קטגוריה:שמואל א כא ה
ויען הכהן את דוד ויאמר אין לחם חל אל תחת ידי כי אם לחם קדש יש אם נשמרו הנערים אך מאשה.
וַיַּעַן הַכֹּהֵן אֶת דָּוִד וַיֹּאמֶר אֵין לֶחֶם חֹל אֶל תַּחַת יָדִי כִּי אִם לֶחֶם קֹדֶשׁ יֵשׁ אִם נִשְׁמְרוּ הַנְּעָרִים אַךְ מֵאִשָּׁה.
וַיַּ֨עַן הַכֹּהֵ֤ן אֶת־דָּוִד֙ וַיֹּ֔אמֶר אֵֽין־לֶ֥חֶם חֹ֖ל אֶל־תַּ֣חַת יָדִ֑י כִּֽי־אִם־לֶ֤חֶם קֹ֙דֶשׁ֙ יֵ֔שׁ אִם־נִשְׁמְר֥וּ הַנְּעָרִ֖ים אַ֥ךְ מֵאִשָּֽׁה׃
וַיַּ֨עַן וַ - ו' החיבור
יַּ֨עַן - פועל, קל, עתיד ברצף (ו' ההיפוך), גוף שלישי, זכר, יחיד
צורת יסוד: c/6030 b
מורפ': HC/Vqw3ms הַכֹּהֵ֤ן הַ - מילית, ה' הידיעה
כֹּהֵ֤ן - שם עצם, זכר, יחיד, נפרד
צורת יסוד: d/3548
מורפ': HTd/Ncmsa אֶת אֶת - מילית, מושא ישיר (את)
צורת יסוד: 853
מורפ': HTo־דָּוִד֙ דָּוִד֙ - שם עצם, פרטי
צורת יסוד: 1732
מורפ': HNp וַיֹּ֔אמֶר וַ - ו' החיבור
יֹּ֔אמֶר - פועל, קל, עתיד ברצף (ו' ההיפוך), גוף שלישי, זכר, יחיד
צורת יסוד: c/559
מורפ': HC/Vqw3ms אֵֽין אֵֽין - מילית, שלילה
צורת יסוד: 369
מורפ': HTn־לֶ֥חֶם לֶ֥חֶם - שם עצם, זכר ונקבה, יחיד, נסמך
צורת יסוד: 3899
מורפ': HNcbsc חֹ֖ל חֹ֖ל - שם עצם, זכר, יחיד, נפרד
צורת יסוד: 2455
מורפ': HNcmsa אֶל אֶל - מילת יחס
צורת יסוד: 413
מורפ': HR־תַּ֣חַת תַּ֣חַת - מילת יחס
צורת יסוד: 8478
מורפ': HR יָדִ֑י יָדִ֑ - שם עצם, זכר ונקבה, יחיד, נסמך
י - סיומת, כינוי (שייכות/מושא), גוף ראשון, משותף, יחיד
צורת יסוד: 3027
מורפ': HNcbsc/Sp1cs כִּֽי כִּֽי - ו' החיבור
צורת יסוד: 3588 b
מורפ': HC־אִם אִם - ו' החיבור
צורת יסוד: 518 b
מורפ': HC־לֶ֤חֶם לֶ֤חֶם - שם עצם, זכר ונקבה, יחיד, נסמך
צורת יסוד: 3899
מורפ': HNcbsc קֹ֨דֶשׁ֙ קֹ֨דֶשׁ֙ - שם עצם, זכר, יחיד, נפרד
צורת יסוד: 6944
מורפ': HNcmsa יֵ֔שׁ יֵ֔שׁ - מילית, הצבעה
צורת יסוד: 3426
מורפ': HTm אִם אִם - ו' החיבור
צורת יסוד: 518 a
מורפ': HC־נִשְׁמְר֥וּ נִשְׁמְר֥וּ - פועל, נפעל, עבר, גוף שלישי, משותף, רבים
צורת יסוד: 8104
מורפ': HVNp3cp הַנְּעָרִ֖ים הַ - מילית, ה' הידיעה
נְּעָרִ֖ים - שם עצם, זכר, רבים, נפרד
צורת יסוד: d/5288
מורפ': HTd/Ncmpa אַ֥ךְ אַ֥ךְ - מילית, חיוב
צורת יסוד: 389
מורפ': HTa מֵאִשָּֽׁה מֵ - מילת יחס
אִשָּֽׁה - שם עצם, נקבה, יחיד, נפרד
