מצודות על שמואל א כ
<< · מצודות על שמואל א · כ · >>
פסוק א
מצודת דוד
פסוק ב
מצודת דוד
"ומדוע יסתיר" - אם דרכו לגלות לפני מצפון לבו מדוע יסתיר הדבר הזה אם כן בודאי אין זאת אמת
"חלילה" - חולין הוא לאבי לעבור על השבועה אשר נשבע לבל ימיתך וחשב יהונתן שכל מה שעשה אביו לא היתה מדעת שלימה כי אם מרוח רעה הבאה אליופסוק ג
מצודת ציון
"ואולם" - ואבל
"כפשע" - מלשון פסיעה וצעדה
מצודת דוד
פסוק ד
מצודת דוד
פסוק ה
מצודת דוד
"ושלחתני" - רצה לומר לזאת העצה היעוצה שהיום תשלחני להסתר היום ומחר ומחרתו עד הערב עד עת תוכל להודיעני אחר הסעודה
"ואנכי וגו'" - דרכי לשבת עם המלך לאכול על שולחנו
"חדש מחר" - רצה לומר ראש חדש והיה מדרך כל אוכלי שלחן המלך לבוא בו אל השולחן ולא יעדרו אבל בשאר הימים היה מי מהם לפעמים נמנע מלבואפסוק ו
מצודת ציון
"פקוד" - ענין זכרון והשגחה כמו (בראשית כא א) וה' פקד את שרה
"נשאול" - מלשון שאלה ובקשה
"לרוץ" - לילך במרוצה ומהר
"הימים" - השנה כמו (ויקרא כה כט)ימים תהיה גאולתו
מצודת דוד
פסוק ז
מצודת ציון
"כה" - כן
"כלתה" - ענין סוף וגמר
מצודת דוד
"דע כי כלתה" - רצה לומר סוף דעתו להמיתני ולזה חרה לו על מה שלא אהיה מצוי אצלו לשלוח בי יד
"טוב" - רצה לומר טוב עשית מה שנתת לו רשות ללכת
"שלום לעבדך" - אז תדע כי שלום לי ואינו רוצה להמיתניפסוק ח
מצודת דוד
"ואם יש בי עון" - רצה לומר ואם לאחר זמן מצאת בי עון ובעבורו תפר הברית
"תביאני" - כי אם לא תגלה אזני אבוא שוב לפני אביך ותהיה אתה הגורם
"ועשית חסד" - לגלות אזני מה נהיה
"כי בברית" - לזאת מהראוי שתעשה עמדי חסדפסוק ט
מצודת דוד
"כי אם ידוע אדע וגו'" - רצה לומר לא נמצא בך עון שבעבורה אעלים ממך דברי אבי
"חלילה לך" - חולין הוא לך מלהיות נמצא בך עון שבעבורו יופר הבריתפסוק י
מצודת ציון
"יענך" - ישיבך
"קשה" - תשובה קשה
מצודת דוד
"או מה" - רצה לומר מה יענך טוב או מה יענך קשה ומסוף המקרא למדנו חסרון ראשיתו
"מי יגיד לי" - רצה לומר על ידי מי תגיד ליפסוק יא
מצודת דוד
פסוק יב
מצודת ציון
"אחקור" - מלשון חקירה ודרישה
מצודת דוד
"והנה טוב" - כשתהיה ההודעה טובה
"ולא אז וגו'" - וכי לא אז אשלח אליך לבשרך טובה בתמיה
"כעת מחר" - כעת הזאת ביום מחר השלישית הוא יום שאחר ראש חדש
"ה' אלהי ישראל" - רצה לומר הריני נשבע בה' וגו'פסוק יג
מצודת דוד
"כי ייטב" - כאשר יהיה ישרו טוב בעיני אבי להרע לך עם כי יקשה בעיני לבשרך רעה עם כל זה אגלה אזנך כי ההליכה מפה לטובה תחשב כי תלך בשלום מבלי פחד וסוף הדבר יהיה כי מלוך תמלוך וזהו ויהי ה' עמך וגו'
"כה יעשה וגו'" - הוא ענין שבועה וגזם ולא אמר והרי הוא כאלו אמר טובה כזאת יעשה לי וכן יוסיף וגו'פסוק יד
מצודת דוד
פסוק טו
מצודת ציון
"ולא תכרית" - רצה לומר לא תמנע
מצודת דוד
"ולא בהכרית" - אף לא אשאל שתשמור הברית בעת יכרית ה' את אויביו והם בית שאול שיוכרתו כלם בסבת הגבעונים ואמר גם לא אשאל לפרט שתחמול אז על זרעי כי הברית כולל הכל וידעתי כי שמור תשמור
"ולא תכרית" - אף לא אשאל שלא תכרית למנוע ולבטל חסדך מעם ביתיפסוק טז
מצודת דוד
"ובקש" - זה מדברי יונתן שאמר ה' יבקש מאויבי דוד לשלם גמול ואף ממני אם אהיה לו לאויב למנוע החסד מביתו
"עם בית דוד" - לעשות חסד עם ביתו בעוד היותו נרדף משאולפסוק יז
