ביאור:מלכים א כב כז

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
הבהרה:

דף זה הוא במרחב הביאור של ויקיטקסט, ומכיל פרשנות וביאורים של משתמשים בני ימינו, ולא מייצגים בהכרח את הפרשנות המסורתית.




לחם לחץ ומים לחץ[עריכה]

מיכיהו בן ימלה ניבא לאחאב מלך ישראל שימות במלחמה, ואחאב ציווה:

מלכים א כב כז: " "ואמרת כה אמר המלך: 'שימו את זה בית הכלא, והאכילהו לחם לחץ ומים לחץ, עד באי בשלום'" " (וכן דברי הימים ב יח כו.

1. מקובל לפרש לחם לחץ ומים לחץ = אוכל ושתיה בכמות מצומצמת: " "לחם לחץ ... בדוחק, רק די החיות נפשו... בצמצום" " ( מצודות ) . לפי זה, אחאב כבר העניש את הנביא, על כך שניבא לו רעה, בעינויי רעב.

  • אולם, לא מסתבר שאחאב יעניש באכזריות את הנביא שהוזמן על-ידי בעל בריתו - יהושפט מלך יהודה. הוא בסך-הכל עשה מה שביקשו ממנו לעשות - לנבא.

2. אולם, השורש לחץ בלשון המקרא אף פעם לא מציין כמות מועטה, אלא שיעבוד, למשל שמות ג ט: " "ועתה הנה צעקת בני ישראל באה אלי וגם ראיתי את הלחץ אשר מצרים לחצים אתם" " ( פירוט ), שמות כב כ: " "וגר לא תונה ולא תלחצנו כי גרים הייתם בארץ מצרים" ", ועוד. לפי זה, לחם לחץ ומים לחץ = אוכל ושתיה כמו שנותנים לעבדים. אחאב אמר אותו הדבר במילים שונות - " שימו את זה בית הכלא ", ובבית הכלא האכילו אותו כמו שמאכילים את האסירים והעבדים - ב" לחם לחץ ומים לחץ " (אברהם אהוביה, "ככל הכתוב") .

פסוקים נוספים[עריכה]

מיכה המורשתי ניבא מיכה ז ח: " "...כי אשב בחשך - ה' אור לי" " - אולי מתוך הזדהות עם מיכיהו בן ימלה שישב בכלא החשוך (ראו מיכיהו בן ימלה ומיכה המורשתי ).


מקורות[עריכה]

על-פי מאמר של אראל שפורסם לראשונה ב אתר הניווט בתנך בתאריך 2009-08-17.


הקטגוריות נמצאות ב: ביאור:לחם לחץ ומים לחץ

דף זה הוסב אוטומטית מאתר הניווט בתנ"ך. (הקישור המקורי) יתכן שבגלל שגיאה בתוכנת ההסבה נפלו טעויות. אתם מוזמנים לתקן את הטעויות, ולמחוק הודעה זו מהדף.

קיצור דרך: tnk1/nvir/mlkima/ma-22-27