(מלכים א כב לד): "ואיש משך בקשת לְתֻמּוֹ, ויכה את מלך ישראל בין הדבקים ובין השרין, ויאמר לרכבו 'הפך ידך והוציאני מן המחנה כי החליתי!'"(ודומה לכך דברי הימים ב יח לג

מדי פעם שומעים, למרבה הצער, על חייל שנהרג כתוצאה ממשחק בנשק - שלו או של חייל אחר. נראה שגם אחאב נהרג באופן דומה:

המילה " לְתֻמּוֹ " מציינת מעשה שנעשה ללא כל כוונה לפגוע, או מעשה שנעשה מתוך חוסר ידיעה ( פירוט ).

החייל הארמי לא ידע שהוא יורה על מלך ישראל, כי הוא היה מחופש:

• (מלכים א כב ל): "... ויתחפש מלך ישראל ויבוא במלחמה"(וכן דברי הימים ב יח כט.

מעבר לכך, בתחילת המלחמה:

• (מלכים א כב לא): "ומלך ארם צוה את שרי הרכב אשר לו שלשים ושנים לאמר: ' לא תלחמו את קטן ואת גדול, כי אם את מלך ישראל לבדו '"(וכן דברי הימים ב יח ל

מכיוון שהחייל הארמי לא ידע שמדובר במלך ישראל, הוא כנראה לא התכוון לפגוע כלל - הוא רק שיחק בנשק, כמנהגם של חיילים משועממים מאז ועד היום. והחץ שנפלט מקשתו פגע במלך ישראל.

[המשך יבוא]

ע"פ המפרשים, אחאב היה גיבור, ולמרות פציעתו, הוא נשאר בשדה הקרב. אולם דבריו של אחאב בפסוק זה מראים שהוא דווקא רצה לברוח - ראו מדוע אחאב נשאר בשדה הקרב .