מצודת דוד
פסוק יח
מצודת ציון
"ונפקדת" - ענין זכרון
"יפקד" - ענינו חסרון כמו (במדבר לא מט)ולא נפקד ממנו איש
מצודת דוד
פסוק יט
מצודת ציון
"האזל" - ענין הלוך כמו (איוב יד יא)אזלו מים מני ים ורצה לומר סימן להולכי אורח
מצודת דוד
פסוק כ
מצודת ציון
"צדה" - מלשון צד
"אורה" - אשליך כמו (שמות טו ד)ירה בים
"למטרה" - הוא הדבר אשר המורים מכוונים להשליך בו כמו (איכה ג יב)כמטרא לחץ
מצודת דוד
"צדה אורה" - אשליך לצד האבן ההוא כאלו אני מורה למטרה
"שלשת החצים" - האחד לירות ראשון והשני אחריו אם להרחיקו אם להקריבו כפי הסימן האמור בענין ואולי לא יכוין בהשני לקח עוד אחד ובו יכוין לפי הסימן הנרצהפסוק כא
מצודת ציון
"והנה" - להצד הזה
מצודת דוד
"קחנו" - אז אתה קח החץ ובוא
"חי ה'" - נשבע לו שבאם יאמר כזאת בודאי שלום לו ואין דבר רע ועם כל זה לא רצה לקרות לו שלא יודע שבעצתו נסתר
"אם אמור אומר" - רצה לומר הסימן הזה יהיה בידך אם אומר לנער הנה החצים ממך והנה רצה לומר קרובים אלי ממך ועברת מהם ולהלאה כי כשירצה לעשות זה הסימן יזרוק שוב חץ להיות קרוב אליו מן הנער
"והנה אשלח" - לאחר זה אשלח הנער אשר עמד למצוא החציםפסוק כב
מצודת ציון
"לעלם" - לנער כמו (לעיל יז נו) בן מי זה העלם
מצודת דוד
"כי שלחך ה'" - רצה לומר ההליכה תהיה לך לטובה ומה' היא
"לך" - אז לך לדרכך וברח לך
"ממך והלאה" - להלן ממקום עמדך כי כשירצה לעשות זה הסימן יזרוק שוב חץ להיות רחוק מהראשון וכאשר עשה באמתפסוק כג
מצודת דוד
"הנה ה'" - רצה לומר אין בינינו עד ואך הנה העד יהיה ה' וגו'
"והדבר" - כאומר ואם תלך לך זכור תזכור הדבר אשר דברנו והוא דברי הברית שכרתנופסוק כה
מצודת ציון
"ויפקד" - מענין חסרון
מצודת דוד
"ויפקד" - נחסר היה המקום מן היושב
"על מושבו" - על המקום המיוחד לו לשבת בה והוא במקום המושב שאצל הקיר
"ויקם יהונתן" - כי סדר הישיבה היה אשר ישב דוד סמוך להמלך ואחריו יהונתן ואחריו אבנר וישב עתה המלך במקומו ויהונתן במקומו ואבנר במקומו וכשלא בא דוד נשאר יהונתן יושב סמוך לאביו מבלי אמצעי ואין מדרך הבן להסב אצל אביו לזה קם יהונתן ממקומו לשבת במקום אבנר והוא ישב במקום יהונתן מצד שאול להיות הוא אמצעי בין שאול ליהונתן בנו (ולא ישב אבנר במקום דוד ולהשאיר יהונתן במקומו כי חשב פן יבוא עוד דוד וישב במקומו ואף כי יהונתן ידע שלא יבוא מכל מקום עשה עצמו בתחילה כלא יודע עם שאמר בסוף שנשאל ממנו וגו' ומטעם זה ישב מתחילה במקומו כאלו לא ידע)פסוק כו
מצודת ציון
"מאומה" - כלל לא
"בלתי" - ענינו כמו בל ו'לא'
מצודת דוד
פסוק כז
מצודת דוד
"גם תמול" - כי חשב אם היה מקרה היה לו לבוא היום חלופו עם שאין הדבר קבוע בכל יום מימות החול
"ממחרת החדש השני" - רצה לומר ממחרת ראש חדש שהוא שני לחדשפסוק כח
מצודת דוד
פסוק כט
מצודת ציון
"אמלטה" - ענין הצלה והשמטה מדבר מה
מצודת דוד
"על כן לא בא" - כי נתתי לו רשות ללכת והלך לו
"ואראה את אחי" - בשמחת הזבח
"אמלטה נא" - מעבודת המלך
"והוא צוה לי" - לבוא על הזבח וחוזר ומפרש מי היה המצוה ואמר אחי אליאב הבכור הוא היה המצוה
"שלחני" - תן לי רשות ללכת
"זבח משפחה" - אותו היום היו בני משפחתו זובחים בעירו זבחי שלמיםפסוק ל
מצודת ציון
"נעות" - מלשון עון ופשע.
