מ"ג שמואל א כא ה

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
מקראות גדולות שמואל א


<< · מ"ג שמואל א כא · ה · >>

מקרא

כתיב (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
ויען הכהן את דוד ויאמר אין לחם חל אל תחת ידי כי אם לחם קדש יש אם נשמרו הנערים אך מאשה

מנוקד (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
וַיַּעַן הַכֹּהֵן אֶת דָּוִד וַיֹּאמֶר אֵין לֶחֶם חֹל אֶל תַּחַת יָדִי כִּי אִם לֶחֶם קֹדֶשׁ יֵשׁ אִם נִשְׁמְרוּ הַנְּעָרִים אַךְ מֵאִשָּׁה.

עם טעמים (נוסח הפסוק לפי מקרא על פי המסורה):
וַיַּ֨עַן הַכֹּהֵ֤ן אֶת־דָּוִד֙ וַיֹּ֔אמֶר אֵֽין־לֶ֥חֶם חֹ֖ל אֶל־תַּ֣חַת יָדִ֑י כִּֽי־אִם־לֶ֤חֶם קֹ֙דֶשׁ֙ יֵ֔שׁ אִם־נִשְׁמְר֥וּ הַנְּעָרִ֖ים אַ֥ךְ מֵאִשָּֽׁה׃


רש"י (כל הפרק)(כל הפסוק)

"אך מאשה" - בקושי אני מאכילן לזרים אך זה אי אפשר שאכילנו לטמאים

מצודות (כל הפרק)(כל הפסוק)

מצודת דוד

"אך מאשה" - כאלו אמר אך אם נשמרו הנערים מאשה רצה לומר מטומאת קרי ואף שהלחם ההוא אסור לזרים מכל מקום רצה להאכילם מחמת גודל הרעבון אולם דוקא לטהורים

"אם נשמרו הנערים" - הם הנערים שאמר דוד ששלחם אל מקום פלוני אלמוני וחשב שהאמת אתו ולהם יביא הלחם

"לחם קדש" - לחם הפנים היו וכבר נסתלקו מהשלחן והוקטרו הבזיכין

מצודת ציון

"חול" - חולין