צורת יסוד: m/802
מורפ': HR/Ncfsa׃
תרשים הפסוק ע"פ טעמי המקרא (מקור):
וַיַּ֨עַן קדמא (משרת, דרגא 5) הַכֹּהֵ֤ן מהפך (משרת, דרגא 5) אֶת־דָּוִד֙ פשטא (משנה, דרגא 3)
וַיֹּ֔אמֶר זקף קטן (מלך, דרגא 2)
אֵֽין־לֶ֥חֶם מרכא (משרת, דרגא 5) חֹ֖ל טפחא (מלך, דרגא 2)
אֶל־תַּ֣חַת מונח (משרת, דרגא 5) יָדִ֑י אתנחתא (קיסר, דרגא 1)
כִּֽי־אִם־לֶ֤חֶם מהפך (משרת, דרגא 5) קֹ֨דֶשׁ֙ פשטא (משנה, דרגא 3)
יֵ֔שׁ זקף קטן (מלך, דרגא 2)
אִם־נִשְׁמְר֥וּ מרכא (משרת, דרגא 5) הַנְּעָרִ֖ים טפחא (מלך, דרגא 2)
אַ֥ךְ מרכא (משרת, דרגא 5) מֵאִשָּֽׁה סוף פסוק\סילוק (קיסר, דרגא 1)
וַיַּעַן הַכֹּהֵן אֶת דָּוִד וַיֹּאמֶר: "אֵין לֶחֶם חֹל אֶל לא נכנס אל תַּחַת יָדִי, כִּי אִם לֶחֶם קֹדֶשׁ לֶחֶם הַפָּנִים (ראה פסוק ז) שרק כהנים רשאים לאוכלו (ויקרא כד, ה) יֵשׁ אִם ויוכלו הנערים שלך לאוכלו אם נִשְׁמְרוּ הַנְּעָרִים אַךְ מֵאִשָּׁה לפחות מטומאת משכב (ויקרא טו, יח)".
פרשנות מסורתית:
רש"י
רד"ק
רלב"ג
מצודות
• לפירוש "מצודות" על כל הפרק •
מצודת ציון
"חול" - חולין
מצודת דוד
"אך מאשה" - כאלו אמר אך אם נשמרו הנערים מאשה רצה לומר מטומאת קרי ואף שהלחם ההוא אסור לזרים מכל מקום רצה להאכילם מחמת גודל הרעבון אולם דוקא לטהורים
"אם נשמרו הנערים" - הם הנערים שאמר דוד ששלחם אל מקום פלוני אלמוני וחשב שהאמת אתו ולהם יביא הלחם
"לחם קדש" - לחם הפנים היו וכבר נסתלקו מהשלחן והוקטרו הבזיכיןמלבי"ם
• לפירוש "מלבי"ם" על כל הפרק •
(ה) "ויען הכהן, אין לחם חל אל תחת ידי כי אם לחם קדש יש". לפי הפשט היה בידו תרומת לחמי תודה, ומבואר בזבחים (זבחים קיז, ב) "שתרומת לחמי תודה אינו נוהג רק בזמן במה גדולה", ומכל מקום היה דרכם להרימם ולתת לכהן המקריב, כמו שהיו נוהגים בחזה ושוק שגם כן אין אין נוהגים בבמה (וכמ"ש
(שמואל א ט, כד): "על וירם את השוק והעליה", ובכ"מ דינו כקדשים קלים שנאכלים לזרים ולא לטמאים, וז"ש "אם נשמרו הנערים אך מאשה":
אלשיך
חומת אנך
• לפירוש "חומת אנך" על כל הפרק •
(ה) "כי אם לחם קדש". אמרו במדרש שמואל[1]: דוד אשכחיה לאחימלך שהיה עושה לחם הפנים בשבת. אמר לו דוד: "ביום השבת יערכנו" - עריכתו בשבת ואין מעשהו בשבת. אמר לו אחימלך: כך למדנו דואג האדומי דמעשהו דוחה את השבת. אמר לו דוד: כך מקובלני - עריכתו בשבת ואין מעשהו בשבת. עד כאן.
