קטגוריה:משלי י ד
ראש עשה כף רמיה ויד חרוצים תעשיר
נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר · ראו פסוק זה בהקשרו במהדורת הכתיב של הפרק
* * *
רָאשׁ עֹשֶׂה כַף רְמִיָּה וְיַד חָרוּצִים תַּעֲשִׁיר.
נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר · ראו פסוק זה בהקשרו במהדורה המנוקדת של הפרק
* * *
רָ֗אשׁ עֹשֶׂ֥ה כַף־רְמִיָּ֑ה
וְיַ֖ד חָרוּצִ֣ים תַּעֲשִֽׁיר׃
נוסח הפסוק לפי מקרא על פי המסורה · ראו פסוק זה בהקשרו במהדורה המוטעמת של הפרק
עזרה · תרשים של הפסוק מחולק על-פי הטעמים
* * *
רָ֗אשׁ עֹשֶׂ֥ה כַף־רְמִיָּ֑ה וְ/יַ֖ד חָרוּצִ֣ים תַּעֲשִֽׁיר׃
נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר · ראו פסוק זה בהקשרו במהדורה הדקדוקית של הפרק
* * *
הנוסח בכל מהדורות המקרא בוויקיטקסט הוא על על פי כתב יד לנינגרד (על בסיס מהדורת ווסטמינסטר), חוץ ממהדורת הטעמים, שהיא לפי מקרא על פי המסורה. לפרטים מלאים ראו ויקיטקסט:מקרא.
ביאורים:
• ביאור קצר על כל הפרק • ביאור מפורט על הפסוק
רש"י (כל הפרק)
"ראש עושה כף רמיה" - מי שעני בתורה מורה הוראות שקר
"כף רמיה" - מאזנים של רמיה לפי פשוטו משמע בתגרים
"ויד חרוצים" - ישרים שחורצים דבר באמתו ומשפטו בלא עולהרלב"ג (כל הפרק)
"ראש עושה כף רמיה". כי מפני עצלותו יצטרך לנהג ברמיה לקחת ממון האנשים שלא כדין הוא רש ויד האנשים החרוצים הנוהגים בזריזות לאסוף ולכנוס באופן ראוי תעשיר אותם, הנה הבן המשכיל ומשגיח לעשות מה שראוי הוא אוגר בקיץ:
מלבי"ם (כל הפרק)
"ראש עושה כף רמיה", הכף מציין רק כפות הידים, ויד מציין כל היד, ור"ל הכף של רמיה היינו של הרמאי, לא תעשה אותו לעשיר רק לרש, ופי' שמי שאינו חרוץ וזריז להביא פרנסתו בפועל יד, רק רוצה להתפרנס ע"י רמאות ולא ע"י עמל הידים רק בעסק הכף שבו מרמה, הכף יעשה אותו שיהיה רש, אבל "יד חרוצים תעשיר", החרוץ שהוא הזריז במלאכתו והוא עוסק בכל היד ובכחו, ידו תעשיר אותו:
ביאור המילות
"כף, יד". הכף פחות מן היד בענין העסק, ועי' לקמן (ל"א י"ט), ולפעמים יציין הכף את הדבר הנאחז יותר (כמ"ש ישעיה ס"ב ג', ירמיה ט"ו כ"א).
" חרוצים", הזריזים במעשיהם. ונזכר לקמן (י"ג ד') הפך העצל, והפך הרמאי נזכר עוד (לקמן י"ב כ"ז, ושם כ"ד):
מצודות (כל הפרק)
מצודת דוד
"ראש" - הכף רמיה עושה את האדם לרש, ר"ל: השוקל בכף רמיה לרמות הבריות יעני בעבור זה.
"ויד חרוצים" - אבל היד של הזריזים, המתנועעים וטורחים על מזונם ואין עסקיהם לרמות, הנה היד ההיא תעשיר את בעליה.
מצודת ציון
"ראש" - עני, כמו (משלי ל): "ראש ועושר".
"כף" - כף המאזנים.
"חרוצים" - ענינו תנועה וזריזות, כמו (שמואל ב ה): "אז תחרץ".
תרגום מצודות: הכף רמיה עושה את האדם לרש, רוצה לומר: השוקל ב(מאזניים עם)כף רמיה לרמות הבריות, יעני בעבור זה; אבל היד של החרוצים (הזריזים), המתנועעים וטורחים על מזונם ואין עסקיהם לרמות, הנה היד ההיא תעשיר את בעליה.
תרגום ויקיטקסט: רָש (עני) יהיה האדם העושה לעצמו כף-יד של רמיה (מרגיל את עצמו לרמות); אולם יד חרוצים (שהתרגלה לעבוד בזריזות וביושר) - תעשיר את בעליה.
