קטגוריה:שיר השירים ד ג

<< | ספר שיר השירים • פרק ד' • פסוק ג' | >>

מהדורת הכתיב:

כחוט השני שפתותיך ומדברך נאוה כפלח הרמון רקתך מבעד לצמתך.

המהדורה המנוקדת:

כְּחוּט הַשָּׁנִי שִׂפְתוֹתַיִךְ וּמִדְבָּרֵךְ נָאוֶה כְּפֶלַח הָרִמּוֹן רַקָּתֵךְ מִבַּעַד לְצַמָּתֵךְ.

המהדורה המוטעמת:

כְּח֤וּט הַשָּׁנִי֙ שִׂפְתוֹתַ֔יִךְ וּמִדְבָּרֵ֖ךְ נָאוֶ֑ה כְּפֶ֤לַח הָֽרִמּוֹן֙ רַקָּתֵ֔ךְ מִבַּ֖עַד לְצַמָּתֵֽךְ׃

הטקסט בשלוש המהדורות (טעמים, ניקוד וכתיב) מייצג את נוסח המקרא על פי המסורה. לפרטים ראו ויקיטקסט:מקרא.

מהדורות נוספות

המהדורה הדקדוקית:

כְּח֤וּט כְּ - מילת יחס
ח֤וּט - שם עצם, זכר, יחיד, נסמך

צורת יסוד: k/2339
מורפ': HR/Ncmsc הַשָּׁנִי֙ הַ - מילית, ה' הידיעה
שָּׁנִי֙ - שם עצם, זכר, יחיד, נפרד

צורת יסוד: d/8144
מורפ': HTd/Ncmsa שִׂפְתֹתַ֔יִךְ שִׂפְתֹתַ֔יִ - שם עצם, נקבה, רבים, נסמך
ךְ - סיומת, כינוי (שייכות/מושא), גוף שני, נקבה, יחיד

צורת יסוד: 8193
מורפ': HNcfpc/Sp2fs וּמִדְבָּרֵ֖יךְ וּ - ו' החיבור
מִדְבָּרֵ֖י - שם עצם, זכר, יחיד, נסמך
ךְ - סיומת, כינוי (שייכות/מושא), גוף שני, נקבה, יחיד

צורת יסוד: c/4057 a
מורפ': HC/Ncmsc/Sp2fs נָאוֶ֑ה נָאוֶ֑ה - תואר, זכר, יחיד, נפרד

צורת יסוד: 5000
מורפ': HAamsa כְּפֶ֤לַח כְּ - מילת יחס
פֶ֤לַח - שם עצם, נקבה, יחיד, נסמך

צורת יסוד: k/6400
מורפ': HR/Ncfsc הָֽרִמּוֹן֙ הָֽ - מילית, ה' הידיעה
רִמּוֹן֙ - שם עצם, זכר, יחיד, נפרד

צורת יסוד: d/7416
מורפ': HTd/Ncmsa רַקָּתֵ֔ךְ רַקָּתֵ֔ - שם עצם, נקבה, יחיד, נסמך
ךְ - סיומת, כינוי (שייכות/מושא), גוף שני, נקבה, יחיד

צורת יסוד: 7541
מורפ': HNcfsc/Sp2fs מִבַּ֖עַד מִ - מילת יחס
בַּ֖עַד - מילת יחס

צורת יסוד: m/1157
מורפ': HR/R לְצַמָּתֵֽךְ לְ - מילת יחס
צַמָּתֵֽ - שם עצם, נקבה, יחיד, נסמך
ךְ - סיומת, כינוי (שייכות/מושא), גוף שני, נקבה, יחיד

צורת יסוד: l/6777
מורפ': HR/Ncfsc/Sp2fs׃

תרשים הפסוק ע"פ טעמי המקרא (מקור):

כְּח֤וּט מהפך (משרת, דרגא 5) הַשָּׁנִי֙ פשטא (משנה, דרגא 3)

שִׂפְתֹתַ֔יִךְ זקף קטן (מלך, דרגא 2)

וּמִדְבָּרֵ֖יךְ טפחא (מלך, דרגא 2)

נָאוֶ֑ה אתנחתא (קיסר, דרגא 1)

כְּפֶ֤לַח מהפך (משרת, דרגא 5) הָֽרִמּוֹן֙ פשטא (משנה, דרגא 3)

רַקָּתֵ֔ךְ זקף קטן (מלך, דרגא 2)

מִבַּ֖עַד טפחא (מלך, דרגא 2)

לְצַמָּתֵֽךְ סוף פסוק\סילוק (קיסר, דרגא 1)

עריכה

פיסוק ופירוש מודרני:

כְּחוּט הַשָּׁנִי בצבע אדום שִׂפְתֹתַיִךְ וּמִדְבָּרֵיךְ דיבורך, פיך נָאוֶה, כְּפֶלַח הָרִמּוֹן רַקָּתֵךְ האיזור בין העין לפה מִבַּעַד לְצַמָּתֵךְ.

פרשנות מסורתית:

מקראות גדולות

רש"י

עריכה

• לפירוש "רש"י" על כל הפרק •

"כחוט השני שפתותיך" - נאות להבטיח ולשמור הבטחת' כמו שעשו המרגלים לרחב הזונה שאמרו לה (יהושע ב) את תקות חוט השני וגומר ושמרו הבטחתם

"ומדברך" - דבורך והרי הוא מגזרת (יחזקאל לג) הנדברים בך אצל הקירות (מלאכי ג) אז נדברו יראי ה' פרלרי"ץ בלע"ז

"רקתך" - היא גובה הפנים שקורין פומילי"ש בלע"ז אצל העינים ובלשון גמרא קורין אותו רומני דאפי ודומין לפלח חצי רמון בחוץ שהוא אדום וסגלגל הרי קילוס בנוי אשה והדוגמא פירשו רבותינו ריקנים שביך מלאים מצות כרמון

"מבעד לצמתך" - מבפנים לקישוריך

אבן עזרא

עריכה

• לפירוש "אבן עזרא" על כל הפרק •

ומדברך - כמו דיבורך:

כפלח הרמון - יש אומרים כחצי והקרוב שהוא ציץ הרמון האדום ויש מפרשים אותו מלשון פלח דבלה שהוא לשון ביקוע כן זה ביקוע הרמון:

רקתך - בין המצח והעין:

צמתך - הוא השער הרב וכמוה גלי צמתך:

הפעם השנית; רצוף אהבה - כלומר שרוף אהבה על אחת מבנות ירושלם ושם עטרה בראשו וכל זה עשה שלמה המלך אז ראה תאותו:

הנך - ואת יותר יפה מחשוקתו של שלמה ויכולתי לראותך בלי שאצטרך לעשות אפריון:

שערך כעדר העזים - הענין כי מנהג העזים שיתלו בהרים הגבוהים ועומדות ברגליהן ללקט עלים לכאן ולכאן כן דימה שער ראשה שזה על זה נופל:

שניך וגו', וענין מן הרחצה - הלבן:

ושכלה - כמו נשברת:

הפעם השלישית; עמודיו רפידתו - ענינו רוב הזהב והכסף וכתוב שציפהו בזהב ובכסף:

מרכבו ארגמן - כעין ארגמן או הרכיב מבחוץ:

וטעם צאינה וראינה - הוא ויקהלו אל המלך שלמה:

הנך יפה רעיתי עיניך יונים - שהיו עובדי השם כאשר פירשתי בפעם הראשונה:

וענין עיניך - נביאים כי כן יקראו רועים וחוזים:

וענין שערך - הם הנזירים:

שניך - הם הגבורים:

שפתותיך - המשוררים:

רקתך - הם הכהנים:

מלבי"ם

עריכה

• לפירוש "מלבי"ם" על כל הפרק •

מליצה: (ג) "כחוט". עתה מצייר דבורה שמצד זה נקראת נפש הדבריית, והוא התגלות מושגיה והשכלותיה לחוץ ע"י הדבור, שפתותיה דומים כחוט השני, שעליו חורזים המרגליות, עד שהמרגליות האחדים המפוזרים יתקשרו ע"י החוט הזה ויהיו לחרוזה אחת, כן יקשר הדבור מושגי הנפש והשכלותיה לחרוז מהם מאמרים ודבורים שלמים. וגם מדברך בעצמו נאוה קדש כי תדבר בתורה ובנבואה וברוח הקודש כמ"ש רוח ה' דבר בי ומלתו על לשוני, כפלח, אחר שבאר דברים המתגלים מן הנפש, שהם המושגים והמשפטים והדבורים שע"י נכיר את עצמותה כי הוא עצם משכיל, יאמר כי עצמות הנפש כמו שהיא מצד עצמה, דומה כפלח הרמון שהוא מלא תרי"ג גרעינין, כן עצמותה מלאה אורות שכליות אלהיות, שזה קורא רקתך, כי היא אינה ממלאה מקום, ודומה כדבר ריק שלא נמצא בו מאומה, ומ"מ הוא מלא כפלח הרמון, והוא מבעד לצמתך וקשורך, כי ענין הנפש בעצמותה בלתי מושג לנו, ואין אנו יודעים מה היא. רק כפי קשורה בגוף:

מדרש רבה (כל הפסוק)

עריכה

ג. [ עריכה ]
כחוט השני שפתותיך בשעה שאמרו את השירה (שם ט"ו) אז ישיר משה. ומדברך נאוה שמראין באצבע ואומרים (שם) זה אלי ואנוהו. באותה שעה התחיל משה משבחן. כפלח הרמון רקתך הריקן שבכם רצוף מצוות כרמון הזה אין צריך לומר מבעד לצמתך על הצנועין והמצומתין שבכם:

רוקח

עריכה

• לפירוש "רוקח" על כל הפרק •

כחוט השני שפתותיך – זה אברהם שאמר "אם מחוט ועד שרוך נעל"⁵⁰⁶.

דבר אחר, כחוט – זה חוט שהיה חוגר באמצע המזבח. השני לשון אדום, כי חוט מפסיק בין דמים העליונים לדמים התחתונים⁵⁰⁷, וזהו השני.

סנהדרין קטנה בגי' כמניין חוט⁵⁰⁸.

השני גי' שס"ה, כנגד שס"ה לאוין ושס"ה ימים בשנה.

דבר אחר, השני לשון לימוד כמו "ושננתם"⁵⁰⁹. שפתותיך בגי' מקרא משנה תלמוד.

ומדברך נאוה – היו נאים במדבר כשהיו חונים דגלים דגלים, וזהו ומדברך נאוה.

דבר אחר, אפילו כשירושלים שממה כמדבר אפילו הכי נאוה הוא – אין הקדושה זזה משם⁵¹⁰.

דבר אחר, ומדברך נאוה, ומדברך – במ' יום דבורך נאוה, שקיבלו התורה ואמרו נעשה ונשמע.

דבר אחר, ומדברך – "משה ידבר והאלהים יעננו בקול"⁵¹¹.

דבר אחר, ומדברך נאוה – נהוגיך יפה, תרגום של "וינהג"⁵¹² – "ו(י)דבר". מנהגים נאים לישראל – הולכים לבתי כנסיות ואומרים קדיש וברכו וקריאת שמע ותפילות.

דבר אחר, ומדברך נאוה – דיבור⁵¹³, התורה והתפילה. ומדברך נאוה – "הטיבו (את) [כל] אשר דיברו"⁵¹⁴.

כפלח הרמון רקתך – ריקנים שבך מלאים מצות כרימון⁵¹⁵.

דבר אחר, כפלח – זה כהן גדול העובד ופולח פולחן בפעמונים ורמונים, וזהו כפלח הרמון. פלח גי' כהן גדול. כהן הדיוט לובש ד' בגדים וכהן גדול לובש כפול שהן ח', וזהו כפלח – כפל ח'. הרימון – מלא כרימון. דבר אחר, "פעמון ורימון"⁵¹⁶.

דבר אחר, כפלח הרימון רקתך זש"ה "צדיק כתמר יפרח"⁵¹⁷, ככף תומר שהוא לח ונוטלים לולב לח ולא יבש וד' מינים לחים⁵¹⁸, כפלח אותיות כף לח – "כפות תמרים"⁵¹⁹, הרימון – מלאים מצות כרימון⁵²⁰.

כפלח הרימון רקתך בגי' לשכת (ה)גזית⁵²¹.

[הרמון] רקתך מבעד לצמתך בגי' ריקנים שבך מלאים מצות כרימון⁵²².