קטגוריה:משלי טו כג
שמחה לאיש במענה פיו ודבר בעתו מה טוב.
שִׂמְחָה לָאִישׁ בְּמַעֲנֵה פִיו וְדָבָר בְּעִתּוֹ מַה טּוֹב.
שִׂמְחָ֣ה לָ֭אִישׁ בְּמַעֲנֵה־פִ֑יו
וְדָבָ֖ר בְּעִתּ֣וֹ מַה־טּֽוֹב׃
שִׂמְחָ֣ה שִׂמְחָ֣ה - שם עצם, נקבה, יחיד, נפרד
צורת יסוד: 8057
מורפ': HNcfsa לָ֭אִישׁ לָ֭ - מילת יחס, ה' הידיעה
אִישׁ - שם עצם, זכר, יחיד, נפרד
צורת יסוד: l/376
מורפ': HRd/Ncmsa בְּמַעֲנֵה בְּ - מילת יחס
מַעֲנֵה - שם עצם, זכר, יחיד, נסמך
צורת יסוד: b/4617
מורפ': HR/Ncmsc־פִ֑יו פִ֑י - שם עצם, זכר, יחיד, נסמך
ו - סיומת, כינוי (שייכות/מושא), גוף שלישי, זכר, יחיד
צורת יסוד: 6310
מורפ': HNcmsc/Sp3ms וְדָבָ֖ר וְ - ו' החיבור
דָבָ֖ר - שם עצם, זכר, יחיד, נפרד
צורת יסוד: c/1697
מורפ': HC/Ncmsa בְּעִתּ֣וֹ בְּ - מילת יחס
עִתּ֣ - שם עצם, זכר ונקבה, יחיד, נסמך
וֹ - סיומת, כינוי (שייכות/מושא), גוף שלישי, זכר, יחיד
צורת יסוד: b/6256
מורפ': HR/Ncbsc/Sp3ms מַה מַה - מילית, ה' השאלה
צורת יסוד: 4100
מורפ': HTi־טּֽוֹב טּֽוֹב - תואר, זכר, יחיד, נפרד
צורת יסוד: 2896 a
מורפ': HAamsa׃
תרשים הפסוק ע"פ טעמי המקרא (מקור):
שִׂמְחָ֣ה מונח (משרת, דרגא 5) לָ֭אִישׁ דחי (משנה, דרגא 3)
בְּמַעֲנֵה־פִ֑יו אתנחתא (מלך, דרגא 2)
וְדָבָ֖ר טרחא (משרת, דרגא 5) בְּעִתּ֣וֹ מונח (משרת, דרגא 5) מַה־טּֽוֹב סוף פסוק\סילוק (קיסר, דרגא 1)
להרחבה.
פרשנות מסורתית:
רש"י
אבן עזרא
• לפירוש "אבן עזרא" על כל הפרק •
רלב"ג
מצודות
• לפירוש "מצודות" על כל הפרק •
מצודת ציון
"במענה" - ענין אמירה, כמו (משלי טז): "ומה' מענה לשון".
מצודת דוד
"שמחה" - כל איש ישמח באמרי פיו, כי יומתק לו עצת נפשו. אבל דבר בעתו מה מאוד הוא טוב.
ור"ל: אף אם לו יהיה עצת נפשו בהשכל, ואף אם הצליח בהעצה ההיא בדבר כיוצא בו, מכל-מקום אין כל העתים שוות, ואולי היועצים יגלו אזנו לאמר 'לא עת עתה לעשות כזאת'.מלבי"ם
• לפירוש "מלבי"ם" על כל הפרק •
פרשנות מודרנית:
פסוק זה באתרים אחרים: הכתר • על התורה • ספריא • תא שמע • אתנ"כתא • סנונית • שיתופתא • תרגום לאנגלית
דפים בקטגוריה "משלי טו כג"
קטגוריה זו מכילה את 12 הדפים המוצגים להלן, ומכילה בסך־הכול 12 דפים.