מלבי"ם על משלי י ד

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי

<< | מלבי"ם על משליפרק י' • פסוק ד' | >>
א • ב • ג • ד • ה • ו • ז • ח • ט • יא • יב • יג • יד • טו • טז • יז • יח • יט • כ • כא • כב • כג • כד • כה • כו • כז • כח • כט • ל • לא • לב • 

על פסוק זה: דף הפסוק מקראות גדולות


משלי י', ד':

רָ֗אשׁ עֹשֶׂ֥ה כַף־רְמִיָּ֑ה
  וְיַ֖ד חָרוּצִ֣ים תַּעֲשִֽׁיר׃



"ראש עושה כף רמיה", הכף מציין רק כפות הידים, ויד מציין כל היד, ור"ל הכף של רמיה היינו של הרמאי, לא תעשה אותו לעשיר רק לרש, ופי' שמי שאינו חרוץ וזריז להביא פרנסתו בפועל יד, רק רוצה להתפרנס ע"י רמאות ולא ע"י עמל הידים רק בעסק הכף שבו מרמה, הכף יעשה אותו שיהיה רש, אבל "יד חרוצים תעשיר", החרוץ שהוא הזריז במלאכתו והוא עוסק בכל היד ובכחו, ידו תעשיר אותו:

ביאור המילות

"כף, יד". הכף פחות מן היד בענין העסק, ועי' לקמן (ל"א י"ט), ולפעמים יציין הכף את הדבר הנאחז יותר (כמ"ש ישעיה ס"ב ג', ירמיה ט"ו כ"א).

" חרוצים", הזריזים במעשיהם. ונזכר לקמן (י"ג ד') הפך העצל, והפך הרמאי נזכר עוד (לקמן י"ב כ"ז, ושם כ"ד):

 



דף זה הוסב אוטומטית מטקסט מוקלד. יתכן שבגלל שגיאה בתוכנת ההסבה נפלו טעויות. אתם מוזמנים לתקן את הטעויות, ולמחוק הודעה זו מהדף.