קטגוריה:משלי י ד
ראש עשה כף רמיה ויד חרוצים תעשיר.
רָאשׁ עֹשֶׂה כַף רְמִיָּה וְיַד חָרוּצִים תַּעֲשִׁיר.
רָ֗אשׁ עֹשֶׂ֥ה כַף־רְמִיָּ֑ה
וְיַ֖ד חָרוּצִ֣ים תַּעֲשִֽׁיר׃
רָ֗אשׁ עֹשֶׂ֥ה כַף־רְמִיָּ֑ה וְ/יַ֖ד חָרוּצִ֣ים תַּעֲשִֽׁיר׃
תרשים של הפסוק מנותח תחבירית על-פי הטעמים (מקור):
רָ֗אשׁ רביע גדול (משנה, דרגא 3)
עֹשֶׂ֥ה מרכא (משרת, דרגא 5) כַף־רְמִיָּ֑ה אתנחתא (מלך, דרגא 2)
וְיַ֖ד טרחא (משרת, דרגא 5) חָרוּצִ֣ים מונח (משרת, דרגא 5) תַּעֲשִֽׁיר סוף פסוק\סילוק (קיסר, דרגא 1)
פרשנות מסורתית:
רש"י
"כף רמיה" - מאזנים של רמיה לפי פשוטו משמע בתגרים
"ויד חרוצים" - ישרים שחורצים דבר באמתו ומשפטו בלא עולהרלב"ג
מצודות
• לפירוש "מצודות" על כל הפרק •
מצודת ציון
"ראש" - עני, כמו (משלי ל): "ראש ועושר".
"כף" - כף המאזנים.
"חרוצים" - ענינו תנועה וזריזות, כמו (שמואל ב ה): "אז תחרץ".
מצודת דוד
"ראש" - הכף רמיה עושה את האדם לרש, ר"ל: השוקל בכף רמיה לרמות הבריות יעני בעבור זה.
"ויד חרוצים" - אבל היד של הזריזים, המתנועעים וטורחים על מזונם ואין עסקיהם לרמות, הנה היד ההיא תעשיר את בעליה.מלבי"ם
• לפירוש "מלבי"ם" על כל הפרק •
ביאור המילות
"כף, יד". הכף פחות מן היד בענין העסק, ועי' לקמן (ל"א י"ט), ולפעמים יציין הכף את הדבר הנאחז יותר (כמ"ש ישעיה ס"ב ג', ירמיה ט"ו כ"א).
" חרוצים", הזריזים במעשיהם. ונזכר לקמן (י"ג ד') הפך העצל, והפך הרמאי נזכר עוד (לקמן י"ב כ"ז, ושם כ"ד):
פרשנות מודרנית:
פסוק זה באתרים אחרים: הכתר • על התורה • ספריא • תא שמע • אתנ"כתא • סנונית • שיתופתא • תרגום לאנגלית
דפים בקטגוריה "משלי י ד"
קטגוריה זו מכילה את 5 הדפים המוצגים להלן, ומכילה בסך־הכול 5 דפים.