קטגוריה:מלכים ב ד ח
ויהי היום ויעבר אלישע אל שונם ושם אשה גדולה ותחזק בו לאכל לחם ויהי מדי עברו יסר שמה לאכל לחם
נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר · ראו פסוק זה בהקשרו במהדורת הכתיב של הפרק
* * *
וַיְהִי הַיּוֹם וַיַּעֲבֹר אֱלִישָׁע אֶל שׁוּנֵם וְשָׁם אִשָּׁה גְדוֹלָה וַתַּחֲזֶק בּוֹ לֶאֱכָל לָחֶם וַיְהִי מִדֵּי עָבְרוֹ יָסֻר שָׁמָּה לֶאֱכָל לָחֶם.
נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר · ראו פסוק זה בהקשרו במהדורה המנוקדת של הפרק
* * *
וַיְהִ֨י הַיּ֜וֹם וַיַּֽעֲבֹ֧ר אֱלִישָׁ֣ע אֶל־שׁוּנֵ֗ם וְשָׁם֙ אִשָּׁ֣ה גְדוֹלָ֔ה וַתַּחֲזֶק־בּ֖וֹ לֶאֱכׇל־לָ֑חֶם וַֽיְהִי֙ מִדֵּ֣י עׇבְר֔וֹ יָסֻ֥ר שָׁ֖מָּה לֶאֱכׇל־לָֽחֶם׃
נוסח הפסוק לפי מקרא על פי המסורה · ראו פסוק זה בהקשרו במהדורה המוטעמת של הפרק
עזרה · תרשים של הפסוק מחולק על-פי הטעמים
* * *
וַ/יְהִ֨י הַ/יּ֜וֹם וַ/יַּעֲבֹ֧ר אֱלִישָׁ֣ע אֶל־שׁוּנֵ֗ם וְ/שָׁם֙ אִשָּׁ֣ה גְדוֹלָ֔ה וַ/תַּחֲזֶק־בּ֖/וֹ לֶ/אֱכָל־לָ֑חֶם וַֽ/יְהִי֙ מִ/דֵּ֣י עָבְר֔/וֹ יָסֻ֥ר שָׁ֖מָּ/ה לֶ/אֱכָל־לָֽחֶם׃
נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר · ראו פסוק זה בהקשרו במהדורה הדקדוקית של הפרק
* * *
הנוסח בכל מהדורות המקרא בוויקיטקסט הוא על על פי כתב יד לנינגרד (על בסיס מהדורת ווסטמינסטר), חוץ ממהדורת הטעמים, שהיא לפי מקרא על פי המסורה. לפרטים מלאים ראו ויקיטקסט:מקרא.
ביאורים:
תרגום יונתן (כל הפרק)
רש"י
"ויהי מדי עברו" - באותה העיר יסור אל ביתה לאכל לחם
"יסור" - לשון הווה היה סר שםמצודות
• לפירוש "מצודות" על כל הפרק •
מצודת דוד
"ויהי מדי עברו" - מיום ההוא והלאה מדי עברו וגו'
"אשה גדולה" - אשה חשובה
"ויהי היום" - רצה לומר בא היום אשר עבר אלישע אל שונם
מצודת ציון
"מדי" - מתי רצה לומר בכל זמןמלבי"ם
• לפירוש "מלבי"ם" על כל הפרק •
ג"כ תנאי שמי שיהנה ממנו לא ימצא בו כל דבר רע. והיא היתה אשה גדולה במע"ט, וע"כ אכל לחם בביתה. והנה אמרו (ברכות י ב) כל המארח ת"ח בתוך ביתו ומאכילו ומשקהו כאילו מקריב תמידין שנאמר איש אלהים קדוש עובר עלינו תמיד, באור דבריהם, כי אכילת ת"ח יש לה דמיון עם הקרבן, ושולחנו יש לו דמיון עם המזבח, כמ"ש בסוף חגיגה פתח בשולחן וסיים במזבח וכו', כי כמו שע"י הקרבן היתה השכינה שורה בישראל, ובאר בכוזרי שכמו שהנשמה הרוחנית תשכן בגוף ע"י המאכל, שהצלול והזך שבמאכל יזדכך בכבד ועליו תנשא נפש הצומחת, והזך יותר יעלה ללב ועי"ז תשכן בו הנפש החיונית, והזך יותר יעלה אל המוח ועליו תנשא הנפש המשכלת, וע"י המשכלת תשכן בו הנשמה האלהית ע"י מצועים רבים, הגם שהנשמה מצד עצמה אין לה שום קשר עם המאכל הגשמי. וכן ע"י הקרבנות הנשרפים ומתעכלים על גבי המזבח כדרך עיכול שבאצטומכא, תעלה מהם הרוחני אל מזבח הקטורת שבו תשכון עננה הריח הטוב הרוחני, ומשם אל ארון הברית שם תשכון מחשבת המקריב וטוב כוונתו בקדש, ועליו ישכון ה' אלהים. ואחר שהנביא ואיש אלהים הוא מקום מוכן להשראת השכינה ודומה לארון הברית בקדש הקדשים, נמצא ע"י המאכל המחיה גוף הנביא וע"י כוונתו באכילתו לש"ש מברר הזך שבו בירור אחר בירור מחלקי דצח"מ עד הנפש המשכלת והרוחנית והחיה ויחידה שבו ישכון ה' בו, והמאכיל אותו עם הכוונה הראויה מקריב תמידים והשולחן אשר לפני ה' הוא המזבח. ואלישע שנודע לו בפעם הראשון שאכל בבית הצדקת הלז כי הקריבה לחמה לריח ניחוח בטוב הכוונה והמחשבה הראויה, לכן "ויהי מדי עברו יסור שמה", מעצמו, לזכות אותה במצוה רבה הזאת:
הרשימה המלאה של דפים מכל רחבי ויקיטקסט שמקשרים לפסוק זה
פסוק זה באתרים אחרים: אתנ"כתא • סנונית • הכתר • על התורה • Sefaria • שיתופתא
דפים בקטגוריה "מלכים ב ד ח"
קטגוריה זו מכילה את 5 הדפים המוצגים להלן, ומכילה בסך־הכול 5 דפים.