הכתר • על התורה • ספריא • תא שמע • אתנ"כתא • סנונית • שיתופתא • ב:ו:ו בייס-הספר • תרגום לאנגלית
דפים בקטגוריה "שמואל ב ו ו"
קטגוריה זו מכילה את 8 הדפים המוצגים להלן, ומכילה בסך־הכול 8 דפים.