קטגוריה:שמואל א כ יט
ושלשת תרד מאד ובאת אל המקום אשר נסתרת שם ביום המעשה וישבת אצל האבן האזל.
וְשִׁלַּשְׁתָּ תֵּרֵד מְאֹד וּבָאתָ אֶל הַמָּקוֹם אֲשֶׁר נִסְתַּרְתָּ שָּׁם בְּיוֹם הַמַּעֲשֶׂה וְיָשַׁבְתָּ אֵצֶל הָאֶבֶן הָאָזֶל.
וְשִׁלַּשְׁתָּ֙ תֵּרֵ֣ד מְאֹ֔ד וּבָאתָ֙ אֶל־הַמָּק֔וֹם אֲשֶׁר־נִסְתַּ֥רְתָּ שָּׁ֖ם בְּי֣וֹם הַֽמַּעֲשֶׂ֑ה וְיָ֣שַׁבְתָּ֔ אֵ֖צֶל הָאֶ֥בֶן הָאָֽזֶל׃
וְשִׁלַּשְׁתָּ֙ וְ - ו' החיבור
שִׁלַּשְׁתָּ֙ - פועל, פיעל, עבר ברצף (ו' ההיפוך), גוף שני, זכר, יחיד
צורת יסוד: c/8027
מורפ': HC/Vpq2ms תֵּרֵ֣ד תֵּרֵ֣ד - פועל, קל, ציווי מקוצר (Jussive), גוף שני, זכר, יחיד
צורת יסוד: 3381
מורפ': HVqj2ms מְאֹ֔ד מְאֹ֔ד - תואר הפועל
צורת יסוד: 3966
מורפ': HD וּבָאתָ֙ וּ - ו' החיבור
בָאתָ֙ - פועל, קל, עבר ברצף (ו' ההיפוך), גוף שני, זכר, יחיד
צורת יסוד: c/935
מורפ': HC/Vqq2ms אֶל אֶל - מילת יחס
צורת יסוד: 413
מורפ': HR־הַמָּק֔וֹם הַ - מילית, ה' הידיעה
מָּק֔וֹם - שם עצם, זכר, יחיד, נפרד
צורת יסוד: d/4725
מורפ': HTd/Ncmsa אֲשֶׁר אֲשֶׁר - מילית, זיקה (ש/אשר)
צורת יסוד: 834 a
מורפ': HTr־נִסְתַּ֥רְתָּ נִסְתַּ֥רְתָּ - פועל, נפעל, עבר, גוף שני, זכר, יחיד
צורת יסוד: 5641
מורפ': HVNp2ms שָּׁ֖ם שָּׁ֖ם - תואר הפועל
צורת יסוד: 8033
מורפ': HD בְּי֣וֹם בְּ - מילת יחס
י֣וֹם - שם עצם, זכר, יחיד, נסמך
צורת יסוד: b/3117
מורפ': HR/Ncmsc הַֽמַּעֲשֶׂ֑ה הַֽ - מילית, ה' הידיעה
מַּעֲשֶׂ֑ה - שם עצם, זכר, יחיד, נפרד
צורת יסוד: d/4639
מורפ': HTd/Ncmsa וְיָ֣שַׁבְתָּ֔ וְ - ו' החיבור
יָ֣שַׁבְתָּ֔ - פועל, קל, עבר ברצף (ו' ההיפוך), גוף שני, זכר, יחיד
צורת יסוד: c/3427
מורפ': HC/Vqq2ms אֵ֖צֶל אֵ֖צֶל - מילת יחס
צורת יסוד: 681
מורפ': HR הָאֶ֥בֶן הָ - מילית, ה' הידיעה
אֶ֥בֶן - שם עצם, נקבה, יחיד, נפרד
צורת יסוד: d/68
מורפ': HTd/Ncfsa הָאָֽזֶל הָ - מילית, ה' הידיעה
אָֽזֶל - שם עצם, פרטי
צורת יסוד: d/237
מורפ': HTd/Np׃
תרשים הפסוק ע"פ טעמי המקרא (מקור):
וְשִׁלַּשְׁתָּ֙ פשטא (משנה, דרגא 3)
תֵּרֵ֣ד מונח (משרת, דרגא 5) מְאֹ֔ד זקף קטן (מלך, דרגא 2)
וּבָאתָ֙ פשטא (משנה, דרגא 3)
אֶל־הַמָּק֔וֹם זקף קטן (מלך, דרגא 2)
אֲשֶׁר־נִסְתַּ֥רְתָּ מרכא (משרת, דרגא 5) שָּׁ֖ם טפחא (מלך, דרגא 2)
בְּי֣וֹם מונח (משרת, דרגא 5) הַֽמַּעֲשֶׂ֑ה אתנחתא (קיסר, דרגא 1)
וְיָ֣שַׁבְתָּ֔ מונח, זקף קטן (מלך, דרגא 2)
אֵ֖צֶל טפחא (מלך, דרגא 2)
הָאֶ֥בֶן מרכא (משרת, דרגא 5) הָאָֽזֶל סוף פסוק\סילוק (קיסר, דרגא 1)
וְשִׁלַּשְׁתָּ תסתתר שלושה ימים תֵּרֵד מְאֹד לתחתית ההר וּבָאתָ אֶל הַמָּקוֹם אֲשֶׁר נִסְתַּרְתָּ שָּׁם בְּיוֹם הַמַּעֲשֶׂה היום, ביום חול, שבו עושים מלאכה (בתקופתם לא היה נהוג לעבוד בראש חודש), וְיָשַׁבְתָּ אֵצֶל ליד הָאֶבֶן הָאָזֶל המסמן כיוונים ומרחקים להולכי דרכים.
פרשנות מסורתית:
תרגום יונתן
רש"י
"האבן האזל" - אבן שהיתה אות להולכי דרכים
"האזל" - הולכי הדרך וכן תרגם יונתן אבן אתא אבן האותמצודות
• לפירוש "מצודות" על כל הפרק •
מצודת ציון
"האזל" - ענין הלוך כמו (איוב יד יא)אזלו מים מני ים ורצה לומר סימן להולכי אורח
מצודת דוד
מלבי"ם
• לפירוש "מלבי"ם" על כל הפרק •
"ושלשת תרד מאד". ר"ל תחלק השדה (שתסתר שם) לשלשה חלקים, שבכל יום ויום תרד מאד למקום יותר נסתר מיום הקודם. והטעם, כי ביום הא' עדיין אין הסכנה גדולה כ"כ, וביום הב' שאם יכיר בו המלך ע"י שלא בא אל שולחן המלך יהיה הסכנה יותר, וביום הג' שהוא ב' דר"ח שאז אין שום אמתלא כי ביום הראשון אמר מקרה הוא כמ"ש בפסוק כ"ו, וגם שאז יחקר הוא את אביו כמ"ש בפסוק י"ב, אז הסכנה גדולה מאד, ולכן אז תרד מאד: "ובאת אל המקום אשר נסתרת שם ביום המעשה". ר"ל ביום החול שעושים בו מלאכה (כי בר"ח לא עשו מלאכה בשדות וא"צ להתרחק מאד בשדה כמו בחול שהעם מצויים שם): "וישבת אצל האבן האזל". כי שם אמצאך:
פרשנות מודרנית:
פסוק זה באתרים אחרים: הכתר • על התורה • ספריא • תא שמע • אתנ"כתא • סנונית • שיתופתא • בייס-הספר • תרגום לאנגלית
דפים בקטגוריה "שמואל א כ יט"
קטגוריה זו מכילה את 4 הדפים המוצגים להלן, ומכילה בסך־הכול 4 דפים.