"אומרים אמור" - המקור הוא ברוב קודם הפעל, וכאשר יבא אחרי הפעל הוא לחזק הפעולה. כמו "ויברך בָּרוֹךְ אתכם" (יהושע כד, י). והדומים לו.
"וכל הולך בשרירות לבו" - כמו 'ולכל הולך'. ולמ"ד 'למנאצי' שזכר, עומדת במקום שנים.
"אומרים אמור למנאצי", מראה שקרותם איך הסיתו לכל אחד בפנים אחרות ואיך הם סותרים א"ע, שאם דברו עם אלה שהאמינו בנבואה שה' ינבא את האדם רק שהם מנאצים ומבזים את ה' ואין שומעים לתוכחתו, להם היו אומרים, "דבר ה' שלום יהיה לכם", אמרו להם שה' דבר שיהיה להם שלום, אבל "לכל הולך בשרירות לבו אמרו", אם דברו את המכחישים בנבואה ואין מאמינים בה לפי שרירות לבם במינות, היו אומרים להם "לא תבא עליכם רעה כי מי עמד בסוד ה'", היו אומרים שמה שנבאו הנביאים בשם ה' שתבא רעה הוא שקר כי א"א שה' ידבר עם האדם ושהאדם יעמוד בסוד ה':
ביאור המילות
"למנאצי, וכל הולך בשרירות לבו". למ"ד למנאצי נמשך גם על מלת וכל. ולכל הולך אמרו. המנאץ בלתי פוקר בלב רק בלתי מחשיב דבר ה'. וההולך בשרירות לב מלא כפירה והכחשה:
