קטגוריה:שיר השירים א יז
קרות בתינו ארזים רחיטנו רהיטנו ברותים.
קֹרוֹת בָּתֵּינוּ אֲרָזִים רחיטנו רַהִיטֵנוּ בְּרוֹתִים.
קֹר֤וֹת בָּתֵּ֙ינוּ֙ אֲרָזִ֔ים רחיטנו רַהִיטֵ֖נוּ בְּרוֹתִֽים׃
קֹר֤וֹת קֹר֤וֹת - שם עצם, נקבה, רבים, נסמך
צורת יסוד: 6982
מורפ': HNcfpc בָּתֵּ֨ינוּ֙ בָּתֵּ֨י - שם עצם, זכר, רבים, נסמך
נוּ֙ - סיומת, כינוי (שייכות/מושא), גוף ראשון, משותף, רבים
צורת יסוד: 1004 b
מורפ': HNcmpc/Sp1cp אֲרָזִ֔ים אֲרָזִ֔ים - שם עצם, זכר, רבים, נפרד
צורת יסוד: 730
מורפ': HNcmpa רחיטנו רחיט - שם עצם, זכר, יחיד, נסמך
נו - סיומת, כינוי (שייכות/מושא), גוף ראשון, משותף, רבים
צורת יסוד: 7351
מורפ': HNcmsc/Sp1cp רַהִיטֵ֖נוּ רַהִיטֵ֖ - שם עצם, זכר, יחיד, נסמך
נוּ - סיומת, כינוי (שייכות/מושא), גוף ראשון, משותף, רבים
צורת יסוד: 7351
מורפ': HNcmsc/Sp1cp בְּרוֹתִֽים בְּרוֹתִֽים - שם עצם, זכר, רבים, נפרד
צורת יסוד: 1266
מורפ': HNcmpa׃
תרשים הפסוק ע"פ טעמי המקרא (מקור):
קֹר֤וֹת מהפך (משרת, דרגא 5) בָּתֵּ֨ינוּ֙ פשטא (משנה, דרגא 3)
אֲרָזִ֔ים זקף קטן (מלך, דרגא 2)
(רחיטנו) רַהִיטֵ֖נוּ טפחא (מלך, דרגא 2)
בְּרוֹתִֽים סוף פסוק\סילוק (קיסר, דרגא 1)
, (רחיטנו) רַהִיטֵנוּ הקרשים של הבית שלנו בְּרוֹתִים מעצי ברוש 
."
פרשנות מסורתית:
תרגום (כל הפרק)
רש"י
רש"י מנוקד ומעוצב
• לפירוש "רש"י מנוקד ומעוצב" על כל הפרק •
רַהִיטֵנוּ – לֹא יָדַעְתִּי אִם לְשׁוֹן קְרָשִׁים אוֹ לְשׁוֹן בָּרִיחִים, אַךְ יָדַעְתִּי שֶׁאַף בִּלְשׁוֹן מִשְׁנָה שָׁנִינוּ: רְהִיטֵי בֵּיתוֹ שֶׁל אָדָם הֵם מְעִידִים בּוֹ (יל"ש ישעיהו, רמז תכג).
אבן עזרא
• לפירוש "אבן עזרא" על כל הפרק •
ברותים - אין לו חבר ויש אומרים שהוא ברושים ויש אומרים כי רהיטנו הוא כמו ברהטים בשקתות המים אם כן יהיו ברותים כמו אבני שיש:
חבצלת - יש אומרים שהיא ורד ויש אומרים שהיא צמח אחד נכבד יש לו ריח טוב ועינו כעין שחרות:
שושנת - יש אומרים שהוא צמח לבן ויש לו ריח טוב והוא חם מאד עד שריחו יכאיב הראש ויתכן להיותו כן יהיה פירושו מן שש כי לעולם היא ששה עלים לבנים גם בתוכו כדמות בד סעיפים ארוכים גם הם ששה ויהיה פירוש שפתותיו שושנים בריח לא בעין:מלבי"ם
• לפירוש "מלבי"ם" על כל הפרק •
(יז) "קורות", ר"ל אחר כי נשכן ונתלונן בשדה יער. א"כ קורות של בתינו יהיו הארזים הגבוהים אשר ביער, ותחת צלם נמצא מחסה ומשכב. והרהטים המגירים את המים יהיו הברותים שענפיהם רחבים, ודרך הענפים והעלים אשר יסוכו על ערשינו יגירו המים במורד אל הצדדים מסביב בל ירד הגשם עלינו:
מליצה:
(יז) "קורות" מצייר הדבוק הנבואיי הזה שתדבק הנפש עם האין סוף ית' כפי הציור שצוה ה' לעשות בביהמ"ק שהוא אמצעי בין האין סוף ובין הצמצום בין הבלתי גבול ובין הגבול כי ברצות ה' האין סוף ובלתי בעל תכלית לשכון כבוד על נפשות ישראל אשר הם מוגבלים ומצומצמים בתכלית כי מושב הנפש בעלית קיר קטנה ככף איש היה כעין פשר שיבנו לו בית ארזים כאילו האל הנשגב יעזוב עניניו שהוא בלתי בעל גבול ובלתי מתקומם במקום לשכון במקום מוגבל על כנפי הכרובים תחת קורות ארזים וכן הנפש תעזוב ענינה אשר היא מצומצמת במקום