ה' שולח נביאים כדי להזהיר את העם מפני הסכנות המאיימות עליהם. אדם המנבא רק דברים טובים, ואינו מודע לסכנות, יש לחשוד בו שאינו נביא אמת. כך אמר הנביא ירמיהו על הנביאים האחרים שהיו בתקופתו, בזמן המלחמה נגד בבל, שניבאו שממלכת יהודה תצליח להתגבר על בבל:

(ירמיהו כז יז): "אַל תִּשְׁמְעוּ אֲלֵיהֶם, עִבְדוּ אֶת מֶלֶךְ בָּבֶל וִחְיוּ, לָמָּה תִהְיֶה הָעִיר הַזֹּאת חָרְבָּה?"

(ירמיהו כז יח): "וְאִם נְבִאִים הֵם, וְאִם יֵשׁ דְּבַר ה' אִתָּם, יִפְגְּעוּ נָא בה' צְבָאוֹת לְבִלְתִּי בֹאוּ הַכֵּלִים הַנּוֹתָרִים בְּבֵית ה' וּבֵית מֶלֶךְ יְהוּדָה וּבִירוּשָׁלִַם בָּבֶלָה".

אם הם אכן נביאים, הם צריכים להיות מודעים לסכנה המרחפת מעל עם ישראל - סכנת הגלות והכיבוש הבבלי, ולהתפלל לה' שיבטל את הגזירה, ולא להפריח אשליות הגורמות לשאננות.

עוד על תפקידו של הנביא כצופה המזהיר מפני צרות, ראו (יחזקאל ג יז): "בן אדם! צפה נתתיך לבית ישראל, ושמעת מפי דבר והזהרת אותם ממני".