"המרדות" - מלשון מרד.
"לבן ישי" - כמו בבן ישי, ובא הלמ"ד במקום הבי"ת, וכן (תהלים ט ה): "ישבת לכסא", ומשפטו בכסא.
"ערוה" - ענינו הגלות הדופי, כמו (דברים כד א): "ערות דבר".
מצודת דוד
"בן נעות המרדות" - רצה לומר, כאשר אמך היא נפשעת בדבר המרידה למרוד בי, כן אתה בנה דומה לה לפשוע בדבר המרד.
"הלא ידעתי" - מאז ידעתי שאתה בוחר בבן ישי להיות מולך, וזה לבשתך ולבושת הגלות דופי אמך, כי הלא יאמרו הבריות "אין זה כי אם זנתה אמו והוא אינו בן שאול, ולזה יאהב לשונאי שאול".פסוק לא
מצודת ציון
"תכון" - מלשון הכנה וקיום
"בן מות" - איש מות
מצודת דוד
"ועתה שלח" - הואיל ואתה נתת לו רשות ללכת עליך להשיבו כי הוא בן מות ואמיתנו
"כי כל הימים" - רצה לומר כי אם לא בחרת בו שימלוך הוא לא היית מצילו מידי כי כל ימי חייו לא תתקיים לא אתה ולא המלכותפסוק לב
מצודת דוד
פסוק לג
מצודת ציון
"ויטל" - השליך
מצודת דוד
פסוק לד
מצודת דוד
"אל דוד" - בראותו כי כלתה אליו הרעה
"כי הכלימו" - ובעבור כי הכלימו אביו שקראו בן נעות המרדות והטיל עליו החנית
"ביום החדש השני" - רצה לומר ביום השני להחדשפסוק לה
מצודת ציון
"למועד" - מקום המיועד וקבוע וכאשר יאמר על זמן קבוע כמו כן יאמר על מקום קבוע וכן (איוב ל כג)ובית מועד לכל חי
מצודת דוד
"למועד דוד" - אל המקום המיועד אשר דוד נועד להסתר בה
"ויהי בבוקר" - ביום השלישי מהחדש ולא ביום השני כאשר קבעו כי חשב פן ירגיש מי בדבר ולזה הלך בבוקר שאז הדרך לעשות טיול ולירות בחצים ובעל כרחו ישב שם דוד עד בואופסוק לו
מצודת ציון
"מורה" - מלשון יריה והשלכה
מצודת דוד
פסוק לז
מצודת ציון
"אחרי הנער" - רצה לומר אל הנער כשהוא אחריו
מצודת דוד
"הלא החצי" - אשר יריתי באחרונה הלא היא ממך והלאה
"עד מקום החצי" - אשר ירה בראשונהפסוק לח
מצודת ציון
"חושה" - גם היא כענין מהירות כמו (תהלים לח כג)חושה לעזרתי וכפל הדבר במלות שונות
מצודת דוד
"את החצים" - הראשונה והשניה
"מהרה חושה" - רוץ מהר אחר השניה ולא תעמוד במקום הראשונהפסוק לט
מצודת דוד
פסוק מ
מצודת דוד
פסוק מא
מצודת ציון
"הגדיל" - מלשון גודל ורבוי
מצודת דוד
"את רעהו" - עם רעהו על כי היה קשה להם הפרידה
"עד דוד הגדיל" - הרבה לבכות יותר מיהונתן
"לאפיו" - על פניו
"מאצל הנגב" - מצד הדרומי של אבן האזל ויהונתן ירה החצים מול צד הצפוני
"ודוד קם" - היות מתחלה היו שם אנשים ולא היה יכול לדבר עם דוד פנים אל פנים וכאשר חשש מזה מאז ולכך עשה הסימן עם החצים וכאשר גמר הסימן הלכו להם האנשים ושלח גם הוא את הנער וכאשר שמע דוד בשלחו את הנער הבין בדבר שאין שם איש וקם ממקומו והלך אליו
"הנער בא" - רצה לומר הלך לבוא העירהפסוק מב
מצודת דוד
"אשר נשבענו" - כאומר זכור תזכור אשר נשבענו ואמרנו ה' יהיה לעד ביני ובינך וגו'
<< · מצודות על שמואל א · כ · >>