בהמשך דף זה מופיעים ביאורים ופרשנויות של עורכי ויקיטקסט, שאינם בהכרח מייצגים את הפרשנות המסורתית.
ביאורים מסורתיים לטקסט ניתן למצוא בקטגוריה:משלי י ד.
דקויות
של מי הכף רמיה?
1. יש שפירשו שזו כף של מאזניים בלתי-מאוזנים, שמשמשת לרמאות במסחר, ושהפסוק מדבר על עונשו של הרמאי - אדם שעושה כפות-מאזניים מזוייפות, ייענש בכך שיהיה רש (ע"פ רש"י ומצודת דוד).
- אולם, על-פי ההקבלה בין שני חלקי הפסוק, נראה ש"כף רמייה" עומדת בניגוד ל"יד חרוצים", שתיהן מציינות איבר בגוף האדם.
2. נראה שזו כף-ידו של אדם המתרגל לרמות. הרמאי הוא גם עצל והוא משתמש רק בכף, והחרוץ משתמש בכל היד .
ראש עושה כף רמיה - מי עושה מה?
1. לענ"ד נושא המשפט הוא "עושה כף רמיה", והנשוא הוא "רש". הפסוק מדבר על אדם העושה לעצמו כף של רמיה, כלומר מרגיל את כפות-ידיו לרמות. יש כאן רמז ש"אחרי הפעולות נמשכים הלבבות" (ספר החינוך): כל מעשה-מרמה שהאדם עושה, מלבד הנזק המיידי שהוא גורם, משפיע גם על האישיות שלו - הוא מתרגל להתפרנס במרמה ושוכח איך להתפרנס ביושר ובחריצות, וכך - כאשר תתגלה רמאותו ולא יוכל יותר להמשיך לרמות - לא יידע איך לעבוד, ויהיה רָש. ומצד שני, כל פעולה של חריצות וביושר, מלבד התועלת המיידית שלה, משפיעה גם היא על האישיות שלו ועושה לו יד חרוצים אשר בסופו של דבר תעשיר אותו.
2. יש שפירשו שנושא המשפט הוא "כף רמיה" והנשוא הוא "עושה ראש", כלומר - כף שמרמה, גורמת לעוני.
- אולם לפי פירוש זה היה ראוי לנקד את הפסוק אחרת: "כף רמיה עושָה רֵאש".
3. ויש שדרשו, שנושא המשפט הוא "ראש", והנשוא הוא "עושה כף רמיה". המושג "ראש" הוא תודעתי: "אדם שבתודעתו הוא עני, שהרגשתו היא שחסר לו תמיד משהו והוא חייב לספק לעצמו עוד... בעקבות תודעה זו מייצר ה"עני" כף רמיה, כלים ושיטה על מנת להשיג את רצונותיו ותאוותיו בדרכים כשרות פחות ופחות" .
הקבלות
חריצות לעומת רמאות
הפסוק מציג ניגוד ברור בין חריצות לבין רמיה. אולם יש אנשים שהגבול בין שני המושגים לא ברור להם; לאנשים כאלה מסביר הרמח"ל:
"ראה נא בענין ההונאה, כמה נקל הוא לאדם להתפתות וליכשל כאשר לכאורה יראה לו שראוי הוא להשתדל ליפות סחורתו בעיני האנשים ולהשתכר ביגיע כפיו, לדבר על לב הקונה למען יתרצה לו, ויאמרו על כל זה, "יש זריז ונשכר", ו"יד חרוצים תעשיר"...."
"אמנם, אם לא ידקדק וישקול מעשיו הרבה, הנה "תחת חטה יצא חוח", כי יעבור בעון ההונאה אשר הוזהרנו עליה (ויקרא כה): ולא תונו איש את עמיתו... וקרא כתיב (צפניה ג): שארית ישראל לא יעשו עולה ולא ידברו כזב ולא ימצא בפיהם לשון תרמית. וכן אמרו (בבא מציעא ס): אין מפרכסין את הכלים הישנים שיראו כחדשים. אין מערבים פירות בפירות אפילו חדשים בחדשים, אפילו סאה בדינר. ואפילו יפה דינר וטריסית, לא יערב וימכרם סאה בדינר. (דברים כה): [כי תועבת ה' אלהיך] כל עושה אלה, כל עושה עול, וקרוי חמשה שמות: עול, שנאוי, משוקץ, חרם, תועבה." (רמח"ל, מסילת ישרים יא).
הרשימה המלאה של דפים מכל רחבי ויקיטקסט שמקשרים לפסוק זה
פסוק זה באתרים אחרים: אתנ"כתא • סנונית • הכתר • על התורה • Sefaria
דפים בקטגוריה "משלי י ד"
קטגוריה זו מכילה את 5 הדפים המוצגים להלן, ומכילה בסך־הכול 5 דפים.