רש"י על שיר השירים ז
<< · רש"י על שיר השירים · ז · >>
פסוק א
פסוק ב
"מה יפו פעמיך" - בעליית הרגלים בת נדיבים
"חמוקי ירכיך כמו חלאים" - קבוצת עדיי זהב קרויה חלי כתם אל חלי בלשון ערבי ורבותינו דרשו על נקבי השיתין של נסכים שנעשו מששת ימי בראשית עגולים כמו ירך כמו חלאים לשון חפירה כמו חוליות הבור
"מעשי ידי אמן" - ידי הקב"ה במסכת סוכה אמן כמו אומן קילוסו של הקב"ה ישראל מקלסין אותו מלמעלה למטה מתחילין מראשו כתם פז ויורדין ובאין עד שוקיו עמוד שש לפי שהן באין לרצותו להוריד שכינתו מן העליונים לתחתונים והוא מונה קילוסם מלמטה למעלה מה יפו פעמיך הם הרגלים ומונה והולך עד ראשך עליך ככרמל עד שהוא בא למושכה אליופסוק ג
"אל יחסר המזג" - לא יכלה משם משקה רוצה לומר לא יכלה ולא יפסוק משם שום דברי הוראה
"בטנך ערמת חטים" - שהכל צריכין לה
"סוגה בשושנים" - גדורה ומסוייגת בגדר שושנים די לה בגדר קל ואין אחד מכם פורץ בו ליכנס הרי חתן נכנס לחופה לבו מגעגעת לחופה ולחיבת חתוניו בא ליזקק לה אמרה לו טיפת דם כחרדל ראיתי הרי הופך פניו לצד אחר ולא נשכו נחש ולא עקרב עוקצו הרי שהוא עובר בדרך ראה בכורות בראשי התאנים פשט ידו ליטול אומרים לו של ישראל הם הוא מושך ידו מפני הגזל הרי סוגה בשושניםפסוק ד
פסוק ה
"עיניך" - כבריכות אשר בחשבון המושכות מים כן עיניך על שער בת רבים חכמיך כשהם יושבים בשערי ירושלם העיר בת רבת עם ועסוקים בחשבון תקופות ומזלות חכמתם ובינתם לעיני העמים מושכות כבריכות מים ועוד יש לפרש בריכות בחשבון כמו יונים ולשון משנה הוא הלוקח יוני שובך מפריח בריכה ראשונה קוביר"ש בלע"ז
"אפך כמגדל הלבנון" - איני יכול לפרשו לשון חוטם לא לענין פשט ולא לענין דוגמא כי מה קילוס נוי יש בחוטם גדול וזקוף כמגדל ואומר אני אפך לשון פנים וזה שהוא אומר לשון יחיד ואינו אומר אפיך שעל המצח הוא מדבר שהוא עיקר הכרת פנים כענין שנאמר (ישעיהו ג) הכרת פניהם ענתה בם ותדע שהרי מקלסה והולך מלמטה למעלה עיניך בריכות בחשבון ואחריהם המצח וכן האומות מקלסות (יחזקאל ג) מצחך חזק לעמת מצח כל הבאים להרעותך ולפתותך
"כמגדל הלבנון צופה פני דמשק" - ראיתי במדרש זה בית יער הלבנון שעשה שלמה שהעומד עליו צופה ומונה כמה בתים יש בדמשק דבר אחר פניך צופות פני דמשק מצפות לבא שערי ירושלם עד דמשק שעתידה להרחיב עד דמשקפסוק ו
"ודלת ראשך" - קליעת שערות נזירייך נאה במצותה כקליעת ארגמן דלת ראשך על שם שהקליעה מודלת על גובה הראש
"מלך אסור ברהטים" - שמו של מקום קשור בתלתלים שנאמר (במדבר ו) נזר אלהיו על ראשו
"רהטים" - קורנ"ץ בלע"ז כן קורין לתלתלי האזורות שקושרין בהן החגורות ד"א מלך אסור ברהטים הקב"ה נקשר באהבה במצות ובריצות שאתם רצים לפניופסוק ז
פסוק ח
פסוק ט
"אחזה בסנסניו" - ואני אחוז ואדבק בכם סנסנים ענפים
"ויהיו נא שדיך" - ועתה האמתי את דברי שלא תתפתי אחרי האומות ויהיו הטובים והחכמים שביך עומדים באמונתם להשיב דברים למפתים אותך שילמדו מהם הקטנים שבהםפסוק י
"הולך לדודי למישרים" - זהירה אני להשיב להם שאעמוד באמונתי שיהא חכי הולך לפני דודי לאהבת מישור שהוא מן הלב ולא ברמיה ועקיבה
"כיין הטוב" - שהוא דובב שפתי ישנים אף אבותי בקבר ישמחו בו ויודו על חלקם דובב מרחיש פרומי"ר בלע"ז ויסודו לשון דיבור וכך היא התשובה אני לדודי וגם הוא משתוקק ליפסוק יב
פסוק יג
"נראה אם פרחה הגפן" - אלו בעלי מקרא
"פתח הסמדר" - כשהפרח נופל והענבים ניכרים הוא פתוח הסמדר ולהם דימה בעלי משנה שהם קרובים ליהנות מהם בהוראת התורה
"הנצו הרמונים" - כשהם גמורים והנץ שסביבותיהן נופל הנצו נופל נצו ולהם דימה בעלי תלמוד שהן בחכמה גמורה וראויין להורות
"שם אתן את דודי" - שם אראך את כבודי וגודלי שבח בני ובנותיפסוק יד
"ועל פתחינו כל מגדים" - יש בידינו שכר מצות הרבה
"חדשים גם ישנים" - שחדשו סופרים עם הישנים שכתבת עלי
"צפנתי לך" - לשמך ולעבודתך צפנתים בלבי ד"א צפנתי להראות לך שקיימתם
<< · רש"י על שיר השירים · ז · >>