וצריך להבין דבאותה שעה שבא דוד אצל אחימלך מסוכן היה שאחזו בולמוס שהרי אכל לחם הפנים האסור לזרים כדכתיב בקרא ובמנחות דף צ"ו וא"כ בשעת טירוף הדעת כזו שאחזו בולמוס מה לו לדוד בהוראות. ופירש הרב הגדול מהר"י רוזאניס ז"ל בס' הבהיר פרשת דרכים דרוש י"ג דף ל' ע"ד דדוד הע"ה עיקר כונתו היתה לשאול באורים ותומים לדעת את הדרך ילך בה וחשש מאחימלך אולי יהיה סובר כסברת דואג שאין נשאלין למי שצורך הצבור [בו] אלא למלך שהרי אחימלך סמך על דואג דמעשה לחם הפנים דוחה שבת. ואם בשעת מעשה היה דוד אומר לאחימלך דנשאלין למי שצורך הצבור בו לא ישמע אליו אחימלך דקי"ל ת"ח שמורה הלכה ובא אם קודם מעשה אמרה שומעין לו ואם לאו אין שומעין לו כמ"ש ביבמות דף ע"ז והיינו אם נוגע בדבר כמ"ש התוס'. לכן רצה לומר אצל דין זה דנשאלין למי שצורך הצבור הוראה אחרת דעריכת לחם הפנים בשבת ואין מעשה דוחה שבת דבזה לא היה נוגע בדבר וכיון דאמר מילתא אחריתי בהדיה הך מילתא שנוגע בדבר מהימן כמ"ש בש"ס ביבמות דף צ"ח זהו תורף דברי הרב פרשת דרכים ז"ל. ויש להעיר קצת דקודם זה כבר אחימלך היה שואל באו"ת לדוד המלך כמו שכתוב הוא לשאול "היום החילותי לשאול לו באלהים" ופירש רש"י ז"ל "בתמיהא זה ימים רבים שצורך הצבור בו ומאז אני שואל". וא"כ אמאי הוצרך לזה. ותו דדואג לא גילה דעתו אלא כשדיבר על אחימלך לשאול וחלק על אבנר ועמשא וסנהדרין כמשז"ל והביא כל זה הרב פרשת דרכים ז"ל עצמו באותו הדף עצמו ע"א ע"ש. ויש לישב:
ילקוט שמעוני
• לפירוש "ילקוט שמעוני" על כל הפרק •
אמר לו: אי אתה יודע (לז) שהנוגע באשה שהוא אסור לאכול בקדשים?
אמר לו דוד: יש לנו שלשה ימים שאין אנו מכירין אשה, שנאמר: כי אם אשה עצורה לנו כתמול שלשום ויהיו כלי הנערים קדש.
והיה שבת וראה אותם דוד שהיו אופין לחם הפנים בשבת שהורה להם דואג.
אמר להם: מה אתם עושין?
אפייתו אין דוחה שבת כי אם עריכתו, שנאמר: ביום השבת יערכנו.
כיון שלא מצא שם כי אם לחם הפנים, אמר לו דוד: תן לי שלא נמות ברעב שספק נפשות (לח) דוחה שבת.
וכמה אכל דוד באותה שעה?
אמר ר' הונא:
קרוב לשבע סאין אכל דוד לרעבונו שאחזו בולמוס.
- ^ בפרשת דרכים לבעל ה"משנה למלך" דרוש יג, הביא ממדרש שמואל - ויקיעורך
פרשנות מודרנית:
פסוק זה באתרים אחרים: הכתר • על התורה • ספריא • תא שמע • אתנ"כתא • סנונית • שיתופתא • תרגום לאנגלית
דפים בקטגוריה "שמואל א כא ה"
קטגוריה זו מכילה את 8 הדפים המוצגים להלן, ומכילה בסך־הכול 8 דפים.