מ"ג שמואל א כ יט
<< · מ"ג שמואל א · כ · יט · >>
כתיב (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
ושלשת תרד מאד ובאת אל המקום אשר נסתרת שם ביום המעשה וישבת אצל האבן האזל
מנוקד (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
וְשִׁלַּשְׁתָּ תֵּרֵד מְאֹד וּבָאתָ אֶל הַמָּקוֹם אֲשֶׁר נִסְתַּרְתָּ שָּׁם בְּיוֹם הַמַּעֲשֶׂה וְיָשַׁבְתָּ אֵצֶל הָאֶבֶן הָאָזֶל.
עם טעמים (נוסח הפסוק לפי מקרא על פי המסורה):
וְשִׁלַּשְׁתָּ֙ תֵּרֵ֣ד מְאֹ֔ד וּבָאתָ֙ אֶל־הַמָּק֔וֹם אֲשֶׁר־נִסְתַּ֥רְתָּ שָּׁ֖ם בְּי֣וֹם הַֽמַּעֲשֶׂ֑ה וְיָ֣שַׁבְתָּ֔ אֵ֖צֶל הָאֶ֥בֶן הָאָֽזֶל׃
תרגום יונתן
רש"י
"האבן האזל" - אבן שהיתה אות להולכי דרכים
"האזל" - הולכי הדרך וכן תרגם יונתן אבן אתא אבן האותמצודות
• לפירוש "מצודות" על כל הפרק •
מצודת ציון
"האזל" - ענין הלוך כמו (איוב יד יא)אזלו מים מני ים ורצה לומר סימן להולכי אורח
מצודת דוד
מלבי"ם
• לפירוש "מלבי"ם" על כל הפרק •
"ושלשת תרד מאד". ר"ל תחלק השדה (שתסתר שם) לשלשה חלקים, שבכל יום ויום תרד מאד למקום יותר נסתר מיום הקודם. והטעם, כי ביום הא' עדיין אין הסכנה גדולה כ"כ, וביום הב' שאם יכיר בו המלך ע"י שלא בא אל שולחן המלך יהיה הסכנה יותר, וביום הג' שהוא ב' דר"ח שאז אין שום אמתלא כי ביום הראשון אמר מקרה הוא כמ"ש בפסוק כ"ו, וגם שאז יחקר הוא את אביו כמ"ש בפסוק י"ב, אז הסכנה גדולה מאד, ולכן אז תרד מאד: "ובאת אל המקום אשר נסתרת שם ביום המעשה". ר"ל ביום החול שעושים בו מלאכה (כי בר"ח לא עשו מלאכה בשדות וא"צ להתרחק מאד בשדה כמו בחול שהעם מצויים שם): "וישבת אצל האבן האזל". כי שם אמצאך:
<< · מ"ג שמואל א · כ · יט · >>