קטגוריה:שיר השירים ז יד
הדודאים נתנו ריח ועל פתחינו כל מגדים חדשים גם ישנים דודי צפנתי לך.
הַדּוּדָאִים נָתְנוּ רֵיחַ וְעַל פְּתָחֵינוּ כׇּל מְגָדִים חֲדָשִׁים גַּם יְשָׁנִים דּוֹדִי צָפַנְתִּי לָךְ.
הַֽדּוּדָאִ֣ים נָֽתְנוּ־רֵ֗יחַ וְעַל־פְּתָחֵ֙ינוּ֙ כׇּל־מְגָדִ֔ים חֲדָשִׁ֖ים גַּם־יְשָׁנִ֑ים דּוֹדִ֖י צָפַ֥נְתִּי לָֽךְ׃
הַֽ/דּוּדָאִ֣ים נָֽתְנוּ־רֵ֗יחַ וְ/עַל־פְּתָחֵ֙י/נוּ֙ כָּל־מְגָדִ֔ים חֲדָשִׁ֖ים גַּם־יְשָׁנִ֑ים דּוֹדִ֖/י צָפַ֥נְתִּי לָֽ/ךְ׃
תרשים הפסוק ע"פ טעמי המקרא (מקור):
הַֽדּוּדָאִ֣ים מונח (משרת, דרגא 5) נָֽתְנוּ־רֵ֗יחַ רביעי (משנה, דרגא 3)
וְעַל־פְּתָחֵ֨ינוּ֙ פשטא (משנה, דרגא 3)
כָּל־מְגָדִ֔ים זקף קטן (מלך, דרגא 2)
חֲדָשִׁ֖ים טפחא (מלך, דרגא 2)
גַּם־יְשָׁנִ֑ים אתנחתא (קיסר, דרגא 1)
דּוֹדִ֖י טפחא (מלך, דרגא 2)
צָפַ֥נְתִּי מרכא (משרת, דרגא 5) לָֽךְ סוף פסוק\סילוק (קיסר, דרגא 1)
דודא רפואי:
נָתְנוּ רֵיחַ, וְעַל פְּתָחֵינוּ פיתחי הסוכה בה הם נמצאים כָּל מְגָדִים פירות מתוקים, חֲדָשִׁים גַּם יְשָׁנִים וגם פירות שהבשילו ממזמן, דּוֹדִי צָפַנְתִּי לָךְ וגם אני שמרתי והסתרתי לך משהו."
פרשנות מסורתית:
רש"י
"ועל פתחינו כל מגדים" - יש בידינו שכר מצות הרבה
"חדשים גם ישנים" - שחדשו סופרים עם הישנים שכתבת עלי
"צפנתי לך" - לשמך ולעבודתך צפנתים בלבי ד"א צפנתי להראות לך שקיימתםאבן עזרא
• לפירוש "אבן עזרא" על כל הפרק •
מלבי"ם
• לפירוש "מלבי"ם" על כל הפרק •
(יד) "הדודאים". הרעיה אומרת הנה הדודאים שלוקטים אותן בעבור טוב ריחם, אבל הם נתנו ריח ר"ל שריחם אינו מיוחד לבעליהם לבד. כי הם הפקר בשדה וכבר נתנו ריח לכל עובר. וגם כל מגדים הם על פתחינו. ר"ל גם המגדים העומדים למאכל ועונג הם על הפתח, הפקר לכל. חדשים ר"ל המגדים הם חדשים ובכ"ז דומים כישנים, אחר ששבענו מהם די והותר כל אלה אינם חשובים, רק דודי ואהבתי צפנתי לך זה אינו הפקר ואינו כדבר ישן. כי צפנתי את אהבתי רק לך וצפנתים מעין כל. כי לך המה:
מליצה:
(יד) "הדודאים". ר"ל העיון והמעשה אינו מיוחד לה' לבדו, כי יעשה לפעמים בעבור פניות חיצוניות והנאות הגוף, הדודאים המעלים ריח, (שהוא משל המושכלות), הם נתנו ריח. הפקר לכל, כי הם הפקר בשדה, ר"ל כי העיון יהיה גם בדברים חיצונים וחכמות חיצוניות הבלתי נובעים לעבודת ה', (ותפס דודאים שמסגולתם לעורר אהבה בין איש לאשתו אבל זו אהבה גשמיית) ר"ל שישכיל ויעיין בעיונים הבלתי מעוררים אהבה רוחניית שהוא אהבת ה' ובזה הריח הפקר לכל כחות החומר לא לה' לבדו (ועיין בהקדמה בזוהר דף י"ב). וכן על פתחינו כל מגדים. שהם הפירות ר"ל פרי המעשים. הם על פתחינו מבחוץ, לא יובאו אל הקדש פנימה, כי המעשים בלא אהבת ה' הם גויות בלא נשמה קליפות בלא תוך, ועומדים על הפתח ולא יבואו בחדרים הפנימיים וחגוי הלב, והם חדשים גם ישנים. ר"ל גם המצות החשובות הם ישנות ונעשות מתוך ההרגל בלבד מצות אנשים מלומדה אחר שאין בתוכם אהבת ה' אבל דודי צפנתי לך. האהבה מה שעבדתי את ה' מאהבה זאת היא הצפון לה' לבד ומיוחד לה' והיה כולו קדש:מדרש רבה