צר זרת ארכו וזרת רחבו בגוף המורכב מן בשר גידין ועצמות בשפל המדרגה ותעלה לשכון ולהתיחד עם דודה במקום יותר חפשי ומקום יותר מרווח ובגוף יותר חזק מגוף האדם גוף הצומח שלא רבתה בו ההרכבה כ"כ כבגוף החי והוא למטר השמים ישתה מים ונזון מן הפשוטים וכן יזדווגו תמיד שני קצוות הרחוקים בגבול אמצעי. ולהורות המשל הזה בחר שלמה (כפי מה שבחרה התורה במשכן) לצייר הגבול האמצעי שבו יתקרבו הדודים הרחוקים שישכנו תחת קורות ארזים שהם העצים היותר גבוהים [וגם זה מצייר התנשאות יסוד העפר למעלה שציור הצומח הוא ציור עלות חלק העפרורי מן השפל אל הרום והציור הזה מתגלה ביותר בארזי לבנון הרמים והנשאים]. וז"ש קורות בתינו ארזים ובזה יהיה רהיטנו שהם הצנורים המקלחים את המים מעצי ברותים שענפיהם מתפשטים ברחב ר"ל כי זרם מי השפע יעבור דרך הברותים אשר בגג המקדש הזה והם יהיו הרהטים לשקתות המים וצנורי הברכה להגיר השפע והרוחניות ולהריקו על הארץ ועל הגופים הקודרים הצמאים למטר השמים וטל אורות וגשמי נדבות ולהחיותם במים העליונים מי החסד והקדושה:מדרש רבה
קורות בתינו ארזים רבי מנחמא בשם רבי ברכיה: אבנים שישן עליהם יעקב אבינו, נעשו תחתיו במטה וכפלומה. ומה הרטבה הרטיב מהן? קורות בתינו ארזים. דבר אחר: קורות בתינו ארזים אלו הצדיקים והצדיקות, הנביאים והנביאות שעמדו ממנו. רהיטנו ברותים אמר ר' יוחנן: אין אדם נהנה מן הברותים הזה. למה? שהיא נכפפת. היא דעתיה דר' יוחנן. דאמר רבי יוחנן: (הושע י"ד) "אני כברוש רענן". אני הוא שכפפתי לעקור יצרה של עבודת כוכבים. (שם) "אפרים מה לי עוד". מה לי וליצרך של עבודת כוכבים. "אני עניתי" אני עוניתי לו. "ואשורנו" לא אשורנו, לא אמרנו לך שירה. אלא, הווי אומר: אני הוא שכפפתי לעקור יצרה של עבודת כוכבים. דבר אחר: רהיטנו ברותים מקום שהכהנים רהוטים בברותים. היך מה דאת אמר: (מלכים א' ו') ויצף את קרקע הבית בצלעות ברושים. אמר רבי יוחנן: למדה תורה דרך ארץ, שיהא אדם מקרה בארזים ומרהיט בברותים.
רוקח
דבר אחר, קורות בתינו ארזים – תלמידי חכמים קורות, בעלי מקרא ארזים – בעלי רזים, ברותים – בעלי ברייתא. וזהו רהיטנו ברותים.
רהיטנו – "ואל הבקר רץ"214, "וירץ לקראתם"215, תרגום "ורהט", וזהו רהיטנו ברותים. בתינו ארזים רהיטנו ברותים אותיות אברהם. ברותים – ברית. רחיטנו כתיב בח' – במילה שניתנה לח' יום, ואברהם נצטווה על המילה. דבר אחר, רחיטינו – ר"ח גי' יצחק – הוא ראשון שנימול לח', לכך כתיב בח'. קורת בתינו – מתחיל בק' – אברהם היה בן ק' בהוולד לו את יצחק216.
דבר אחר, רחיטנו כתיב בח', הם ח' קרשים שהיו במערב מקום הקדושה, וכתיב "והיו שמנה קרשים"217. ברותים כמו ברושים – ש' ות' מתחלפין באלפ"א בי"ת ק"ר ש"ת.
ה' תיבות – ה' חומשי תורה, וה' תיבות בפסוק "וביום השמיני ימול [בשר ערלתו]"218 (וכו').
קורות בתינו ארזים ס"ת מות. רעננה קורת בתינו ר"ת קבר – יחיו המתים.
פרשנות מודרנית:
פסוק זה באתרים אחרים: הכתר • על התורה • ספריא • תא שמע • אתנ"כתא • סנונית • שיתופתא • השירים:א:יז בייס-הספר • תרגום לאנגלית
דפים בקטגוריה "שיר השירים א יז"
קטגוריה זו מכילה את 9 הדפים המוצגים להלן, ומכילה בסך־הכול 9 דפים.