הדודאים נתנו ריח אלו עולמי ישראל שלא טעמו טעם חטא. ועל פתחינו כל מגדים אלו בנות ישראל, שדבקו בבעליהן ואינן מכירות אדם אחר. דבר אחר: הדודאים נתנו ריח ר' יודן ור' לוי ר' יודן אמר: בא וראה כמה הם חביבין הדודאים לפני מי שאמר והיה העולם, שבשכר הדודאים הללו עמדו שני שבטים גדולים מסוימים, ואלו הם: שבטו של יששכר. ושבטו של זבולון, שנאמר: (בראשית ל') ויבא יעקב מן השדה בערב. ר' אלעזר ור' שמואל בר נחמן ר' אלעזר אומר: זו הפסידה וזו הפסידה, זו נשתכרה וזו נשתכרה. לאה הפסידה דודאים ונשתכרה שבטים וקבורה. רחל נשתכרה דודאים והפסידה שבטים וקבורה. ר' שמואל אמר: זו הפסידה וזו הפסידה, זו נשתכרה וזו נשתכרה. לאה הפסידה דודאים ונשתכרה שבטים והפסידה הבכורה. רחל נשתכרה דודאים ונשתכרה בכורה והפסידה שבטים. אמר רבי לוי: כתיב: (ירמיה כ"ד) הראני ה' והנה שני דודאי תאנים וגו'. הדוד האחד תאנים טובות מאד, זו גלותו של יכניה. והדוד האחד תאנים רעות מאד זו גלותו של צדקיהו. אין תימר גלותו של יכניה עשת תשובה וגלותו של צדקיה לא עשת תשובה? ת"ל: הדודאים נתנו ריח, שני הדודאים הטובים והרעים נתנו ריח. ועל פתחינו כל מגדים דבית ר' שילא ורבנן דבית ר' שילא אמרין: לאשה כשרה שהניח לה בעלה מעט חפצים ומעט יציאות, כיון שבא בעלה אמרה לו: ראה מה הנחת לי, ומה סגלתי לך, וגם הוספתי לך עליהם. ורבנן אמרי: למלך שהיה לו פרדס ונתנו לאריס. מה עשה אותו האריס? מלא כלכלות של תאנים מפירותיו של פרדס ונתנן על פתח הפרדס, כשהיה המלך עובר רואה כל השבח הזה, אמר כל השבח הזה בפתח הפרדס, בפרדס כולו על אחת כמה וכמה! כך בדורות הראשונים: אנשי כנסת הגדולה, הלל ושמאי, ורבן גמליאל הזקן. בדורות האחרונים: ר' יוחנן בן זכאי ור' אליעזר ור' יהושע ור' מאיר ור' עקיבא ותלמידיהון על אחת כמה וכמה, ועליהם הוא אומר: חדשים גם ישנים דודי צפנתי לך. אמר רבי אבא בר כהנא: אמר הקדוש ברוך הוא לישראל: אתם צופנים לי ואני צופן לכם. אתם צופנים במצוות ומעשים טובים, ואני צופן לכם באוצרות מלאים יותר מכל הטובות שבעולם. אמר רבי אבא בר כהנא בר יודן: אלא דדידיה הינון סגין מן דידן, הדא הוא דכתיב: (תהילים ל"א) מה רב טובך אשר צפנת ליראיך פעלת לחוסים בך וגו'.
רוקח
הדודאים נתנו ריח ר"ת רנה – שירות וזמרות להקב"ה. ועל פתחינו כל מגדים – מצות שעושין על הפתחים, מזוזה ונר חנוכה, וזהו חדשים1034. וגם – לרבות רציעת האוזן שגם הוא בפתח, וגם במצרים נתינת הדם על המשקוף ועל שתי המזוזות1035.
דבר אחר, ועל פתחינו – אלו שערי בתי דינין. כל מגדים – מגידי תורה1036.
דבר אחר, על פתחינו כל מגדים – פתח הקברות וכתיב "בפתחי את קברותיכם"1037, וזה תחיית המתים1038, וזהו על פתחינו כל מגדים – צדיקים הפורחים מן הקברות. חדשים וגם ישנים – אשר מתו מחדש ומימי קדם – דודי צפנתי לך.
דבר אחר, חדשים אלו תר"ו מצות1039, וגם לרבות גזירות של סופרים1040. חדשים גם ישנים דודי צפנתי לך גי' שבע ותר"ו מצות1041. צפנתי כד"א "ומצותי תצפון אתך"1042.
פרשנות מודרנית:
פסוק זה באתרים אחרים: הכתר • על התורה • ספריא • תא שמע • אתנ"כתא • סנונית • שיתופתא • תרגום לאנגלית
דפים בקטגוריה "שיר השירים ז יד"
קטגוריה זו מכילה את 12 הדפים המוצגים להלן, ומכילה בסך־הכול 12 דפים.